עולים חדשים ממרוקו בנמל חיפה, שנת 1954. אוסף התצלומים הלאומי.

התנגדות עולי צפון אפריקה במושבי העולים

התנגדות עולי צפון אפריקה במושבי העולים בשנות ה-50 הייתה מנעד רחב של פעולות מחאה, התנגדות ומשא ומתן עיקש מול המוסדות הקולטים והשלטוניים במדינת ישראל. מערכת יחסים זו, שהתאפיינה בתכיפות גבוהה של משברים ומתחים, התנהלה אל מול הגופים המרכזיים שעיצבו את מדיניות הקליטה וההתיישבות באותה התקופה: הסוכנות היהודית, משרדי הממשלה השונים (ובהם משרד החינוך ומשרד הסעד)…

קראו עוד
תצלום מקורי של נפתלי הרץ אימבר משנת 1906, שחור לבן, 125X165 מ"מ, על התצלום חתימת ידו בדיו.

התקווה

הַתִּקְוָה הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד קום המדינה שימש כהמנון התנועה הציונית. השיר הוא גרסה קצרה של השיר "תִּקְוָתֵנוּ", שחיבר המשורר נפתלי הרץ אימבר בשנת 1878 (תרל"ח) בעיר יאשי שברומניה, ופרסם לראשונה בירושלים בשנת 1886 במסגרת קובץ שיריו "ברקאי". השיר נכתב בהשראת הרעיון הלאומי הציוני וברוח הלאומיות היהודית של אותה תקופה, והוא כולל,…

קראו עוד
נשים בתערוכת הקיבוצים בחיפה, שנת 1958. "משבר האישה בקיבוץ", העולם הזה, מספר 1095, 23 לספטמבר 1958.

נשים בקיבוצים

מעמדן של נשים בקיבוצים הוא סוגיה מרכזית בתולדות התנועה הקיבוצית, הנפרסת מראשית ימי הקבוצה הראשונה ב-1910 ועד לתהליכי ההפרטה והמעבר למודל ה"קיבוץ המתחדש". בראשית הדרך, נתפס הקיבוץ כחברה מהפכנית השואפת להגשים "שוויון מכני" – חלוקה שווה של נכסים, ובהמשך "שוויון אורגני" המבוסס על העיקרון המרקסיסטי של "כל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו". חזון…

קראו עוד
מיקום קוקליה והר אורידס במערב קפריסין.

פרשת קוקליה

פרשת קוקליה היא ניסיון ההתיישבות היהודי החקלאי הראשון בקפריסין בעת החדשה, שהתקיים בין השנים 1883-1886. פרשה זו, שהתחוללה במקביל לראשית ההתיישבות החלוצית בארץ ישראל, נחלקה לשני פרקים מרכזיים באזור הכפר קוקליה שבמחוז פפוס: הראשון ביוזמת "הקרן להתיישבות בסוריה" עבור פליטים יהודים מרוסיה ומלטקיה, והשני ביוזמתו של יחיאל מיכל פרידלנד עבור קבוצת משפחות מרומניה. הניסיונות התאפשרו…

קראו עוד
מעברת תל ירוחם. מקור: מוזיאון תולדות ירוחם.

מעברה

מַעְבָּרָה (או בשמה הרשמי: "יישוב קליטה") הייתה מרחב מחיה שהוקם במדינת ישראל החל ממרץ 1950 כפתרון דיור זמני עבור גלי העלייה ההמונית, אך התפתחה לכדי מנגנון עיצוב חברתי קבוע. המעברה אינה מהווה אירוע היסטורי תחום בזמן שהסתיים עם פירוק המבנים הארעיים, אלא חוליה מרכזית ברצף המבני שהחל ב"מחנה העולים", עבר דרך ה"מעברה" והתקבע ב"עיירת הפיתוח"….

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות