פרשת המגנומטרים

פרשת המגנומטרים הייתה משבר ביטחוני ומדיני שהתרחש בישראל בחודש יולי 2017. המשבר פרץ ב-14 ביולי בעקבות פיגוע ירי בשער הסליחה שבמתחם הר הבית, אשר בו נרצחו שני שוטרי משמר הגבול, רס"ם האיל סתאוי ורס"ם כמיל שנאן, בידי שלושה מחבלים ערבים-ישראלים שהבריחו נשק למקום. בתגובה לפיגוע, ובאופן תקדימי, סגרה משטרת ישראל את מתחם ההר לחלוטין ואף מנעה את תפילות יום השישי. כעבור יומיים נפתח המתחם מחדש למתפללים, אך משטרת ישראל הציבה בכל כניסותיו גלאי מתכות (מגנומטרים) כדי למנוע החדרת אמצעי לחימה.

החלטה זו עוררה זעם נרחב בציבור המוסלמי ולוותה בהסלמה אלימה ומהומות, שבמקביל אליהן חלה עלייה חדה בפיגועי הטרור נגד ישראלים, ששיאם בטבח שלושת בני משפחת סלומון בחלמיש. לנוכח הלחץ הגובר, האלימות ברחובות והאיומים מצד ארגוני הטרור והרשות הפלסטינית, השתנתה מגמת הממסד הביטחוני, ובראשו שירות הביטחון הכללי. גורמי הביטחון גיבשו קונצנזוס הדורש לסגת מן ההחלטה, להתקפל בפני האיומים ולהסיר את המגנומטרים בכדי להרגיע את השטח.

על אף שראש הממשלה בנימין נתניהו תמך תחילה בהסרת המגנומטרים והיה מוכן לקבל את המלצת גורמי הביטחון, הוא התהפך וחזר בו. עדויות של בכירים בלשכתו, בהם ראש הסגל יואב הורוביץ ויועץ התקשורת ניר חפץ, חשפו כי הגורם המרכזי שדחף להתייצבות נגד הממסד הביטחוני, היה בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, יחד עם רעייתו שרה. השניים הפעילו לחץ כבד בתוך הבית למניעת ההתקפלות הביטחונית, וחפץ אף תיאר את המתרחש מעיניו: "הדרגים הביטחוניים היו מקבלים החלטה, אבל אז יאיר היה צורח עליו ושרה הייתה עושה סצנות והוא היה נכנע". עמידה זו מול המערכת הביטחונית, שאנשיה כונו מאוחר יותר על ידי יו"ר הקואליציה דוד ביטן כ"פחדנים שרוצים לחזור הביתה בשלום", הותירה את גלאי המתכות על כנם למשך מספר ימים חרף המלצות המקצוע.

בסופו של דבר, המשבר הסתיים בעקבות תקרית ביטחונית נוספת בה נדקר מאבטח ישראלי בשגרירות ישראל בירדן. כתנאי לשחרור הצוות הדיפלומטי הנצור בעמאן, התקפל הקבינט המדיני-ביטחוני והחליט סופית להסיר את כלל אמצעי האבטחה משערי המוסלמים. הסרת המגנומטרים עוררה פולמוס ציבורי וביקורת חריפה על כך שמדינת ישראל הוכיחה כי הטרור משתלם, וכי היא מוכנה לוותר על ביטחון שוטריה ואזרחיה מול אלימות. כתוצאה מאותה כניעה נותרה מציאות של אפליה בבידוק הביטחוני בהר הבית, במסגרתה המשטרה המשיכה להפעיל מגנומטרים בשער המוגרבים בלבד.

פיגוע הירי בשערי הר הבית

בבוקר יום שישי, 14 ביולי 2017, בשעה 7:00, הגיעו שלושה מחבלים ערבים-ישראלים מוסלמים, תושבי שכונת עין אברהים שבאום אל-פחם המשתייכים לחמולת ג'בארין, אל העיר העתיקה בירושלים. השלושה, מוחמד אחמד מוחמד ג'בארין בן 29, מוחמד חאמד עבד אללטיף ג'בארין בן 19 ומוחמד אחמד מפדל ג'בארין בן 19, נכנסו דרך שער הפרחים והמשיכו למתחם הר הבית כשהם אינם חמושים. אחריהם נכנס באותה הדרך סייען אשר נשא עמו תיק ובו כלי נשק. הארבעה נכנסו יחד למסגד אל-אקצא, ולאחר מכן הסייען עזב את המקום כשהוא מותיר את התיק מאחור. שלושת המחבלים התחמשו מתוך התיק בשני תת-מקלעים מדגם קרלו, באקדח ובסכינים ¹.

לאחר שהתחמשו, יצאו המחבלים בריצה מתוך מתחם הר הבית לעבר שער הסליחה, הממוקם בכותל הצפוני של ההר בסמוך לרחוב שער האריות, ופתחו באש לעבר שוטרים שהוצבו במקום. כתוצאה מהירי נהרגו שני שוטרי סיור מיחידת הר הבית של משטרת ישראל, רס"ם האיל סתאוי תושב מע'אר ורס"ם כמיל שנאן תושב חורפיש, שניהם בני העדה הדרוזית. כמו כן, שוטר נוסף נפצע באורח קל. שוטרים נוספים שהיו בזירה והבחינו במחבלים השיבו באש וחיסלו שניים מהם במקום. המחבל השלישי, שנפצע מהירי הראשוני, נמלט חזרה לתוך רחבת הר הבית והתמוטט. כאשר התקרב אליו חבלן משטרתי על מנת לבדוק אותו, קם המחבל וניסה לתקוף את החבלן. השוטרים הגיבו במהירות, ירו בו למוות וניטרלו את האיום.

במקביל לאירועים בירושלים, הקימו משפחות המחבלים סוכות אבלים באום אל-פחם. בעקבות הערכת מצב ביטחונית שקוימה, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לפרק את הסוכות. ההוראה בוצעה עוד באותו הערב.

לצורך חקירת האירוע, החליטה משטרת ישראל באופן תקדימי לסגור לחלוטין את מתחם הר הבית ולמנוע את קיום תפילות יום השישי במסגדי ההר. במקביל, נערכו חיפושים קפדניים ברחבי המתחם ובתוך מסגד אל-אקצא בניסיון לאתר כלי נשק ואמצעי לחימה נוספים שייתכן והוסתרו במקום. החלטת הסגירה הובילה למחאה, כאשר מוסלמים רבים קיימו את תפילותיהם מחוץ למתחם ההר בסמוך למחסומי המשטרה. המופתי של ירושלים ומנהיגי דת מוסלמים אחרים טענו כי ישראל משתלטת על המתחם, ואנשי הווקף בירדן, המנהלים את ההר באופן פורמלי, הודיעו כי איבדו את השליטה עליו.

חסימת ההר והצבת גלאי המתכות

תוך כדי חקירת המשטרה החלו התייעצויות ביטחוניות בנושא מניעת הכנסת אמצעי לחימה לתוך מתחם הר הבית, תוך ניסיון לבצע זאת מבלי להפר באופן פורמלי את הסטטוס-קוו, שלפיו הווקף בירדן מנהל את המתחם. עד לאותו מועד מעולם לא הוצבו מגנומטרים בהר הבית, משום שהווקף התנגד לכך וראה בהם סממני ריבונות ישראליים. באותה עת שהה ראש הממשלה בביקור מדיני באירופה, וההחלטה כיצד להיערך לפתיחת ההר התקבלה בהתייעצות ביטחונית טלפונית. במהלך השבת שלאחר הפיגוע, הוחלט לפתוח את המתחם למבקרים ולמתפללים בהדרגה החל מיום ראשון בצהריים. פתיחת המתחם לוותה בהצבת גלאי מתכות בשערי הכניסה והתקנת מצלמות אבטחה, ביצוע החלטה שהתקבלה בישיבת קבינט מ-2014. הצעד יצא לפועל ללא תיאום מראש עם הווקף בירדן, ללא תיאום עם הרשות הפלסטינית, ואף בלא שצעדי ממשלת ישראל תואמו מול הממשל האמריקני ושליחו למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט.

המגמה במערכת הממסדית באותו שלב הייתה שקיימת חובה להציב מגנומטרים, ושמצב בו הם אינם מוצבים אינו הגיוני. גורמים בכירים שהיו בסוד ההחלטות ציינו כי מי שקבע שחייבים למנף את אירוע הרצח על מנת להציב את גלאי המתכות היה מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך. הגיבוי למהלך היה נרחב בשלבו הראשוני: ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בהצבתם ורצה בכך, וגם צה"ל ושירות הביטחון הכללי לא הביעו כל התנגדות. החלטת המשטרה להציב את אמצעי האבטחה החדשים כתנאי לכניסה הובילה מיד להתנגדות חריפה. אנשי הווקף הודיעו כי לא ייכנסו להר הבית כל עוד מוצבים גלאי מתכות בכניסותיו. במקביל, המופתי של ירושלים, מוחמד אחמד חוסיין, הוציא פתווה אשר אוסרת על מוסלמים להיכנס אל תוך הר הבית דרך גלאי המתכות המופעלים על ידי שוטרי משמר הגבול. הודעות אלו מצד ההנהגה הדתית המוסלמית הובילו למתיחות רבה בין כוחות המשטרה למתפללים. כתוצאה מכך, רובם המוחלט של המוסלמים סירבו להיכנס להר דרך האמצעים שהוצבו, ומוסלמים רבים החלו לקיים את תפילותיהם ברחבה שמחוץ למתחם ההר, בסמוך לעמדות ולמחסומי המשטרה, כאקט של מחאה.

פרוץ גל הטרור

עם פתיחת הר הבית למוסלמים והצבת אמצעי האבטחה, התגברו העימותים בין כוחות המשטרה למפגינים פלסטינים ממזרח ירושלים. ביום שני, 17 ביולי, נפצעו 50 פלסטינים במהלך התפרעויות נגד שוטרי משמר הגבול, ולמחרת נפצעו קל שני שוטרים. המתיחות הגיעה לשיאה לקראת תפילות יום שישי, 21 ביולי, אשר הוכרז על ידי חמאס, פת"ח והג'יהאד האסלאמי כיום זעם במזרח ירושלים, ביהודה ושומרון וברצועת עזה. לקראת יום זה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, קרא לפלסטינים להתאחד ולהיאבק בכוחות הביטחון הישראלים, ויושב ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הדריך את התנזים לעורר מהומות ולהרחיבם. בערב שלפני יום הזעם, התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון מיוחד והחליט להעניק למשטרה את האחריות על התמודדות עם המפגינים. המשטרה חסמה את הגישה להר הבית, ובכך העבירה את מוקדי העימותים אל מחוץ לעיר העתיקה.

ביום הזעם עצמו פרצה אלימות נרחבת שכללה התפרעויות ויידוי אבנים. בעימותים במזרח ירושלים נהרגו שלושה פלסטינים שהשתתפו במהומות בהן הותקפו שוטרים, ולמחרת נהרג פלסטיני נוסף. המהומות התרחבו לאלפי משתתפים ברחבי יהודה ושומרון, ונרשמו מוקדי חיכוך בחברון, בית לחם, רמאללה, תקוע, בית אומר, נעלין, סינג'יל, כפר קדום ומחסום קלנדיה. ביום זה בלבד נפצעו 400 פלסטינים בהתפרעויות בירושלים וביהודה ושומרון. במקביל, נערכו הפגנות סמוך לגדר המערכת ברצועת עזה שהתדרדרו לעימותים עם צה"ל, תוך יידוי אבנים ושריפת צמיגים, ובמהלכם נהרג מחבל פלסטיני מירי. בימים שלאחר מכן, שוגרו רקטות מהרצועה לעבר יישובי עוטף עזה, שהתפוצצו בשטחים פתוחים ללא נפגעים. חמאס אף ארגן מצעדי ראווה צבאיים ברצועה במקביל לאירועים.

ההסלמה הגיעה לשיאה בערב יום שישי, 21 ביולי, כאשר מחבל פלסטיני חדר להתנחלות חלמיש ופרץ לבית משפחת סלומון בעת סעודת ליל שבת. המחבל דקר את בני המשפחה, רצח שלושה מהם ופצע אישה נוספת באורח קשה. אם המשפחה הצליחה למלט את חמשת ילדיה שהשתתפו בסעודה ובכך הצילה את חייהם. חייל ביישוב שהגיע לזירה ירה במחבל ונטרל אותו. בפוסט שפרסם המחבל בחשבון הפייסבוק שלו בטרם המעשה, הוא הצהיר במפורש כי ביצע את הפיגוע בעקבות הפגיעה באל-אקצא. ארגון חמאס בירך את המחבל המזוהה עמו על ביצוע הטבח.

