מנחם בגין, שנת 1948. GPO, מתוך אתר פיקיויקי.

נאומו של מנחם בגין בראשון לציון (ספטמבר 1948)

נאומו של מנחם בגין בראשון לציון נישא ב-7 בספטמבר 1948 בפני קהל של כ-2,000 איש, ומהווה מסמך יסוד החושף את פועלו המכריע של האצ"ל בהקמת המדינה. בגין הבהיר בנאומו כי ההנהגה דאז ניסתה לטשטש את תרומת המחתרת, בעוד שבפועל ללא מאבקו הנחוש של האצ"ל, הבריטים לא היו עוזבים את הארץ. בגין הדגיש כי המחתרת פעלה…

קראו עוד
זאב ז'בוטינסקי בחברת חיילי הגדוד העברי בעת ביקור בעיר לונדון לאחר שיחרורו מ-כלא עכו. מכון ז'בוטינסקי בישראל.

נאום ז'בוטינסקי ברדיו ורשה

נאום ז'בוטינסקי ברדיו ורשה נישא ברדיו הממלכתי של פולין בתאריך ה-28 באפריל 1933, על רקע התבססותו כמנהיג הבלתי מעורער של התנועה הרוויזיוניסטית לאחר שניצח במשאל עם פנימי ב-16 באפריל. הנאום התקיים בעיצומה של מערכת בחירות סוערת לקונגרס הציוני ה-18, שבמרכזה עמד מאבק פוליטי ופולמוסי חריף שניטש ברחבי פולין בינו לבין דוד בן-גוריון ותנועת העבודה. שלטונות…

קראו עוד
יהושע ייבין (באמצע) עם משפחתו ואורי צבי גרינברג (משמאל) על מרפסת דירתם בתל אביב (1930). מקור: Yelvin.

יהושע השל ייבין

יהושע השל ייבין (ב' באייר תרנ"א, 10 במאי 1891 – ח' בניסן תש"ל, 13 באפריל 1970) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, עיתונאי, פובליציסט, סופר, מתרגם ורופא בהשכלתו. במקביל לעבודתו הספרותית וההגותית הענפה, שהחלה עוד בנעוריו, הוא שימש כהוגה דעות מרכזי וממעצבי האידאולוגיה של האגף המקסימליסטי בתנועה הרוויזיוניסטית. לאורך פועלו הציבורי הוא הקדיש את חייו…

קראו עוד
"היד שתשלוט בעולם — איגוד אחד גדול". ראלף צ'פלין - כתב העת "סולידריות" של פועלי התעשייה של העולם (גיליון 30 ביוני 1917).

סינדיקליזם לאומי

סינדיקליזם לאומי הוא זרם רעיוני ופוליטי המהווה התאמה של הסינדיקליזם לתוך סדר היום הרחב יותר של לאומנות אינטגרלית. תנועה זו היא תנועת מרכז רדיקלי, והיא נשענת על שילוב ייחודי בין יסודות סוציאליסטיים לבין לאומנות. הסינדיקליזם הלאומי מתבסס על ההשקפה כי האומה, הרגש הלאומי והתרבות הם כוחות מניעים חזקים וטבעיים יותר מתודעה מעמדית בינלאומית או מסולידריות…

קראו עוד
"מי שאינו עובד, לא יאכל" - כרזה סובייטית שהופצה באוזבקיסטן, 1920.

"מי שאינו עובד, לא יאכל"

"מי שאינו עובד, לא יאכל" הוא ביטוי היסטורי המבטא את העיקרון לפיו השתתפות במאמץ היצרני היא תנאי הכרחי לזכאות לקבלת משאבים ומוצרי צריכה. מקורו של הביטוי בברית החדשה, שם הוא מיוחס לפאולוס השליח, אך לאורך המאות הוא אומץ ופורש על ידי דמויות ותנועות פוליטיות מנוגדות – החל מההתיישבות הקולוניאלית המוקדמת באמריקה ועד לתנועה הסוציאליסטית והמהפכה…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות