הנרי אדוארד סטרקוש היה בנקאי ועסקן יהודי-אוסטרי, שנולד ב-9 במאי 1871 ונפטר ב-30 באוקטובר 1943. סטרקוש היה דמות מפתח במערכת הפיננסית של דרום אפריקה ובריטניה, ובמיוחד בייעוץ כלכלי לממשלות אלו. סטרקוש נודע בקשריו הקרובים עם וינסטון צ'רצ'יל. סטרקוש שיחק תפקיד חשוב במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר הוא סייע לצ'רצ'יל להתמודד עם בעיות כלכליות שהיו כרוכות בחובות אישיים ובעיות פיננסיות שמנעו ממנו לממן את הוצאותיו האישיות. תרומותיו של סטרקוש לצ'רצ'יל לא היו חד-פעמיות.

סטרקוש היה איש עסקים בעל קשרים חשובים ובעלי השפעה בתחומים שונים. כיהן בתפקידים בכירים במערכת הבנקאות ובמגוון תעשיות, ובין השאר עמד בראש חברת האיחוד הדרום אפריקאי, שהיא חברת המכרות הגדולה בדרום אפריקה, והיה חבר במועצה המלכותית למטבעות והמרות בהודו. כעבודת ייעוץ פיננסי לגורמים מדינתיים, הוא שימש כיועץ כלכלי לממשלת דרום אפריקה, ולקח חלק פעיל בניסוח חוק המטבע והבנקים של דרום אפריקה בשנת 1920. לאורך כל הקריירה שלו, סטרקוש היה מעורב במגעים עם גורמים ממשלתיים בריטים, דרום אפריקאיים ויצר קשרים עם דמויות מפתח במערכת הפיננסית.

סר הנרי סטרקוש. צילום: הגלריה הלאומית לדיוקנאות.
סר הנרי סטרקוש. צילום: הגלריה הלאומית לדיוקנאות.

חייו המוקדמים

סטרקוש נולד למשפחה אוסטרית עם שורשים יהודיים בעיירה הוהנאו שבאוסטריה, ב-9 במאי 1871. הוריו היו אדוארד סטרקוש, סוחר, ומת'ילדה (לבית וינטרס). משפחתו הייתה משפחה אוסטרית ממעמד הביניים, וניתן להניח כי ניהלה חיים מסודרים תוך שמירה על קשרים עם העולם העסקי המקומי. את לימודיו התחיל סטרקוש בגימנסיה ואסה בוינה, שם רכש את הידע הכללי שהיווה בסיס להשכלתו האקדמית והמקצועית בהמשך.

לאחר סיום לימודיו בוינה, סטרקוש המשיך את לימודיו באופן פרטי בבריטניה, שם רכש את השפה האנגלית והשתלב בהכשרה מקצועית שנועדה להכין אותו לעתיד בתחום הפיננסי. בחירה זו, לעבור לבריטניה ולהשתקע שם, לא הייתה מקרית. בבריטניה ניתן היה למצוא הזדמנויות רבות בעולם הפיננסי ובתחום הבנקאות, מה שהיווה את הקרקע המתאימה לקריירה שתבנה את עתידו הכלכלי.

בשנת 1907, אחרי מספר שנים של שהות בבריטניה, הפך סטרקוש לאזרח בריטי. מועד זה היה ציון דרך משמעותי עבורו, שכן הוא סימן את השתלבותו המלאה בחברה הבריטית ובמערכת הפיננסית המקומית.

קריירה פיננסית

סטרקוש החל את דרכו המקצועית בתחום הפיננסי בשנת 1891 בלונדון, שם התחיל לעסוק בתחום הבנקאות. במהלך השנים, צבר ניסיון רב וידע מעמיק בתחום הפיננסים, וב-1895 עבר לעבוד בבנק אנגלו-אוסטרי בדרום אפריקה. במשך הזמן, סטרקוש שיחק תפקיד משמעותי בתחום הפיננסי גם מעבר לאופק המקומי. הוא לא רק עבד במערכת הפיננסית, אלא גם תרם משמעותית להתפתחות הכלכלה במדינות בהן פעל.