גל הטרור המשיך בפיגועים נוספים בתוך תחומי הקו הירוק שבוצעו על ידי שוהים בלתי חוקיים פלסטינים אשר קישרו את מעשיהם למשבר. ב-24 ביולי, מחבל מקלקיליה, אסיר ביטחוני משוחרר, דקר נהג אוטובוס בן 35, ערבי-ישראלי תושב ערערה, בדוכן שווארמה סמוך לתחנה המרכזית בפתח תקווה ופצע אותו באורח בינוני-קשה. עובד פיצרייה נטרל את הדוקר, ובחקירתו אמר המחבל שביצע את הפיגוע בעקבות אירועי הר הבית. שבוע לאחר מכן, ב-2 באוגוסט, מחבל בן 19 מיטא נכנס לסניף שופרסל ביבנה ודקר את סגן-מנהל הסניף, שנפצע באורח אנוש. המחבל נתפס על ידי אזרחים במקום. בתגובה, הטיל צה"ל כתר נושם על הכפר יטא ופשט על בית המחבל. חמאס בירך גם על פיגוע זה וטען כי הוא מוכיח ש"אינתיפאדת ירושלים נמשכת".

ברקע האירועים, ב-25 ביולי הורה בג"ץ למשטרת ישראל להחזיר את גופות שלושת המחבלים שרצחו את השוטרים בהר הבית לידי משפחותיהם. בלילה שבין 26 ל-27 ביולי נערך מסע הלוויה באום אל-פחם, בו השתתפו אלפי ערבים ישראליים. ההמונים קראו קריאות זעם נגד ישראל וכינו את המחבלים "שהידים". המשתתפים קראו "ברוח ובדם, נפדה אותך אל-אקצא" וכן "נמסור את נפשנו למען אל-אקצא", תוך הנפת דגלי פלסטין. במהלך הלוויה, אליה הצטרף גם מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, השייח ראאד סאלח, התבצע ירי מאסיבי של זיקוקים ואף יריות שמחה באוויר על ידי רעולי פנים.

שינוי עמדת מערכת הביטחון והתערבותו של יאיר נתניהו

בעקבות התרחבות המהומות במזרח ירושלים והחרמת הכניסה להר הבית על ידי המתפללים המוסלמים, חל מפנה בעמדת הממסד הביטחוני. בעוד שבשלב הראשון זכתה הצבת המגנומטרים לתמיכה, נוצר בהמשך קונצנזוס הפוך בקרב גופי הביטחון, ובראשם צה"ל בראשות הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ושירות הביטחון הכללי בראשותו של נדב ארגמן. המלצתם המשותפת והמקצועית של ארגונים אלו הייתה שלא להתעקש על השארת גלאי המתכות, להסירם, ולהגיע לפשרה מול הפלסטינים במטרה להביא להרגעת השטח ולעצירת גל הטרור ².

לנוכח ההסלמה בשטח והמלצות אלו, נטה ראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילה לקבל את עמדת הדרגים המקצועיים. גורמים בכירים שהיו בסוד ההחלטות תיארו כי היה שלב שבו נתניהו התקפל ותמך בהסרת האמצעים. עם זאת, באופן שהפתיע את המעורבים מחוץ למעגל הקרוב ביותר אליו, ראש הממשלה שינה את דעתו פעם נוספת, דחה את המלצת גורמי המקצוע וחזר בו מתמיכתו בהסרת המגנומטרים, כשהוא מתבצר בעמדה הדורשת את השארת אמצעי ההגנה. הבכירים תיארו את חוסר הבהירות ששרר מחוץ ללשכה באותה עת, ואמרו: "לא ידענו שזה בגלל יאיר ושרה. רק מי שהיה נוכח במעגל הכי קרוב יכול היה לדעת אם הם השפיעו או לא" ³.

עדויותיהם של בכירים לשעבר בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה שפכו אור על הדינמיקה שהובילה לדחיית המלצות הממסד הביטחוני. יואב הורוביץ, ששימש באותה תקופה כראש הסגל ולשכת ראש הממשלה, אישר כי פרשת המגנומטרים הייתה דוגמה בולטת למעורבותה הרבה של משפחת נתניהו נגד עמדת גורמי הביטחון. כאשר נשאל כיצד באה לידי ביטוי מעורבות זו בצמתי קבלת ההחלטות, הסביר הורוביץ: "בני המשפחה מעורבים. מדברים עם הנוגעים בדבר, עם שרים, עם אנשי ביטחון, ומושכים לכיוון שהם חושבים שנכון למשוך אליו. אנשים שהיו שם היו נתונים להשפעה הזאת". הורוביץ העיד כי לחץ זה מצד הבית, שכלל טלפונים ולעיתים אף הופעה פיזית בלשכה, הופעל באופן תדיר ⁴.

גרסה זו נתמכה גם בעדותו של יועץ התקשורת לשעבר של נתניהו, ניר חפץ. בחקירתו במשטרה טען חפץ כי ראש הממשלה פעל בסוגיית המגנומטרים בניגוד לעמדת גורמי הביטחון אך ורק בשל לחץ כבד שהפעילו עליו בנו יאיר ורעייתו שרה ⁵. חפץ ביקר את תהליך קבלת ההחלטות ואמר: "ההחלטות שמתקבלות בבית ראש הממשלה הן הזויות". בתגובה לעדויות אלו, הכחישו בליכוד את הדברים מכול וכול ופרסמו תגובה רשמית שדחתה את הטענות. מטעם המפלגה נמסר כי: "חפץ לא השתתף בשום פורום ביטחוני בשנת 2017", והודגש כי ההחלטות בנושא התקבלו על ידי אנשי ביטחון מוסמכים בפורומים שבהם חפץ כלל לא היה שותף.

משבר השגרירות וההתקפלות המדינית

בערב 23 ביולי 2017, בעיצומן של המהומות סביב הר הבית, התפתח משבר דיפלומטי חריף בין ישראל לירדן בעקבות תקרית בשגרירות ישראל ברבת עמון, בירת ירדן. פועל ירדני שהגיע לביתו של מאבטח ישראלי בשגרירות דקר ופצע אותו. בתגובה, המאבטח ירה לעבר הדוקר, הרג אותו, ופצע בשוגג גם את בעל הדירה הירדני, שמת מאוחר יותר מפצעיו. משרד החוץ הישראלי הגדיר את התקרית כאירוע טרור. לאחר מכן, סירבה מדינת ישראל לאפשר למשטרת ירדן לחקור את המאבטח הישראלי, אשר נהנה מחסינות דיפלומטית. בעקבות זאת, נאלצו המאבטח וכ-30 עובדי שגרירות ישראל להסתתר ולהישאר נצורים בתוך בניין השגרירות, בעוד שברחוב הירדני נשמעו קריאות להטיל על המאבטח עונש מוות.

האירוע יצר משבר דיפלומטי נרחב, במסגרתו דרשו הירדנים את הסרת גלאי המתכות בהר הבית בתמורה לשחרור עובדי השגרירות והמאבטח. כדי לפתור את המשבר ולנהל משא ומתן מול העמיתים בממלכה ההאשמית, נשלח ראש השב"כ, נדב ארגמן, לירדן. המגעים שהתנהלו הובילו לבסוף להסכמה שכללה מתן הצהרה על ידי המאבטח הישראלי לשוטרים ירדנים, כאשר זו תימסר בנוכחותם של דיפלומטים ישראלים ⁶.

