חדר נתיחה בבית החולים שאריטה (Charité), ברלין, גרמניה, 2010. צילום: ראלף רולצ'ק.

נתיחה שלאחר המוות

נתיחה שלאחר המוות (בלטינית: Post-mortem או Autopsia) היא פעולת ביתור המבוצעת בגופו של נפטר לצורך לימוד ומחקר אנטומי, קביעת סיבת המוות או נטילת איברים למטרות ריפוי והשתלה. הנתיחה מהווה כלי רפואי מרכזי המאפשר לצפות באופן ישיר במבנה המרחבי של גוף האדם, ובכך היא מספקת נתונים למחקרים רפואיים, לחינוך רפואי של סטודנטים ומתמחים, ולזיהוי נסיבות מוות…

קראו עוד
"מי שאינו עובד, לא יאכל" - כרזה סובייטית שהופצה באוזבקיסטן, 1920.

"מי שאינו עובד, לא יאכל"

"מי שאינו עובד, לא יאכל" הוא ביטוי היסטורי המבטא את העיקרון לפיו השתתפות במאמץ היצרני היא תנאי הכרחי לזכאות לקבלת משאבים ומוצרי צריכה. מקורו של הביטוי בברית החדשה, שם הוא מיוחס לפאולוס השליח, אך לאורך המאות הוא אומץ ופורש על ידי דמויות ותנועות פוליטיות מנוגדות – החל מההתיישבות הקולוניאלית המוקדמת באמריקה ועד לתנועה הסוציאליסטית והמהפכה…

קראו עוד
אברהם טאוב באזורי החיפוש. ל־70% מהמשקיעים אוריינטציה אמונית. צילום: הולי ג'מס.

שפע בישראל

שפע בישראל (בעבר: שפע ימים) היא חברה ישראלית העוסקת במחקר, פיתוח וכרייה של אבני חן ומינרלים יקרים באזור צפון ישראל, ומהווה את החברה היחידה בארץ בעלת היתרים ורישיונות מהמפקח על המכרות במשרד האנרגיה לתחום זה. החברה הוקמה בשנת 1999 על ידי היהלומן אברהם (אבי) טאוב, שפעל בעקבות דברים שאמר הרבי מלובביץ' לראש עיריית חיפה, אריה…

קראו עוד
דיוקן נפוץ המיוחס לרבי שניאור זלמן מלאדי; למעשה צויר ככל הנראה על ידי בוריס שץ כשישים שנה לאחר פטירתו, כשאחד מצאצאיו משמש דוגמן או על ידי אשתו של שץ, יבגניה ז'רמונסקי.

עלילת כת הקרלינים

עלילת כת הקרלינים הייתה מהביטויים החריפים ביותר של המאבק בין המתנגדים לחסידים בליטא וברוסיה בסוף המאה ה־18. במרכז העלילה עמדו חסידיו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שהואשמו על ידי יריביהם כי הקימו כת חדשה החותרת תחת סמכות הרבנות המסורתית ואף פועלת בניגוד לשלטון הצארי. ההאשמות שזויפו ונמסרו לשלטונות שימשו כלי במאבקי הכוח…

קראו עוד
גדעון סער, אחד מהנאבקים למען הארכת שעון הקיץ. צילום: עמית שאבי.

שעון הקיץ בישראל

שעון הקיץ בישראל הוא השעון הרשמי המונהג במדינת ישראל במשך התקופה הנמשכת מסוף חודש מרץ ועד לסוף חודש אוקטובר, שבמהלכה מוזז השעון שעה אחת קדימה ביחס לשעון הרגיל והבינלאומי (הנקרא בטעות "שעון חורף", UTC+2). מטרת ההזזה היא להתאים את שעות הערות והעבודה לשעות האור, כך שיותר אור יום ינוצל לשעות הערב. בישראל, הנימוק הרשמי להנהגת…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות