צ'ופוט-קלה. מקור: דימיטרי א. מוטל.

צ'ופוט-קלה

צ'ופוט-קלה (בטטרית של חצי האי קרים ובטורקית: Çufut Qale, ברוסית ובאוקראינית: Чуфут-Кале, בפי הקראים: קלעה או Kala) היא עיר רפאים ועיר-מבצר מימי הביניים אשר ממוקמת בהרי קרים שבאוקראינה, במרחק של כשלושה קילומטרים בלבד מזרחית לעיר בחצ'יסראי. העיר, ששוכנת כיום בהריסותיה, שימשה לאורך ההיסטוריה כמוקד אסטרטגי, ועד תחילת המאה העשרים היוותה את מרכזם ההיסטורי והרוחני של…

קראו עוד
תהלוכת הניצחון של טיטוס (משער טיטוס ברומא), אוצרות בית המקדש היהודי בירושלים מוצגים בפני העם הרומי.

שיתוף פעולה יהודי רומאי במרד הגדול

תופעת שיתוף הפעולה היהודי-רומאי במאה הראשונה לספירה מגלמת בתוכה מערכת סבוכה של יחסים ובריתות בין האימפריה הרומאית לבין שלוש שדרות הנהגה מרכזיות בעם היהודי: מוסד הכהונה הגדולה, שושלת המלוכה של בית הורדוס ומצביאים בכירים ממוצא יהודי שהשתלבו בצבא הקיסרות. בריתות אלו הושתתו על ניהול משותף והבטחת אינטרסים הדדיים, כאשר השליטים המקומיים זכו לגיבוי רומאי ליוקרתם…

קראו עוד
תצלום בשחור-לבן של אטורה אובזה ואשתו נלה סצ'רדוטי. יוצר לא ידוע - תצלום מספר: 207-460 מקור: אוסף הקהילה היהודית של טורינו.

אטורה אובזה

אטורה אובזה (21 במרץ 1892 – 11 באוקטובר 1943) היה בנקאי איטלקי-יהודי בולט, שפעל במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא נולד בסוף המאה ה-19 למשפחה יהודית עשירה ורבת-השפעה בעיר טורינו. כמי שגדל ונהנה מכל הפריווילגיות, ההשפעה והכוח שהיו לאיטליה להציע באותה עת, משפחתו הייתה אחת ממשפחות הבנקאים המובילות במדינה, והוא עצמו ביסס את מעמדו כאחד…

קראו עוד
מונטיפיורי בפגישה עם הסולטן התורכי בעניין עלילת הדם.

עלילת דמשק

עלילת דמשק הייתה עלילת דם שהתחוללה בשנת 1840 (ה'ת"ר) סביב היעלמותם של נזיר קתולי קאפוצ'יני בשם תומאסו ומשרתו המוסלמי, איברהים עמארה. השניים נעלמו לאחר שתלו מודעה בשוק היהודי בדמשק ב-5 בפברואר 1840, ובעקבות כך הוטלה האשמה על נכבדי הקהילה היהודית, בטענה כי רצחו אותם כדי להשתמש בדמם לאפיית מצות לפסח. החקירה, שנוהלה באכזריות על ידי…

קראו עוד
עולים חדשים ממרוקו בנמל חיפה, שנת 1954. אוסף התצלומים הלאומי.

התנגדות עולי צפון אפריקה במושבי העולים

התנגדות עולי צפון אפריקה במושבי העולים בשנות ה-50 הייתה מנעד רחב של פעולות מחאה, התנגדות ומשא ומתן עיקש מול המוסדות הקולטים והשלטוניים במדינת ישראל. מערכת יחסים זו, שהתאפיינה בתכיפות גבוהה של משברים ומתחים, התנהלה אל מול הגופים המרכזיים שעיצבו את מדיניות הקליטה וההתיישבות באותה התקופה: הסוכנות היהודית, משרדי הממשלה השונים (ובהם משרד החינוך ומשרד הסעד)…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות