עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל. המונח "עלייה" הוא שם ייחודי שקיים רק אצל עם ישראל ביחס לארץ ישראל, והוא מבטא את החשיבות של ארץ ישראל ואת היותה גבוהה רוחנית משאר הארצות בעיני המסורת היהודית. הפעולה ההפוכה, של יציאת יהודים מארץ ישראל, נקראת ירידה בהתאם.
ביקור זמני בארץ ישראל הנעשה על רקע דתי מכונה עלייה לרגל ומונח זה משמש גם אצל אומות ודתות אחרות, שמאמיניהן באים לארץ ישראל כצליינים.
לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, נטענה המילה במשמעויות פוליטיות וכלכליות חדשות ונוספות. בשנת 2016 נקבע יום העלייה כיום ציון לאומי במדינת ישראל, לכבודן של העליות לארץ ישראל.
התנגדות עולי צפון אפריקה במושבי העולים בשנות ה-50 הייתה מנעד רחב של פעולות מחאה, התנגדות ומשא ומתן עיקש מול המוסדות הקולטים והשלטוניים במדינת ישראל. מערכת יחסים זו, שהתאפיינה בתכיפות גבוהה של משברים ומתחים, התנהלה אל מול הגופים המרכזיים שעיצבו את מדיניות הקליטה וההתיישבות באותה התקופה: הסוכנות היהודית, משרדי הממשלה השונים (ובהם משרד החינוך ומשרד הסעד)…
הַתִּקְוָה הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד קום המדינה שימש כהמנון התנועה הציונית. השיר הוא גרסה קצרה של השיר "תִּקְוָתֵנוּ", שחיבר המשורר נפתלי הרץ אימבר בשנת 1878 (תרל"ח) בעיר יאשי שברומניה, ופרסם לראשונה בירושלים בשנת 1886 במסגרת קובץ שיריו "ברקאי". השיר נכתב בהשראת הרעיון הלאומי הציוני וברוח הלאומיות היהודית של אותה תקופה, והוא כולל,…
מעמדן של נשים בקיבוצים הוא סוגיה מרכזית בתולדות התנועה הקיבוצית, הנפרסת מראשית ימי הקבוצה הראשונה ב-1910 ועד לתהליכי ההפרטה והמעבר למודל ה"קיבוץ המתחדש". בראשית הדרך, נתפס הקיבוץ כחברה מהפכנית השואפת להגשים "שוויון מכני" – חלוקה שווה של נכסים, ובהמשך "שוויון אורגני" המבוסס על העיקרון המרקסיסטי של "כל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו". חזון…
פרשת קוקליה היא ניסיון ההתיישבות היהודי החקלאי הראשון בקפריסין בעת החדשה, שהתקיים בין השנים 1883-1886. פרשה זו, שהתחוללה במקביל לראשית ההתיישבות החלוצית בארץ ישראל, נחלקה לשני פרקים מרכזיים באזור הכפר קוקליה שבמחוז פפוס: הראשון ביוזמת "הקרן להתיישבות בסוריה" עבור פליטים יהודים מרוסיה ומלטקיה, והשני ביוזמתו של יחיאל מיכל פרידלנד עבור קבוצת משפחות מרומניה. הניסיונות התאפשרו…
מַעְבָּרָה (או בשמה הרשמי: "יישוב קליטה") הייתה מרחב מחיה שהוקם במדינת ישראל החל ממרץ 1950 כפתרון דיור זמני עבור גלי העלייה ההמונית, אך התפתחה לכדי מנגנון עיצוב חברתי קבוע. המעברה אינה מהווה אירוע היסטורי תחום בזמן שהסתיים עם פירוק המבנים הארעיים, אלא חוליה מרכזית ברצף המבני שהחל ב"מחנה העולים", עבר דרך ה"מעברה" והתקבע ב"עיירת הפיתוח"….
