"בזבזנו תנועה אדירה על פנטזיה" הוא ביטוי המתאר את חשבון הנפש שעשה יעקב חזן, אחת הדמויות המרכזיות בציונות הסוציאליסטית הישראלית, מייסד מפלגת מפ"ם ומוביל האידיאולוגיה הסוציאליסטית במסגרת הקיבוץ הארצי ותנועת השומר הצעיר. ביטוי זה מבטא את האכזבה העמוקה שחווה חזן כלפי האידיאולוגיה שהאמין בה ופעל לקידומה במהלך חייו – סוציאליזם מהפכני שזיקתו לברית המועצות הייתה עמוקה ומהותית, עד שלקראת סוף ימיו חש כי אותה זיקה הובילה לתוצאה כואבת – כשלון פוליטי ואידיאולוגי של מפלגתו ושל השמאל הסוציאליסטי כולו.
המולדת השנייה
אידיאולוגיית "המולדת השנייה" של יעקב חזן ותנועת מפ"ם נבעה מתוך חזון עולמי סוציאליסטי שהובילה ברית המועצות. חזן, ממובילי התפיסה הזו בישראל, ראה בברית המועצות לא רק תשתית פוליטית וכלכלית אלא גם מרכיב מרכזי במאבק העולמי למען המהפכה. חזן האמין כי "המולדת השנייה" היא מצודת הסוציאליזם העולמי, וכי על ישראל להתחבר לחזון זה כחלק בלתי נפרד ממעמדה כמדינה צעירה השואפת לצדק חברתי.
עם השנים, ובמיוחד לאחר 1949, המתח בין אידיאולוגיית "המולדת השנייה" לבין המציאות הפוליטית בישראל הפך למשבר חמור. חזן האמין כי ישראל תוכל לשמר את המעמד שלה בקהילה העולמית דרך ברית זו, וכחלק מכך אף תכנן את תכנית לוויתן שמטרתה הייתה הקמת תשתית להשתלטות קומוניסטית על מדינת ישראל. במועצת מפ"ם ב-1949, חזן הביע דאגה על כך שהתנועה הקיבוצית לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן ללא תחושת שייכות עולמית למהפכה. הוא הזהיר כי התעלמות מהמאבק העולמי של הסוציאליזם תביא לפגיעה ארוכת טווח במעמדה וביכולתה של התנועה להשפיע ולהתקיים. הוא חזר והדגיש שהזיקה לברית המועצות ולמהפכה היא חיונית, למרות סימני השאלה שעלו לגבי המדיניות הסובייטית.
בשלב מסוים, הכניעה לרעיונות הסובייטיים הפכה כה עמוקה, עד שחזן עצמו הצהיר: "אם בשתיים בלילה מעירים אותי, אני אומר שאנחנו חלק בלתי נפרד מעולם המהפכה עם ברית המועצות בראשו". אולם לאחר כעשור, במיוחד לאחר משפט הרופאים ומותו של סטלין, ההבנה שמשהו השתנה הגיעה גם לשורות מפ"ם. משפט פראג, שבו הואשם שליח השומר הצעיר מרדכי אורן בריגול, יצר זעזוע עמוק בתנועה, ואנשיה החלו להבין את הסכנות שבקשר העמוק עם המעצמה הסובייטית. משפט זה חשף את עוינות ברית המועצות כלפי הציונות והיהדות עצמה, עובדה שהכריחה רבים מחברי מפ"ם להרהר מחדש בתמיכתם במשטר הסובייטי.
משבר האמונה
בשנת 1992, התבטא חזן על חלומותיו הנכזבים. חזן הודה בפני חברו מאיר תלמי בשיחה אישית: "פינטזנו ודבקנו בפנטזיה, מסרבים להכיר במציאות… בזבזנו תנועה אדירה על פנטזיה". הדברים שיקפו את האכזבה העמוקה של חזן ממה שכינה "פנטזיה" – תקוותו לראות את הסוציאליזם כפי שהתגבש במזרח אירופה מתממש במדינת ישראל.
בעשורים לאחר הקמתה, חזן צפה בכישלונות הרבים של הפרויקט הסוציאליסטי, שהתבטאו בהיחלשותה הפוליטית של מפ"ם, בכישלון האידיאולוגיה הסובייטית, בפיצול בתנועות הקיבוציות והפוליטיות, במשפטי פראג, ובמבט לאחור על התקופה, חזן תהה האם כל המאמצים להקמת חברה סוציאליסטית והניסיון להתייחס לברית המועצות כ"מולדת שנייה" היו שגויים.
חזן האמין שהנאמנות העמוקה של מפ"ם לברית המועצות, לצד התמיכה הבלתי מסויגת בפרויקט הסוציאליסטי, היוו טעויות קריטיות שהובילו לכישלון פוליטי של השמאל הישראלי. בעוד שתומכי השומר הצעיר במפ"ם שאפו לראות את הסוציאליזם חודר לכל פן בחיי המדינה, חלומם זה התרסק מול המציאות הישראלית, שהתרחקה בהדרגה מן האוריינטציה הסובייטית ואימצה גישה פרגמטית, שמרנית, דתית וליברלית כאחד.
בהתרחקותה של מדינת ישראל מברית המועצות, חזן ראה התפתחות חדשה, בה השמאל הסוציאליסטי איבד מכוחו והציבור נעשה "ליברלי" יותר ויותר (משמע, פרו-מערבי). השמאל, שבעבר הוביל את סדר היום האידיאולוגי, התחיל להיעלם בהדרגה, עד שמפ"ם הצטרפה כשותפה לרשימת מרצ הליברלית – מהלך שאפשר לה להישאר חלק מהמפה הפוליטית אך במחיר של ויתור על הזהות הסוציאליסטית. בשיחתו עם מאיר תלמי, תיאר חזן את תחושת הכישלון שהלכה וגדלה בקרבו:
"כל מה שבנינו, אמר חזן, קורס לנגד עינינו. תנועת הנוער שלנו התנוונה, הקיבוץ מתפורר לאטו, מפ"ם הפכה למפלגה זעירה, המבקשת נואשות להתמזג במפלגה אחרת".
תלמי סיפר שהוא זכר היטב את המילה: "פינטזנו".
"פינטזנו ודבקנו בפנטזיה, מסרבים להכיר במציאות. כמו בווידוי על ערש דווי הוא דיבר על סטלין והמולדת השנייה, על קיבוץ הראל והסְגַאיסטים. הוא מנה אחת לאחת את הטעויות הפוליטיות הגדולות: הסירוב להצטרף למפא"י, רעיון המדינה הדו־לאומית, המאבק בבן־גוריון בעת פירוק הפלמ"ח וכינון הקואליציות הראשונות, עמדת המפלגה ביחס למלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת לבנון. בזבזנו תנועה אדירה על פנטזיה, סיכם ונפנה לביתו … היתה לנו אידיאה גדולה וקיבלנו על עצמנו להגשימה במו חיינו. האתגרים שהוצבו בפני העם היהודי במאה העשרים, היו יחידים במינם; בהיסטוריה האנושית כולה לא התבצע נסיון כזה. לא היה לנו ממי ללמוד אלא מהמעשה עצמו, מהניסוי ומן הטעות רובצת לפתחו".
חזן הוסיף בהרהוריו על כישלון הפרויקט הסוציאליסטי, כשל שהיה תולדה של תפיסה אוטופית שהתנגשה במציאות הישראלית. הוא הביע אכזבה מהעובדה כי תנועתו הקיבוצית-סוציאליסטית לא הצליחה לשמור על גחלת האידיאולוגיה בשדה הפוליטי. האכזבה מהתמוססות החלום הסוציאליסטי הביאה אותו להודות, כי היה פער עצום בין הפנטזיות האוטופיות לבין מציאות החיים במדינת ישראל היהודית-דמוקרטית.
סיכום
בשלהי חייו, היה יעקב חזן לאדם שחש כי חייו הוקדשו ל"פנטזיה" שהייתה מנותקת מן המציאות. דמותו של חזן מייצגת את הקרע בין החלום האידיאולוגי לבין המציאות הפוליטית המשתנה. מסירותו לפרויקט הסוציאליסטי ולמולדת השנייה הובילו אותו לחוויית כישלון צורב. עמדותיו השתנו לקראת סוף ימיו, והוא ראה את מפ"ם לא כאורגן סוציאליסטי עוצמתי אלא כגוף ליברלי יותר, נטול שורשים מעמדיים ומפוזר אידיאולוגית. חזן נותר סמל למאבק האידיאולוגי של השמאל הישראלי, לדבקותו באידיאלים ולתחושת הכישלון שגברה עם השנים, שהפכה לסמל של התפוררות החזון הסוציאליסטי בשדה הפוליטי של מדינת ישראל. יעקב חזן נפטר ב-22 ביולי 1992, כחצי שנה לאחר התפרקותה הסופית של ברית המועצות, וניצחון המערב בקרב האידאות.
לקריאה נוספת
- יעקב אגמון, שאלות אישיות – מבחר ראיונות – ריאיון עם יעקב חזן בתאריך 17 ביולי 1976, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1994, עמ' 136–146
- זאב צחור, חזן – תנועת חיים: השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפ"ם, ירושלים: יד בן-צבי, 1997
- אסף ענברי, הספר האדום, ידיעות אחרונות/ ספרי חמד, 2022
- ס. ש. יריב (דוד בן-גוריון), על הקומוניסם והציונות של השומר הצעיר, הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, 1953.
- זאב לקויר, תולדות הציונות, הוצאת שוקן 1974.
- דב בן מאיר, ההסתדרות, הוצאת כרטא, 1978.
- יוסי אמיתי, אחוות-עמים במבחן: מפ"ם 1948–1954 – עמדות בסוגיית ערביי ארץ ישראל, הוצאת צ'ריקובר, 1988.
- דוד שחם, ישראל 50 השנים, עם עובד 1998.
- אלקנה מרגלית (עורך), השמאל המאוחד: דרכה החברתית של מפ"ם בראשית המדינה 1948-1954, קובץ מחקרים א', הוצאת יד יערי, 1991.
- אלי צור, נופי האשליה : מפ"ם 1948–1954, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1998.
- אלי צור (עורך), לא יוכלו בלעדינו: עמדות מפ"ם בשאלות חוץ וביטחון 1948-1956, קובץ מחקרים ב', הוצאת יד יערי, 2000.
- אודי מנור, יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית 1980-1949, תל אביב: דביר, 2016.
- טל אלמליח, אנשי האתמול: הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם, 1977-1956, שדה בוקר: מכון בן-גוריון, 2018.
- אלון פאוקר, הקיבוץ הארצי וברית המועצות בעשור העצמאות הראשון, עיונים בתקומת ישראל, כרך 22 (2012), עמ' 90-64.
קישורים חיצוניים
- יעקב חזן, באתר הכנסת
- יעקב חזן, באתר כנסת פתוחה
- רשימת הפרסומים של יעקב חזן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של יעקב חזן, באתר "סימניה"
- יעקב חזן, בהפקתי וובינויו של פיטר פריישטדט, באתר יוטיוב
- המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן
- יהושע פורת, החזן שעבר לפני המחנה, קתדרה 85, אוקטובר 1997
- זאב צחור, יעקב חזן: נפתולי הדרך של ההנהגה ההיסטורית, ישראל חוברת 3, אביב תשס"ג, 2003
- ערן סבאג, "חיים של אחרים" על יעקב חזן, 17 באוגוסט 2010
- בית הספר הדמוקרטי הניסויי ע"ש יעקב חזן בכפר סבא
- יעקב חזן (1899-1992), דף שער בספרייה הלאומית
