סיירת נמלה הייתה יחידת נוער של מפ"ם שהוקמה בתחילת שנות ה-90 וכללה 25 בני נוער – 16 בנים ותשע בנות. חברי הסיירת התחלקו לחוליות קטנות של חמישה חברים שפעלו בערים שונות בישראל, בהן ירושלים, תל אביב, כרמיאל ובאר שבע. הסיירת התמקדה בהפגנות, פעולות מחאה, ושיבוש פעולות של הימין, וכללה גם הטרדות של חברי כנסת ופעילי ימין. חבריה עברו אימונים בקרב מגע ובהתמודדות עם חקירות משטרה, ולעיתים תכננו פעולות כמו חסימת כבישים, ריסוס כתובות, פיזור פצצות מים וסרחון, והוצאת אוויר מצמיגי מכוניות של אנשי ימין. מפקד הסיירת היה עירד פינקלשטיין (בן 18.5 מרמת גן), ובין התומכים בהתארגנות היו אנשי מפ"ם ובהם אלעזר גרנות ונפתלי רז, ממייסדי "שלום עכשיו". חשיפת פעילות הסיירת עוררה ביקורת ציבורית ודרישות להעמיד את ראשיה לדין, בין היתר מצד יו"ר "נאמני הר הבית" גרשון סלומון ופעילי ימין נוספים, שטענו כי מדובר בארגון אלים. לאחר ביקורת ציבורית רחבה והשלכות תקשורתיות, הסיירת חדלה מלפעול.

הפגנה של סיירת נמלה מול הכנסת. צילום: ירון קמינסקי.
הפגנה של סיירת נמלה מול הכנסת. צילום: ירון קמינסקי.

רקע והקמה

הסיירת הוקמה בחודשים האחרונים של 1991 ופעלה בהסכמת יו"ר מפ"ם, אלעזר גרנות. חבריה היו מחויבים להביא אישור הורים להצטרפותם, מתוך הכרה בכך שהפעילות עלולה להוביל למעצר או הסתבכות משפטית. המטרה העיקרית של ההתארגנות הייתה להגן על פעילי שמאל ולהגיב לפעולות של הימין, תוך שימוש בשיטות של הפגנות, מחאות והתערבות בשטח.

הכשרת חברי הסיירת כללה הדרכה פיזית ואידאולוגית. אלוף-משנה במילואים, שהיה בעבר ראש מחלקת כושר קרבי בצה"ל, הדריך את הנערים בקרב מגע ושימוש באלות, תוך התמקדות ביכולת להתגונן מפני תקיפות ולנטרל יריבים במגע פיזי. ההדרכות כללו גם הסברים כיצד להימנע מעימותים ישירים, כיצד להתמודד עם חקירה משטרתית וכיצד לפעול להפצת מסרים דרך כרזות וכתובות גרפיטי.

הסיירת אומנה לפעול במבנה של חוליות קטנות, כאשר כל חוליה פעלה בעיר אחרת. במספר מקרים נרשמה נוכחות של אנשי בילוש משטרתיים באזורים שבהם תכננו חברי הסיירת לפעול, מה שהביא לכישלון חלק מהיוזמות. בעקבות כך, הוחלט לשפר את דרכי הפעולה, בין היתר באמצעות שימוש ברכבים פרטיים במקום תחבורה ציבורית והימנעות מהדלפות פנימיות.

פעילות ואימונים

חברי הסיירת השתתפו באימונים מרוכזים שנערכו ביערות קיבוץ רמות מנשה, שם למדו קרב מגע ושימוש באלות. המטרה הייתה ללמד אותם כיצד להגן על עצמם, להימנע מעימותים פיזיים כאשר ניתן, אך גם להילחם במקרה של תקיפה. בנוסף, קיבלו הדרכה כיצד להתמודד עם חקירות משטרה, לשתף פעולה מבלי להפליל את עצמם ולפעול בשטח מבלי למשוך תשומת לב.

בנוסף לאימוני קרב מגע ושימוש באלות, חברי הסיירת למדו טקטיקות לחימה והתמודדות עם יריבים בשטח, תוך התמקדות בהגנה על עצמם ובהתמודדות עם מתקפות פיזיות. ההכשרה כללה הדגמות מעשיות של בלימת תקיפה, ניטרול יריב ושיטות מילוט במקרה של עימותים. כמו כן, הנערים קיבלו הנחיות מפורטות כיצד לנהוג במצבי חירום, כולל דרכי התחמקות ממעקב משטרתי ואסטרטגיות מילוט ממקומות ציבוריים לאחר הפגנות.

באימונים נכללו גם תרגולים של תנועה קבוצתית, פיזור והתקבצות בשטח בעת עימותים, וכן הפעלה מבצעית של חוליות קטנות שיפעלו במשימות ספציפיות כמו הפצת כרזות, השחתת רכוש וסימון מטרות. אחד מהתרגילים התמקד בשיטות להתחמקות ממעצרים על ידי פיזור מכוון של קבוצה ויצירת הסחות דעת כדי למנוע לכידה של כל חברי הסיירת בבת אחת.

