עליית תרמ"ב (הידועה בשם הלא נכון: "העלייה הראשונה") היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
גל העלייה הגיע בעיקר ממזרח אירופה, עיראק ותימן, וההערכה היא ש־25,000–35,000 יהודים עלו לארץ ישראל העות'מאנית במהלך העלייה הראשונה. במסגרת עלייה זו הוקמו הישוביים החקלאיים הראשונים בעידן המודרני. יישובים אלו נקראו מושבות. אנשי עלייה אלו עסקו במקצועות חופשיים, מסחר וחקלאות.
בראשית התקופה, ביישוב הישן, מנתה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל כ-26,000 נפש. במשך התקופה באו אליה עולים רבים ממגוון מדינות ביבשות אירופה, אפריקה ואסיה. בסיומה, נאמדה האוכלוסייה היהודית בארץ כ-55,000 נפש.
לאחר הצהרת בלפור בשלהי מלחמת העולם הראשונה החלו פובליציסטים בארץ ישראל לכנות את העלייה הגדולה שצפו שעומדת להגיע בשם העלייה השלישית. בכך הם כיוונו לעליית ששבצר ו-או זרובבל בתור העלייה הראשונה הגדולה, ועליית עזרא כמה עשרות שנים אחר כך בתור העלייה השנייה. לימים, משלא הגיעה העלייה הגדולה המתוכננת, נשתרש השם העלייה השלישית עבור העלייה שאחר המלחמה ואילו לשני הגלים הגדולים שקדמו לה ניתן השם עלייה ראשונה ושנייה. מכיוון שהייתה עלייה לארץ ישראל גם בשנים קודמות, המונח "עלייה ראשונה" זוכה לביקורת רבה מצד כמה חוקרים.
הַתִּקְוָה הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד קום המדינה שימש כהמנון התנועה הציונית. השיר הוא גרסה קצרה של השיר "תִּקְוָתֵנוּ", שחיבר המשורר נפתלי הרץ אימבר בשנת 1878 (תרל"ח) בעיר יאשי שברומניה, ופרסם לראשונה בירושלים בשנת 1886 במסגרת קובץ שיריו "ברקאי". השיר נכתב בהשראת הרעיון הלאומי הציוני וברוח הלאומיות היהודית של אותה תקופה, והוא כולל,…
פרשת קוקליה היא ניסיון ההתיישבות היהודי החקלאי הראשון בקפריסין בעת החדשה, שהתקיים בין השנים 1883-1886. פרשה זו, שהתחוללה במקביל לראשית ההתיישבות החלוצית בארץ ישראל, נחלקה לשני פרקים מרכזיים באזור הכפר קוקליה שבמחוז פפוס: הראשון ביוזמת "הקרן להתיישבות בסוריה" עבור פליטים יהודים מרוסיה ומלטקיה, והשני ביוזמתו של יחיאל מיכל פרידלנד עבור קבוצת משפחות מרומניה. הניסיונות התאפשרו…
דפים מיומני הארץ-ישראלי ומיומנים אחרים הוא מסמך אישי-פוליטי-עיתונאי פרי עטו של נפתלי הרץ אימבר – משורר, סאטיריקן, נוסע וחוקר, מחבר "התקווה" – שנכתב בשנות ה-80 של המאה ה-19 בעקבות שהותו בארץ ישראל ובאזור הלבנט. זהו אחד התיעודים הספרותיים הראשונים שנכתבו בעברית מודרנית על אודות החברה הארץ-ישראלית תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, והוא כולל תצפיות חיות, סאטירה…
פרשת מקוב היא תקרית שהתרחשה בינואר 1913 במושבה רחובות, ובה השפיל האיכר יונתן מקוב שלוש פועלות יהודיות יוצאות תימן, לאחר שמצא אותן מלקטות זמורות יבשות בסוף יום העבודה בכרמו. מקוב הכה את הנשים, קשר אותן בחבלים לזנבו של חמור והוביל אותן כך ברחוב הראשי של המושבה לעיני כל. מעשהו זכה לקנס סמלי בלבד מצד ועד…
במאה ה-19 נרשמה השתתפות חריגה של יהודים ממוצא מזרחי בכוחות חמושים שפעלו תחת שלטון האמירים הדרוזים מבית שהאב בהר הלבנון. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב יהודי העיירות חאצביא ודיר אל-קמר, קהילות עתיקות יומין אשר התקיימו לאורך דורות במרחב ההררי שבין הגליל ללבנון, ברציפות מאז ימי בית שני. היהודים באזורים אלו חיו בסמיכות לשכנים דרוזים ונוצרים,…