ב-24 ביולי, יממה לאחר הפיגוע, התירה משטרת ירדן לצוות השגרירות ולמאבטח לחזור לישראל ⁷. למחרת חזרתו של המאבטח, הוא נפגש עם ראש הממשלה נתניהו, שאף חיבק אותו. תמונות המפגש עוררו זעם רב ברחוב הירדני, ובעקבותיהן תקפו שר החוץ של ירדן, איימן א-ספדי, והמלך עבדאללה בחריפות את נתניהו באמצעי התקשורת בארצות הברית.

עם חזרתם של הדיפלומטים לישראל, התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני בלילה שבין 24 ל-25 ביולי והחליט להסיר את גלאי המתכות ואת מצלמות האבטחה שהוצבו. במקומם, הוחלט להשתמש במצלמות אבטחה מתקדמות יותר, ודווח כי הוקצה סכום של 100 מיליון שקלים לפיתוח אמצעים חכמים חלופיים. מדינת ישראל וירדן הכחישו רשמית כי סוגיית המגנומטרים עלתה במסגרת העסקה לשחרור עובדי השגרירות, וישראל טענה כי ההסרה נבעה ממציאת פתרונות אבטחה משופרים.

ביום רביעי, 26 ביולי, הוסרו אמצעי האבטחה משערי ההר, אך למרות זאת סירבו הפלסטינים להיכנס אל הר הבית והמשיכו בעימותים. בעקבות כך, בלילה שבין 26 ל-27 ביולי, הורה ראש הממשלה להסיר כליל גם את התשתיות החדשות שעליהן היו אמורות להיתלות אותן מצלמות אבטחה חכמות. נסיגה מוחלטת זו הובילה את ההנהגה המוסלמית בירושלים לאפשר למתפללים לחזור אל ההר. עם זאת, חזרתם של הפלסטינים למתחם לא הביאה להרגעת השטח באופן מיידי, אלא הובילה להחרפה משמעותית של העימותים. ב-27 ביולי התפתחו מהומות אלימות שבמהלכן נפצעו שני שוטרים, תיירת ולמעלה מ-100 פלסטינים בעימותים עם המשטרה. עשרות מתפרעים אף התבצרו בתוך המסגד, עד שפונו ונעצרו על ידי כוחות הביטחון.

ביקורת ציבורית ופוליטית

ההחלטה להסיר את גלאי המתכות מהר הבית, ימים בודדים לאחר רצח בני משפחת סלומון בחלמיש, ספגה ביקורת ציבורית ופוליטית חריפה בטענה כי הקבינט הפגין התרפסות אל מול הטרור וויתר על אמצעי ביטחון חיוניים. מבקרי המהלך הצביעו על כך שהטרור לא נבע כתוצאה מהצבת המגנומטרים אלא כחלק מסכסוך עמוק, ולפיכך ההתקפלות הישראלית לא רק שלא תמנע טרור, אלא עלולה להגביר אותו. המזרחן דוקטור מרדכי קידר ביטא גישה זו בפרשנותו וטען כי הסרת אמצעי האבטחה העבירה מסר ולפיו "הטרור, כך מתברר, משתלם" ⁸. לטענת קידר, שונאי ישראל קיבלו עידוד אדיר מהנסיגה הישראלית. הביקורת המרכזית שלו גרסה כי במקום להתמודד בנחישות עם אתגרי הביטחון ועם מבקשי רעתה של המדינה, העדיפה הממשלה פתרונות קלים, מידיים וזמניים. על פי קו ביקורתי זה, הקצאת 100 מיליון שקלים לפיתוח "אמצעים חכמים" עתידיים נתפסה כזריעת חול בעיני הציבור, שנועדה לייצר אשליה של ריבונות, בעוד שבפועל המחבלים אילצו את הממשלה לסגת מהחלטה הכרחית וצודקת.

ביקורת נוספת התמקדה בתהליך קבלת ההחלטות ובכניעה ללחצים הדיפלומטיים, ובעיקר לאלו שהופעלו מכיוון ירדן. נטען כי בשלב הראשון, הצבת המגנומטרים נעשתה בחופזה ללא תיאום עם הווקף והרשות הפלסטינית, ומבלי להכין גיבוי מראש מצד הממשל האמריקני ושליחו למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט. בשלב מאוחר יותר, ההסרה המוחלטת של התשתיות תוארה כהעדפת אינטרסים טקטיים קצרי מועד על פני ראייה אסטרטגית. המבקרים תלו את קולר ההתקפלות במלך ירדן עבדאללה השני, שדרש את הסרת אמצעי הביטחון מחשש שהזעם המוסלמי יערער את יציבות שלטונו. על פי מבקרי הממשלה, ישראל ויתרה על ביטחון אזרחיה ושוטריה רק כדי לשמור על כיסאו של מלך ירדן ולהימנע ממשבר עמוק עם בית המלוכה ההאשמי.

במישור הפוליטי הפנימי, הופנתה אש כבדה כלפי שירות הביטחון הכללי ונדב ארגמן, אשר תמכו בקיום דרישות הפלסטינים ובהסרת המגנומטרים כדי להביא לרגיעה. עמדה זו גררה ביקורת ומתקפה פומבית יוצאת דופן מצד שרים וחברי כנסת בקואליציה נגד הארגון המודיעיני. שרת התרבות מירי רגב התייחסה לעמדת הארגון ואמרה לעיתונאים כי "החלטת השב"כ הזויה". יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת דוד ביטן, כינה את אנשי השב"כ "פחדנים שרוצים לחזור הביתה בשלום" ⁹. הביקורת חסרת התקדים מצד הפוליטיקאים אילצה לבסוף את ראש הממשלה לפרסם הודעה בה הבהיר כי הוא דוחה את האמירות ומעניק גיבוי מלא לשירות הביטחון הכללי, להערכותיו ולמפקדיו.

בזירה הערבית והבינלאומית ניצלו גורמים שונים את המשבר על מנת להחריף את העימות מול ישראל. יושב ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הודיע על ניתוק כל היחסים עם ישראל, לרבות התיאום הביטחוני בין צה"ל והשב"כ לכוחות הפלסטיניים. גם לאחר שממשלת ישראל נסוגה והסירה את גלאי המתכות, דחף אבו מאזן את הרחוב הפלסטיני להמשך ההסלמה והורה להמשיך בעימותים, בעוד הליגה הערבית גיבתה את המחאה והצהירה כי "ירושלים היא קו אדום". במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בחר לתקוף את ישראל בפומבי. למרות שנשיא המדינה ראובן ריבלין שוחח עמו מוקדם יותר וציפה לגינוי מתקפת הטרור, קרא ארדואן למוסלמים ברחבי העולם להגיע לאל-אקצא כדי להגן עליה מפני היהודים, אשר לטענתו מטנפים אותה. משרד החוץ הישראלי הגיב לדברים אלו בהודעה חריפה, בה הגדיר את דברי נשיא טורקיה כ"הזויים, מופרכים ומעוותים" וקבע כי "מי שחי בארמון זכוכית, מוטב שלא ישליך אבנים". בתגובה להתבטאויות של ארדואן, קרא חבר הכנסת יאיר לפיד לנקוט עמדה תקיפה, להכיר בשואת העם הארמני ולתמוך בהקמת מדינה כורדית עצמאית. מנגד, ערב הסעודית בלטה כמדינה הערבית היחידה שהכירה בצורך הביטחוני שבהצבת גלאי המתכות והביעה הבנה לחשיבותם במאבק בטרור, ואף יצרה קשר עם הממשל האמריקני במטרה לסייע להרגיע את המתיחות ולפתוח את המסגד מחדש.

אפליה בבידוק הבטחוני

לאחר שהוסרו המגנומטרים מכניסות המוסלמים להר הבית, הותירה משטרת ישראל את מערכת הבידוק הביטחונית פעילה אך ורק בשער המוגרבים. שער זה משמש כשער הכניסה היחיד דרכו רשאים להיכנס יהודים ותיירים למתחם. כתוצאה מכך, נוצרה מציאות שבה גלאי המתכות הופעלו כלפי המבקרים היהודים בלבד, בעוד שמתפללים ערבים נכנסו אל ההר ללא בידוק ביטחוני זהה.

בעקבות מצב זה, עתרו חברי מפלגת עוצמה יהודית, באמצעות עורך הדין איתמר בן גביר, לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. העותרים דרשו להסיר את גלאי המתכות מכניסת היהודים להר הבית, בטענה כי הפעלת אמצעי האבטחה כלפי אוכלוסייה אחת בלבד מהווה אפליה. העתירה נסמכה מבחינה משפטית על פסיקה קודמת של בג"ץ, אשר עסקה בפרקטיקה משטרתית במסגרתה נערכה רשימה שתיעדה את פרטיו של כל יהודי שעלה להר. באותה עתירה קודמת קבע בית המשפט כי המשטרה אינה רשאית לנהל רשימה כזו ליהודים בלבד, והורה להחיל את הרישום על כלל העולים להר, יהודים וערבים כאחד, קביעה שהובילה את המשטרה לבטל את נוהל הרישום כליל. העותרים ביקשו להקיש מפסיקה זו גם לסוגיית המגנומטרים.

בחודש יוני 2018 התקיים דיון בעתירה בדלתיים סגורות, בפני הרכב שופטים שכלל את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים חנן מלצר וניל הנדל. עורך הדין בן גביר וחברי המפלגה נעדרו מן הדיון, אך אישרו מראש לקיים אותו במעמד צד אחד בלבד. במהלך הדיון, נציג המדינה, עורך הדין יובל רויטמן, הציג בפני השופטים חומר מודיעיני-משטרתי חסוי. המדינה הגנה על הותרת הבידוק המפצל, וטענה כי מתוך החומר החסוי עולה שישנו צידוק ביטחוני לבדוק יהודים באמצעות גלאי מתכות, וכי על פי חומר זה אין הכרח או צורך ביטחוני דומה לבדוק ערבים באותה הדרך ¹⁰. בסיומו של הדיון הודיעה הנשיאה חיות כי לא יתקיימו דיונים נוספים בתיק, והצדדים נותרו להמתין למתן פסק הדין ולהכרעת השופטים בעתירה.

הרתעה אסימטרית בתורת המשחקים

את סיומו של משבר הר הבית וההחלטה הישראלית להסיר את גלאי המתכות ניתן לנתח דרך הפריזמה התיאורטית של הרתעה אסימטרית בתנאי חוסר ודאות. במודל ניתוח זה, דינמיקה של משברים בינלאומיים נבחנת כיחסי גומלין בין שחקן "מגן", אשר מבקש לשמור על הסטטוס קוו, לבין שחקן "מאתגר", הבוחן את האפשרות ליזום משבר כדי לערער מצב זה. באירועי יולי 2017, מדינת ישראל מילאה את תפקיד המגן, בעוד שהפלסטינים, ארגוני הטרור והמערכת הירדנית תפקדו כמאתגר. על פי התיאוריה, כל שחקן יכול להיות מסווג כ"קשה" – שחקן המעדיף עימות על פני נסיגה וכניעה, או כ"רך" – שחקן המעדיף להתקפל ולסגת מאשר לשאת בעלויות של עימות פתוח. מאחר שלשחקנים אין מידע מלא על העדפותיו האמיתיות של היריב, ההרתעה נשענת על אמינות האיום ועל האופן שבו כל צד תופס את מידת נכונותו של הצד השני ללכת עד הסוף ¹¹.

בחינת מהלכיה של ממשלת ישראל לאורך המשבר מעידה על התנהלות של שחקן "רך" אשר בסופו של דבר בחר להימנע מעימות. העמדה המקצועית של גופי הביטחון, ובראשם השב"כ, שהמליצו שלא להתעקש על האמצעים ולהגיע לפשרה, שיקפה הערכה ולפיה מחיר ההסלמה והעימות גבוה מהתועלת שבהפעלת הריבונות. מנגד, הניסיון של בני משפחת נתניהו לדחוף להתבצרות והשארת המגנומטרים, ייצג ניסיון להקרין כלפי חוץ נחישות של שחקן "קשה", מתוך מטרה לבסס אמינות גבוהה ולשדר למאתגר כי ישראל מעדיפה עימות על פני כניעה. ואולם, ההתקפלות הסופית והסרת כלל אמצעי האבטחה הוכיחו הלכה למעשה את היעדר האמינות של איום התגובה הישראלי, וחשפו בפני המאתגר כי המגן אינו מוכן לשלם את מחיר העימות, גם כאשר הוא זה שמחזיק ביתרון יחסי של עוצמה.

על פי המודל, קריסת אמינותו של המגן מובילה את המערכת לשיווי משקל מסוג "בלוף" או שיווי משקל של "התקפה" ¹¹. במצבים אלו, שבהם ברור למאתגר כי המגן נוטה להיות "רך" וצפוי לסגת, הסיכוי לשימור הסטטוס קוו צונח משמעותית. ניתוח זה מעניק בסיס תיאורטי מוצק לביקורת הציבורית, כדוגמת זו של דוקטור מרדכי קידר, ולפיה המסר שעבר מהסרת המגנומטרים הוא ש"הטרור משתלם". כאשר המאתגר הפלסטיני והירדני חווה הצלחה בכפיית רצונו באמצעות אלימות, הוא מקבל עידוד אדיר להמשיך באותה דרך. המודל חוזה כי במצבי "התקפה", משברים עתידיים הם בלתי נמנעים, שכן המאתגר ימשיך ליזום פרובוקציות ועימותים מתוך הנחה רציונלית שהמגן ימשיך להעדיף פתרונות קלים, זמניים ונוחים של כניעה על פני מאבק.

לבסוף, התיאוריה מדגישה כי הרתעה יציבה ומוחלטת מתקיימת רק כאשר אמינותו של המגן מספיק גבוהה כך שהמאתגר – יהא אשר יהא – מבין כי אין כל תוחלת ביצירת משבר. אילו ממשלת ישראל הייתה מגלה עמידה נחושה מול האלימות ולא מתקפלת לדרישות מלך ירדן והרשות הפלסטינית, הייתה מתבססת הרתעה ארוכת טווח. תחת זאת, התנהלות הדרג הבטחוני והמדיני, אשר העדיף אינטרס טקטי קצר מועד של "הרגעת השטח", רוקנה מתוכן את כושר ההרתעה. גם ההחלטה על פיתוח חלופות בדמות מצלמות חכמות בעלות של 100 מיליון שקלים נתפסת בהקשר זה כניסיון ריק לייצר אשליה של שמירת ריבונות במסגרת משחק של מסרים, בעוד שבפועל, במבחן התוצאה והמעשה, המערכת נכנעה לטרור והכשירה את הקרקע לדרישות ולאתגרים ביטחוניים מחמירים אף יותר בעתיד.

לקריאה נוספת

• פרנק ק. זגרה וד. מארק קילגור, הרתעה אסימטרית (Asymmetric Deterrence), International Studies Quarterly, כרך 37 (1993), עמ' 1–27.

קישורים חיצוניים

• אלי סניור, המחבלים נכנסו להר הבית, סייען הבריח את הנשק: תיעוד מסלול הפיגוע, באתר ynet, תאריך 20 ביולי 2017.
• אלי סניור, הסרטון המשטרתי מהפיגוע: ירי מתוך מתחם הר הבית, באתר ynet, תאריך 14 ביולי 2017.
• אלי סניור, הסרטון המשטרתי מהפיגוע: ירי מתוך מתחם הר הבית, באתר ynet, תאריך 14 ביולי 2017.
• עידן יוסף, שני שוטרים נהרגו בפיגוע בשער הר-הבית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 ביולי 2017.
• רועי ינובסקי, גל ברגר, יערה שפירא וענבל תמיר, שני שוטרים נהרגו בפיגוע בהר הבית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 ביולי 2017.
• אלון חכמון, ‏"עשו שימוש ציני במתחם הקדוש": כך ביצעו המחבלים את הפיגוע בהר הבית, באתר מעריב אונליין, 20 ביולי 2017.
• משה שטיינמץ‏, תיעוד הפיגוע: "המחבל נפגע, התרומם על רגליו – וניסה לירות שוב", באתר וואלה, 14 ביולי 2017.
• חזקי ברוך, תיעוד חדש מזירת הפיגוע בהר הבית, באתר ערוץ 7, 20 ביולי 2017.
• נטעאל בנדל וירון דורון, שני השוטרים שנרצחו בפיגוע: האיל סתאוי וכמיל שנאן, באתר nrg‏, 14 ביולי 2017.
• ג'קי חורי, הירי במתחם הר הבית: שלושת המחבלים הם תושבי אום אל-פחם, באתר הארץ, 14 ביולי 2017.
• ברק רביד, נתניהו לעבאס: נשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית; נשיא הרשות גינה את הפיגוע, באתר הארץ, 14 ביולי 2017.
• מורן אזולאי, הר הבית ייפתח בשבוע הבא, נתניהו: לפרק סוכת האבלים באום אל-פחם, באתר ynet, 14 ביולי 2017
• טל שלו‏, ח"כ עודה מגנה את הפיגוע: "המאבק פוליטי ובשום אופן לא חמוש", באתר וואלה, 14 ביולי 2017
• יעל פרידסון ואלישע בן קימון, הר הבית סגור: "מחפשים עוד נשק ואמל"ח", באתר ynet, 14 ביולי 2017
• אליאור לוי ורועי קייס, תיעוד: מחפשים נשק שהוסתר בהר הבית, באתר ynet, 15 ביולי 2017
• מורן אזולאי ויעל פרידסון, הר הבית ייפתח מחר: יוצבו מגנומטרים ויותקנו מצלמות, באתר ynet, 15 ביולי 2017
• יואב זיתון, רותם אליזרע, אליאור לוי ואלי סניור, מחבל רצח סב ושני ילדיו בפיגוע בבית בחלמיש, באתר ynet, 22 ביולי 2017
• מואב ורדי, פרסום ראשון: נתניהו והמלך עבדאללה סיכמו על עקרונות לפתרון המשבר, באתר nana10‏, 24 ביולי 2017.
• ברק רביד, אחרי החלטת הקבינט: מוסרים גלאי המתכות בכניסות להר הבית, באתר הארץ, 25 ביולי 2017.
• ברק רביד, המשבר עם ירדן: צוות השגרירות בעמאן הוחזר לישראל, באתר הארץ, 24 ביולי 2017.
• אום אל פחם: אלפים השתתפו בהלוויית המחבלים מהפיגוע בהר הבית – "שהידים", באתר ynet, 27 ביולי 2017
• אלי סניור, הסרטון המשטרתי מהפיגוע: ירי מתוך מתחם הר הבית, באתר ynet, 14 ביולי 2017.
• אריק בנדר, ‏ריבלין: השתיקה של חלק מהמנהיגות הפוליטית הערבית מקוממת, באתר מעריב אונליין, 16 ביולי 2017.
• אילאיל שחר, רה"מ שלח את תנחומיו למשפחות ההרוגים בפיגוע הבוקר, באתר גלי צה"ל, ‏14 ביולי 2017.
• שי ניר, ‏פיגוע ירי בירושלים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 ביולי 2017
• דקה 03:10, שיבל כרמי מנסור, תושבי חורפיש אחרי הפיגוע: "שייזכרו בנו לא רק ברגעים קשים", באתר מאקו, 16 ביולי 2017.
• ראיון עם רפיק חלבי ברדיו גלי ישראל, דקה 16 ואילך ובפרט דקות 23–25, 17 ביולי 2017
• חזקי ברוך, גל הטרור: "דרושה ענישה קולקטיבית", באתר ערוץ 7, 28 בינואר 2016
• קרא: "לא נשלם מחיר דמים בשביל ירדן",Nrg, 15 ביולי 2017.
• עדי דניאל, "מוגי לב מתחבאים מאחורי נוסחאות מעורפלות", באתר ערוץ 20, 15 ביולי 2017
• חסן שעלאן, מגנים את הפיגוע – וגם את ישראל. תגובות מעורבות במגזר הערבי, באתר ynet, 15 ביולי 2017
• עדי דניאל, בלי בושה: חנין זועבי תוקפת את משפחות הנרצחים, באתר ערוץ 20, 20 ביולי 2017
• מרכז עדאלה פנה למח"ש בדרישה לחקור את האירוע באל-אקצא, באתר "עדאלה", ‏16 ביולי 2017
• ירון דורון, אין גבול: ארגון 'עדאלה' דורש לחקור את הירי במחבלים, באתר nrg‏, 15 ביולי 2017.
• אליאור לוי ומורן אזולאי, אבו מאזן שוחח עם נתניהו וגינה בחריפות את הפיגוע, דרש לפתוח מחדש את הר הבית, באתר ynet, 14 ביולי 2017
• אלירן קרסנטי, אבו מאזן גינה, פת"ח לקח אחריות, באתר ערוץ 20, 14 ביולי 2017
• 3 Palestinian citizens of Israel, 2 police officers killed in Jerusalem shooting, MA’AN NEWS AGENCY, ‏14 ביולי 2017
• אסף גבור, חמאס: 'תגובה לטרור הישראלי'; פתח: 'עלו לאל-אקצא', באתר nrg
• "Hamas, Islamic Jihad lavish praise on 'heroic' Temple Mount shooting".
• רועי קייס ומורן אזולאי, מלך ירדן לנתניהו: "מגנה את הפיגוע, פתח את הר הבית", באתר ynet, 16 ביולי 2017
• טל שלו‏, ירדן נגד סגירת הר הבית למתפללים מוסלמים: "הפרה של הסטטוס קוו", באתר וואלה, 14 ביולי 2017
• ערן זינגר, העולם הערבי מגנה את סגירת מסגד אל-אקצא למתפללים, באתר תאגיד השידור הישראלי, ‏15 ביולי 2017
• רועי קייס, חסן שעלאן, אליאור לוי ואיתמר אייכנר, שבחים בפרלמנט הירדני למחבלים מאום אל פחם: "השהידים משקים את האדמה הטהורה", באתר ynet, 16 ביולי 2017
• שירית אביטן כהן, אדלשטיין ליו"ר הפרלמנט הירדני: "עדיף היה שתשתוק", באתר nrg‏, 17 ביולי 2017.
• אורלי אזולאי, וושינגטון, גיבוי אמריקני לסגירת הר הבית: "אפס סובלנות לטרור", באתר ynet, 15 ביולי 2017.
• איציק וולף, למרות החלטה ב-2014 הוצבו גלאים רק ליהודים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 ביולי 2017
• המופתי של ירושלים למתפללים: אל תיכנסו דרך גלאי המתכות להר הבית, באתר תל אביב טיימס, ‏21 ביולי 2017.(הקישור אינו פעיל)
• יוסי אלי ואורי שאבי, סערת הר הבית: עימותים סביב המתחם ובמזרח ירושלים, באתר nana10‏, 18 ביולי 2017.
• חסן שעלאן ואלישע בן קימון, אבנים, זיקוקים ופצועים: תיעוד עימותים ליד הר הבית, באתר ynet, 19 ביולי 2017.
• אלון חכמון, ‏ההידרדרות בהר הבית: מחלוקת קשה בין השב"כ למשטרה, באתר מעריב אונליין, 19 ביולי 2017
• עמוס הראל, מערכת הביטחון ציפתה שנתניהו יעשה את הדבר הנכון ויקפל את המגנומטרים, באתר הארץ, 21 ביולי 2017;
  איתמר אייכנר, בכירים ישראלים: "נתניהו תמך בהסרת המגנומטרים והתהפך, לא ידענו שזה בגלל יאיר ושרה", באתר ynet, 7 בדצמבר 2021;
  בן כספית, ‏אלו היו שני האירועים הביטחוניים שגרמו לניר חפץ להחליט: נתניהו לא כשיר, באתר מעריב אונליין, 6 בדצמבר 2021
• משה שטיינמץ, שבתי בנדט, אמיר בוחבוט‏, מהומות בירושלים: עימותים בין שוטרים לפלסטינים, שלושה מפגינים נהרגו, באתר וואלה, 21 ביולי 2017
• אליאור לוי, חסן שעלאן, יעל פרידסון, יואב זיתון, רועי קייס ואטילה שומפלבי, שני הרוגים פלסטינים בעימותים במזרח ירושלים, באתר ynet, 21 ביולי 2017
• יואב זיתון ומתן צורי, רקטה נורתה לעבר עוטף עזה, צה"ל תקף ברצועה בתגובה, באתר ynet, 23 ביולי 2017
• אליאור לוי ויואב זיתון, נער נהרג בגבול עזה, התפרעויות ברחבי הגדה ולאורך גדר המערכת, באתר ynet, 28 ביולי 2017
• ברק רביד, אחרי החלטת הקבינט: מוסרים גלאי המתכות בכניסות להר הבית, באתר הארץ, 25 ביולי 2017.
• כתבי חדשות 2, פצועים בעימותים בשערי הר הבית, באתר מאקו, 27 ביולי 2017
• משה שטיינמץ, שבתי בנדט‏, צה"ל: 9 פלסטינים נפצעו בהפרות סדר בגדה; הסהר האדום: 225 נפצעו, באתר וואלה, 28 ביולי 2017
• אפרת פורשר, נצחיה יעקב, יורי ילון, הטבח בחלמיש: חיה, אלעד ויוסי נשחטו ליד שולחן השבת, באתר ישראל היום, 23 ביולי 2017
• נתניהו למשפחת סלומון: תומך בעונש מוות למחבלים, באתר כאן, ‏27 ביולי 2017.
• דנה ירקצי‏, פיגוע בפתח תקווה: בן 35 נפצע מדקירה; המחבל – אסיר ביטחוני משוחרר, באתר וואלה, 24 ביולי 2017
• שלומי גבאי‏, דגלי פלסטין ורעולי פנים: אלפים השתתפו בהלוויית המחבלים מהר הבית, באתר וואלה, 26 ביולי 2017
• אלון חכמון, ‏פיגוע ביבנה: גבר כבן 43 נפצע באורח אנוש, באתר מעריב אונליין, 2 באוגוסט 2017
• אלון חכמון, יוסי מלמן, ‏בעקבות הפיגוע ביבנה: צה"ל הטיל "כתר נושם" על הכפר של המחבל, באתר מעריב אונליין, 2 באוגוסט 2017
• שלומי דיאז, חמאס על הפיגוע ביבנה: "אינתיפאדת ירושלים נמשכת", באתר ישראל היום, 2 באוגוסט 2017
• אבי יששכרוף‏, הווקף: "איבדנו את השליטה על אל-אקצא"; חמאס: "להמשיך באינתיפאדה", באתר וואלה, 15 ביולי 2017
• עמוס הראל, משבר הר הבית: שב"כ וצה"ל ממליצים לא להתעקש על המגנומטרים ולהגיע לפשרה, באתר הארץ, 19 ביולי 2017
• איתמר אייכנר ורועי קייס, ירדן: מאבטח שגרירות ישראל נדקר וירה למוות בשניים, העובדים נצורים בשגרירות, באתר ynet, 24 ביולי 2017
• איתמר אייכנר ורועי קייס, כ-30 נצורים בשגרירות ישראל: "המאבטח נדקר פעמיים, ולא פונה לבית החולים", באתר ynet, 24 ביולי 2017
• ברק רביד, המשבר עם ירדן: צוות השגרירות בעמאן הוחזר לישראל, באתר הארץ, 24 ביולי 2017.
• ירון שניידר, כתב לענייני ערבים עמית ולדמן, עבדאללה: "להעמיד לדין את המאבטח", באתר מאקו, 27 ביולי 2017
• עדי דניאל, המתיחות בהר הבית: ריבלין שוחח עם ארדואן, באתר ערוץ 20, ‏20 ביולי 2017. (ארכיון)
• חזי סימנטוב, ארדואן: "על כל המוסלמים להגיע לאל-אקצא, החיילים הישראלים מטנפים אותה", באתר nana10‏, 25 ביולי 2017.
• איתמר אייכנר, "ארדואן מפר את ההסכם", באתר ידיעות אחרונות, 25 ביולי 2017
• לפיד: "צריך להפסיק להתרפס בפני הטורקים שממשיכים לבעוט בנו", באתר מעריב אונליין, 27 ביולי 2017
• אליאור לוי, אבו מאזן: מקפיאים את כל היחסים עם ישראל, באתר ynet, 22 ביולי 2017
• לילך שובל, בכירים במערכת הביטחון: אבו מאזן מאחורי ההסלמה, רוצה להבעיר את השטח | ישראל היום, באתר ישראל היום, 27 ביולי 2017,
  ירון בלום, אבו מאזן משחק באש – וזה חריג, מדאיג ומסוכן | ישראל היום, באתר ישראל היום, 26 ביולי 2017
• אליאור לוי ורועי קייס, עליית מדרגה: גם בתנועה של אבו מאזן קוראים להפגנות ועימותים, באתר ynet, 26 ביולי 2017
• יוני בן-מנחם, סעודיה והר-הבית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 ביולי 2017
• עמית סגל, זה לא אנחנו, זה הם: אין שום קשר בין גלאי המתכות לטבח בחלמיש, באתר עמית סגל, ‏23 ביולי 2017.
• נועם אמיר, מול טרור נלחמים, לא מתקפלים., באתר ערוץ 20, ‏22 ביולי 2017. (ארכיון)
• שבתי בנדט ויניר יגנה‏, השרה רגב תקפה את שב"כ: "החלטה הזויה, המגנומטר חייב להישאר", באתר וואלה, 23 ביולי 2017
• עמית סגל ושושי חתוקה, ביטן נגד אנשי השב"כ: "פחדנים שרוצים לחזור הביתה בשלום", באתר מאקו, 27 ביולי 2017
• מואב ורדי, ביטן: "שב"כ פחדנים"; נתניהו: "מגבה את ארגמן – דוחה את ההתקפות", באתר nana10‏, 27 ביולי 2017
• איתמר אייכנר, "בכירים ישראלים: "נתניהו תמך בהסרת המגנומטרים והתהפך, לא ידענו שזה בגלל יאיר ושרה"", אתר ווינט, 7 בדצמבר 2021.
• ירון אברהם, "האיש שראה הכול: איש סודו לשעבר של נתניהו חושף מה באמת קורה בלשכת רה"מ", חדשות 12, 7 באוגוסט 2026.
• מרדכי קידר, "המסר מקיפול המגנומטרים: הטרור משתלם", מקור ראשון, 25 ביולי 2017.
• נטעאל בנדל, "המדינה לבג"ץ: מגנומטרים בכניסה להר הבית – רק ליהודים", מקור ראשון, 10 ביוני 2018.