חברי הסיירת השתתפו בפעולות שונות, בהן הפגנות, מחאות והטרדות של אנשי ימין. הם הגיעו להפגנות כשהם לבושים חולצות טרנינג אדומות עם סמל נמלה שחורה בצורת אגרוף, ותפקידם היה לשמש כוח מגן למפגיני השמאל. במסגרת הפעילות, הם למדו כיצד להכין כרזות ולארגן מחאות אפקטיביות, וכן כיצד לתכנן פעולות שטח מבלי להתגלות.

פעולות הסיירת כללו פיזור פצצות מים וסרחון בהפגנות ימין, ריסוס כתובות נגד אנשי ימין על קירות מבנים, חסימת כבישים מול הכנסת, והתזת מים מטונפים על כלי רכב של אנשי ציבור מהימין. חוליות הסיירת פעלו גם נגד מפעלים מזהמים, ובמקרה אחד תכננו למרוח זבל על מכוניתו של בעל מפעל תעשייתי.

במהלך אחת הפעולות, קבוצת נערים התכוונה לרסס כתובות על קירות ישיבות בשכונת מאה שערים, אך התוכנית נכשלה כאשר אנשי בילוש עקבו אחריהם, חשפו את כוונותיהם ועצרו אותם בטרם החלו בפעולה. בעקבות האירוע, הוסקו מסקנות לגבי הצורך להימנע מחשיפה מוקדמת ולפעול באופן דיסקרטי יותר.

בנוסף לפעולות שטח, חברי הסיירת השתתפו בהדרכות בנושאי מחאה פוליטית והתמודדות עם המשטרה, וקיבלו הסברים על דרכי מילוט בעת עימותים עם כוחות הביטחון.

אימון באלות. צילום: ירון קמינסקי.
אימון באלות. צילום: ירון קמינסקי.

תגובות וביקורת

חשיפת פעילות הסיירת עוררה תגובות חריפות משני צדי המפה הפוליטית. במפ"ם תמכו בפעילותה, ויו"ר המפלגה, אלעזר גרנות, הצדיק את קיומה בטענה כי מטרתה היא הגנה עצמית וכי חבריה הם נערים רציניים ואחראיים שאינם עוברים על החוק. יגאל מוסינזון, מחבר "חסמב"ה", אישר לבתו להצטרף לסיירת וטען כי מדובר בפעילות ציונית (מאוחר יותר, לאחר שיצא לסיירת שם לא טוב, הוא הכחיש כל קשר).

מנגד, גורמים מהימין הביעו התנגדות נחרצת. יו"ר "נאמני הר הבית", גרשון סלומון, פנה למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להעמיד לדין את ראשי הסיירת, בטענה שחבריה איימו ברצח והטרידו טלפונית פעילי ימין. בתנועת "כך" לעגו לסיירת, וטירן פולק, פעיל ותיק בארגון, טען כי מדובר בחבורת בני נוער לא רציניים והמליץ להם לבוא ללמוד מחברי "כך" כיצד להתמודד עם המשטרה.

גם גורמים מחוץ למחנה הימין הביעו ביקורת. במכתבים למערכת העיתון "חדשות" נכתב כי מדובר בארגון מסוכן המזכיר מיליציות חמושות בעולם השלישי וכי יש לפרקו לפני שיהפוך לתקדים מסוכן של פלנגות פוליטיות. אחרים טענו כי פעילות הסיירת חושפת את הצביעות של מפ"ם, אשר במשך שנים האשימה את הימין באלימות אך בעצמה מקימה ארגון נוער בעל מאפיינים מיליטנטיים.

סגירה

בעקבות הביקורת הציבורית והתגובות החריפות שנשמעו נגד הסיירת, עלתה דרישה לפזר את הארגון ולפעול נגד ראשיו. פניות הוגשו למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לחקור את פעילותה, במיוחד בעקבות הטענות להטרדות ואיומים כלפי אנשי ימין. הביקורת הפנימית והחיצונית על מפ"ם, לצד הסיקור התקשורתי הנרחב, הביאו לכך שהסיירת הפסיקה את פעולתה.

למרות שהסיירת פעלה בהסכמתו של יו"ר מפ"ם, אלעזר גרנות, חשיפת פעילותה עוררה דיון ציבורי נרחב על אופייה של המפלגה ועל קשריה עם גורמים רדיקליים. מאוחר יותר אף נחשף כי מפ"ם הייתה יעד מרכזי למבצעי ריגול סובייטיים, וכי על פי מסמכי מיטרוקין, גרנות עצמו הוזכר במסמכי הקג"ב כסוכן בשם הקוד "גרנט", אשר גויס לכאורה על ידי המודיעין הסובייטי לפני מלחמת ששת הימים. אף שבנו של גרנות הכחיש כי הייתה לאביו נגישות למידע מסווג, הפרשה הוסיפה ממד נוסף לביקורת על מפ"ם ופעילותיה הפוליטיות באותה תקופה.

לקריאה נוספת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back To Top

תפריט נגישות