גאורג גדליהו קארסקי (21 באוקטובר 1878 – 2 באוגוסט 1947) היה בנקאי יהודי-גרמני, ממנהיגי התנועה הציונית בגרמניה בתקופה שקדמה לעליית הנאצים לשלטון ובשנות שלטונם הראשונות. קארסקי, ששימש כיושב ראש ועד הקהילה של ברלין (1928-1930) והיה ממייסדי מפלגת המדינה היהודית (Judenstaat Party), נודע כדמות רדיקלית ומעוררת מחלוקת בשל עמדותיו לגבי ההכרח המיידי בעליית יהודי גרמניה לארץ…
המאמר "ישראל והמהפכה – המהפכה קודמת", שפורסם בשנת 1970 בכתב העת "הדאר", הוא מסה ביקורתית מאת משה שטיינר המנתחת את התופעה של "חורבן הנפש היהודית" בקרב אינטלקטואלים יהודים. שטיינר מזהה דפוס פוליטי-אידיאולוגי שבו הדחף המשיחי לגאולת הפרט והכלל, שנוצר עוד בימי קדם על ידי הנביאים כתורת מוסר עילאית, הופך לרועץ עבור העם היהודי כאשר הזהות…
המאמר "בסימן הקץ" נכתב בשנת 1941 על ידי אברהם ("יאיר") שטרן, מנהיג הלח"י. המאמר מהווה מסמך אידיאולוגי נוקב שנכתב בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, תחת רושם גזירות הספר הלבן, והוא מבטא את השבר העמוק בין תפיסתו המדינית של שטרן לבין תפיסות הנהגת התנועה הציונית הממסדית והרוויזיוניסטית כאחד. התזה המרכזית של המאמר גורסת כי המדיניות הציונית…
משבר הנפש ברפובליקת ויימאר הייתה תופעה תרבותית וחברתית רחבת היקף, שהוגדרה על ידי התחושה המעמיקה בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, לפיה המבנה הפנימי של האדם המודרני נמצא תחת איום של ניכור, מיכון וריקנות. בני התקופה לא ראו במשבר זה רק סימן לאבדון, אלא הזדמנות חסרת תקדים לעיצוב מחדש של הנפש הגרמנית. השכנוע כי ניתן לנהל…
מַעְבָּרָה (או בשמה הרשמי: "יישוב קליטה") הייתה מרחב מחיה שהוקם במדינת ישראל החל ממרץ 1950 כפתרון דיור זמני עבור גלי העלייה ההמונית, אך התפתחה לכדי מנגנון עיצוב חברתי קבוע. המעברה אינה מהווה אירוע היסטורי תחום בזמן שהסתיים עם פירוק המבנים הארעיים, אלא חוליה מרכזית ברצף המבני שהחל ב"מחנה העולים", עבר דרך ה"מעברה" והתקבע ב"עיירת הפיתוח"….
