לאחר קום מדינת ישראל, הוקמו מספר ארגונים צבאיים וביטחוניים ממלכתיים שהיו חיוניים לשמירה על ביטחונה של המדינה החדשה. צה"ל (צבא ההגנה לישראל) הוקם רשמית במאי 1948 והפך לכוח הצבאי המרכזי של מדינת ישראל, כאשר כל הכוחות המחתרתיים שפעלו לפני כן, כגון ההגנה, אצ"ל ולח"י, פורקו ולוחמיהם הצטרפו לצה"ל. בנוסף לצה"ל, הוקמו גם ארגוני ביטחון נוספים. המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (המוסד), שהוקם ב-1949, אחראי לפעולות מודיעין, חוץ וביטחון רגישות מחוץ לגבולות ישראל, תוך התמקדות באיסוף מודיעין ומבצעי סיכול. שירות הביטחון הכללי (שב"כ) הוקם כדי לטפל בביטחון הפנים, בסיכול טרור ובמודיעין פנימי, תוך מניעת איומים מבפנים ושמירה על הדמוקרטיה. משמר הגבול (מג"ב), כחלק ממשטרת ישראל, הופקד על שמירה על הגבולות ועל אבטחת אזורים רגישים, תוך התמקדות במניעת טרור ושמירה על הסדר הציבורי באזורים רגישים. ארבעת הגופים הללו יחד מהווים את מערכת הביטחון הממלכתית של ישראל, הפועלת להגנה על המדינה והאזרחים.
מרד המעברות התרחש בחורף 1952 והיה בין התקריות הבולטות והמתוחות ביותר בתולדות מדינת ישראל הצעירה. התקרית החלה כסכסוך בין תושבי מעברת עמק חפר לבין השומר משה קום, והסתיימה בפעולה משטרתית רחבת היקף שכללה עוצר ומעצר המוני – שהובילה למהומות גדולות בכל הארץ. הפרשה עוררה סערה ציבורית רחבה וזעזעה את הציבור ואת המערכת הפוליטית בישראל. רקע…
שריפת ארכיוני השב"כ היו לפחות שני אירועים, הראשון בראשית שנות ה-60, והשני ב-1977, בהם ראשי השב"כ המכהנים הורו להעלות באש מסמכי ארכיון אשר הכילו מידע על ריגול פוליטי, שהארגון ביצע כנגד מפלגות מהצד הימני והשמאלי של המפה, שנחשדו כאיום על המדינה, ביניהן מפלגת חירות, המפלגות הקומוניסטיות השונות, המפד"ל ואף התנועה הכנענית 1. רקע איסר הראל,…
