המגזרים בישראל מתייחסים לחלוקות החברתיות, התרבותיות והדתיות המאפיינות את אוכלוסיית המדינה. המגזרים העיקריים כוללים את המגזר היהודי, המורכב מחילונים, דתיים-לאומיים וחרדים, וכן את המגזר הערבי, הכולל מוסלמים, נוצרים ודרוזים. כל מגזר מתאפיין במאפיינים תרבותיים, אורחות חיים, מנהגים דתיים והשקפות פוליטיות ייחודיות לו. בנוסף, ישנם מגזרים נוספים כמו המגזר הבדואי והצ'רקסי, המהווים קבוצות ייחודיות בתוך החברה הישראלית. למגזרים השונים יש השפעה על המערכת הפוליטית, הכלכלית והחברתית במדינה, ולעיתים ניכר ביניהם הבדל משמעותי בנוגע לאורח החיים, החינוך וההשתלבות בשוק העבודה.
נתיחה שלאחר המוות (בלטינית: Post-mortem או Autopsia) היא פעולת ביתור המבוצעת בגופו של נפטר לצורך לימוד ומחקר אנטומי, קביעת סיבת המוות או נטילת איברים למטרות ריפוי והשתלה. הנתיחה מהווה כלי רפואי מרכזי המאפשר לצפות באופן ישיר במבנה המרחבי של גוף האדם, ובכך היא מספקת נתונים למחקרים רפואיים, לחינוך רפואי של סטודנטים ומתמחים, ולזיהוי נסיבות מוות…
"מי שאינו עובד, לא יאכל" הוא ביטוי היסטורי המבטא את העיקרון לפיו השתתפות במאמץ היצרני היא תנאי הכרחי לזכאות לקבלת משאבים ומוצרי צריכה. מקורו של הביטוי בברית החדשה, שם הוא מיוחס לפאולוס השליח, אך לאורך המאות הוא אומץ ופורש על ידי דמויות ותנועות פוליטיות מנוגדות – החל מההתיישבות הקולוניאלית המוקדמת באמריקה ועד לתנועה הסוציאליסטית והמהפכה…
העלייה לחניתה (הידועה גם כליל חניתה) נערכה ב-21 במרץ 1938 ונחשבת לאחד ממבצעי ההתיישבות הגדולים, הנועזים והמורכבים ביותר של התקופה, ובשל כך חניתה הפכה לסמל מובהק של מפעל "חומה ומגדל" מיד עם הקמתה. הרעיון להקמת היישוב נולד בעקבות פרסום דוח ועדת פיל בקיץ 1937, שכלל את מערב הגליל בשטח המדינה היהודית המוצעת למרות דלילות האוכלוסייה…
מעמדן של נשים בקיבוצים הוא סוגיה מרכזית בתולדות התנועה הקיבוצית, הנפרסת מראשית ימי הקבוצה הראשונה ב-1910 ועד לתהליכי ההפרטה והמעבר למודל ה"קיבוץ המתחדש". בראשית הדרך, נתפס הקיבוץ כחברה מהפכנית השואפת להגשים "שוויון מכני" – חלוקה שווה של נכסים, ובהמשך "שוויון אורגני" המבוסס על העיקרון המרקסיסטי של "כל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו". חזון…
המדיניות הנאצית כלפי הקראים בתקופת מלחמת העולם השנייה אופיינה בגישה ייחודית שסטתה מהקו הנוקשה שננקט כלפי היהדות הרבנית, והתנדנדה בין תיאוריות גזעיות לבין שיקולי ריאל-פוליטיק. בעוד שהחוקים הנאציים הגדירו יהודי על פי דת או גזע, הצליחו הקהילות הקראיות בגרמניה, בצרפת ובשטחי ברית המועצות הכבושים לשכנע את מנגנוני הבירוקרטיה והמחקר הגרמניים כי מוצאם האתני אינו יהודי,…
