העלייה לחניתה (הידועה גם כליל חניתה) נערכה ב-21 במרץ 1938 ונחשבת לאחד ממבצעי ההתיישבות הגדולים, הנועזים והמורכבים ביותר של התקופה, ובשל כך חניתה הפכה לסמל מובהק של מפעל "חומה ומגדל" מיד עם הקמתה. הרעיון להקמת היישוב נולד בעקבות פרסום דוח ועדת פיל בקיץ 1937, שכלל את מערב הגליל בשטח המדינה היהודית המוצעת למרות דלילות האוכלוסייה…
מעמדן של נשים בקיבוצים הוא סוגיה מרכזית בתולדות התנועה הקיבוצית, הנפרסת מראשית ימי הקבוצה הראשונה ב-1910 ועד לתהליכי ההפרטה והמעבר למודל ה"קיבוץ המתחדש". בראשית הדרך, נתפס הקיבוץ כחברה מהפכנית השואפת להגשים "שוויון מכני" – חלוקה שווה של נכסים, ובהמשך "שוויון אורגני" המבוסס על העיקרון המרקסיסטי של "כל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו". חזון…
יחסו של דוד בן-גוריון לירושלים עמד במוקד פעילותו המדינית והביטחונית מראשית שנות המנדט ועד לאחר איחוד העיר במלחמת ששת הימים. עמדתו היתה מורכבת ורבת פנים, ושיקפה מיזוג בין חזון היסטורי רחב אופקים לבין פרגמטיזם דקדקני המתמקד ב"כאן ובעכשיו". בן-גוריון ראה בירושלים את נשמתה של ארץ ישראל ושל העם היהודי, וגרס כי האומה היהודית והארץ הן…
פרשת קוקליה היא ניסיון ההתיישבות היהודי החקלאי הראשון בקפריסין בעת החדשה, שהתקיים בין השנים 1883-1886. פרשה זו, שהתחוללה במקביל לראשית ההתיישבות החלוצית בארץ ישראל, נחלקה לשני פרקים מרכזיים באזור הכפר קוקליה שבמחוז פפוס: הראשון ביוזמת "הקרן להתיישבות בסוריה" עבור פליטים יהודים מרוסיה ומלטקיה, והשני ביוזמתו של יחיאל מיכל פרידלנד עבור קבוצת משפחות מרומניה. הניסיונות התאפשרו…
מַעְבָּרָה (או בשמה הרשמי: "יישוב קליטה") הייתה מרחב מחיה שהוקם במדינת ישראל החל ממרץ 1950 כפתרון דיור זמני עבור גלי העלייה ההמונית, אך התפתחה לכדי מנגנון עיצוב חברתי קבוע. המעברה אינה מהווה אירוע היסטורי תחום בזמן שהסתיים עם פירוק המבנים הארעיים, אלא חוליה מרכזית ברצף המבני שהחל ב"מחנה העולים", עבר דרך ה"מעברה" והתקבע ב"עיירת הפיתוח"….
