אלקה איילה אשטה (1889 – 1993) היה איש ציבור יהודי-אתיופי מעדת ביתא ישראל, שפעל לשימור אמונתם ולזכויותיהם הדתיות של בני קהילתו. הוא היה תלמיד חכם, איש קהילה, ולוחם לשימור הזהות היהודית בקרב בני העדה.
ביוגרפיה
איילה אשטה נולד בשנת 1889 באזור וולו שבאתיופיה, בכפר גנטה מרים. הוא למד אמהרית וגעז אצל אלקה קסה וונדים, ורכש שליטה גם בעברית ובאיטלקית. בהמשך חייו, עבר לכפר גיינה שבאזור גונדר, שם השלים את לימודיו הדתיים וקיבל את התואר "אלקה". הוא נישא לאסתר נגוסה, בתו של קייס נגוסה אליאס.
פעילותו למען יהדות אתיופיה
אלקה איילה שיתף פעולה עם ד"ר יעקב פייטלוביץ' בחקר יהודי אתיופיה וסייע לו בביקוריו בכפרים היהודיים ובאיסוף מידע על קהילתם. הוא אף תכנן להצטרף למסע מחקרי של פייטלוביץ', אך החמיץ את ההפלגה המתוכננת. ד"ר פייטלוביץ' השאיר לאלקה איילה מכתב שבו הביע צער על כך שלא הצליח להצטרף למסע המתוכנן.
בכפר גיינה הקים אלקה איילה בית כנסת גדול מכספו, אותו ניהל יחד עם קייס סמואל נגוסה. בית הכנסת הפך למוקד דתי וחברתי חשוב, ואף זכה לביקורם של מר יונה בוגלה, שפעל למען יהודי אתיופיה, וכן של נציגי ארגון הג'וינט, ובהם גרשון לוי ואסנקאו סנדקה.
בשנת 1950, כאשר מיסיונרים ניסו להמיר את דתם של יהודי אזור ווגרה, ארגן אלקה איילה משלחת בראשותו, יחד עם מר וובה אקלה, כדי להתמודד עם פעילותם. במסגרת העימות התיאולוגי שהתקיים בין המיסיונרים לבין מנהיגי הקהילה היהודית, בהנהגתו של קייס מנסה זמרו, הצליחו היהודים להוכיח את עמדתם ולגרום למיסיונרים לעזוב את האזור בבושת פנים.
העלייה הגדולה ארצה
עם תחילת יציאת יהודי אתיופיה דרך סודן, תרם אלקה איילה תרומה משמעותית בכך שאירח בביתו קבוצות של יהודים שעשו את דרכן לגבול, וסיפק להן מזון וציוד. בעקבות פעילות זו, הלשינו עליו מתנגדיו הנוצרים לשלטונות, והוא נעצר יחד עם 60 איש נוספים, בהם בני משפחתו. במהלך חקירתו, כאשר נשאל על בניו העצורים, השיב כי כל העצורים הם ילדיו, ובעקבות כך שוחררו כולם.
אלקה איילה המשיך לפעול למען קהילתו עד לעלייתו לישראל. הוא התיישב בעיר חדרה ונפטר בשנת 1993, בגיל 104.
לקריאה נוספת
- שמואל ליפנה, דלית יונה, זכריאס יונה, רונית רדה יונה, "על כנפי היונה", גפן הוצאת לאור, ירושלים, 2008.