הערות שוליים

1. אלי סניור, המחבלים נכנסו להר הבית, סייען הבריח את הנשק: תיעוד מסלול הפיגוע, באתר ynet, תאריך 20 ביולי 2017.
2. עמוס הראל, מערכת הביטחון ציפתה שנתניהו יעשה את הדבר הנכון ויקפל את המגנומטרים, באתר הארץ, 21 ביולי 2017.
3. איתמר אייכנר, "בכירים ישראלים: "נתניהו תמך בהסרת המגנומטרים והתהפך, לא ידענו שזה בגלל יאיר ושרה"", אתר ווינט, 7 בדצמבר 2021.
4. ירון אברהם, "האיש שראה הכול: איש סודו לשעבר של נתניהו חושף מה באמת קורה בלשכת רה"מ", חדשות 12, 7 באוגוסט 2026.
5. בן כספית, ‏אלו היו שני האירועים הביטחוניים שגרמו לניר חפץ להחליט: נתניהו לא כשיר, באתר מעריב אונליין, 6 בדצמבר 2021
6. מואב ורדי, פרסום ראשון: נתניהו והמלך עבדאללה סיכמו על עקרונות לפתרון המשבר, באתר nana10‏, 24 ביולי 2017.
7. ברק רביד, המשבר עם ירדן: צוות השגרירות בעמאן הוחזר לישראל, באתר הארץ, 24 ביולי 2017.
8. מרדכי קידר, "המסר מקיפול המגנומטרים: הטרור משתלם", מקור ראשון, 25 ביולי 2017.
9. מואב ורדי, ביטן: "שב"כ פחדנים"; נתניהו: "מגבה את ארגמן – דוחה את ההתקפות", באתר nana10‏, 27 ביולי 2017
10. נטעאל בנדל, "המדינה לבג"ץ: מגנומטרים בכניסה להר הבית – רק ליהודים", מקור ראשון, 10 ביוני 2018.
11. פרנק ק. זגרה וד. מארק קילגור, הרתעה אסימטרית (Asymmetric Deterrence), International Studies Quarterly, כרך 37 (1993), עמ' 1–27.