בשנת 1920, סטרקוש שיחק תפקיד מרכזי בניסוח חוק המטבע והבנקים של דרום אפריקה, מה שהעיד על מעורבותו העמוקה בחקיקה כלכלית שנועדה לתמוך בהתפתחות הכלכלה המקומית והיציבות הפיננסית במדינה. בנוסף לכך, היה סטרקוש יועץ פיננסי לממשלת דרום אפריקה, ועבודתו בתחום זה חיזקה את מעמדו כיועץ כלכלי חשוב גם בזירה הבינלאומית.

סטרקוש כיהן בתפקידים חשובים במועצות ובכלכלה העולמית. הוא היה חבר במועצה המלכותית למטבעות והמרות של הודו בשנים 1925-1926. תפקיד זה אפשר לו להשפיע על תחום המטבעות במדינות המזרח, ובפרט בהודו, שהייתה אחת הכלכלות הגדולות והחשובות ביותר של האימפריה הבריטית בשנות ה-20.

בנוסף לכך, סטרקוש שימש כנגיד ומוביל בכנס הכלכלה האימפריאלי שנערך בשנת 1932, בו נידונו סוגיות כלכליות עולמיות שהיו בעלות השפעה על מדיניות הכלכלה העולמית באותה תקופה. הוא היה נציג מוערך במפגשים חשובים אלו, וקשריו עם דמויות מפתח במדינות שונות איפשרו לו לתרום מהידע הפיננסי הרב שצבר.

בין השנים 1937 ל-1942, כיהן סטרקוש כיועץ לשר המושבות הבריטי, תפקיד בו נדרש לתרום לייעוץ ותמיכה בנושאים פיננסיים הקשורים למושבות בריטניה. ההשפעה שהייתה לו בתחום זה הייתה עצומה, שכן סטרקוש היה שותף לעיצוב המדיניות הפיננסית של כלל הדומיניון הבריטי.

תארי הכבוד

ב-1921 הוענק להנרי אדוארד סטרקוש תואר אבירות על ידי המלכה ויקטוריה, תואר שהעניק לו הכרה ציבורית על תרומותיו הכלכליות והפיננסיות, ופעולתו המשמעותית בעבור בריטניה ודרום אפריקה. תואר זה היה עדות למעמדו הרם שצבר בשדה הפיננסי והכלכלי, והיווה הכרה רשמית בכישוריו ובמעורבותו הרבה בעיצוב הכלכלה של בריטניה ושל מדינות אחרות.

לאחר מכן, ב-1924, הועלה סטרקוש לתואר "קולונל בכיר", תואר כבוד שניתן לו בהכרה לפועלו ולהשפעתו על תחום הכלכלה והפיננסים במדינות הממלכה, במיוחד בזכות תרומותיו לכלכלה של דרום אפריקה ולקשריו עם הממשל הבריטי. ב-1927, הועלה שוב לתואר "בריטי גדול", מה שמעיד על הערכתה הגבוהה של בריטניה למעורבותו בהובלת מדיניות כלכלית והשתלבותו במערכת הפיננסית הבריטית.

סטרקוש קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מנצ'סטר בשנת 1938. תואר זה הוענק לו בהוקרה על תרומתו הרבה לעולם הכלכלה והפיננסים, כמו גם על מעורבותו המשמעותית בנושאים כלכליים ותחום הפיתוח של המערכת הפיננסית הגלובלית. כל התארים הללו שיקפו את מעמדו הרם בקרב העוסקים בתחום הפיננסים וההכרה הרבה שזכה לה מהקהילה העסקית והאקדמית, כמו גם מהממסד הבריטי.

קשריו עם וינסטון צ'רצ'יל

סטרקוש היה ידיד קרוב של וינסטון צ'רצ'יל והיה מעורב בכמה סיטואציות בהן סייע לצ'רצ'יל בפתרון בעיות פיננסיות חמורות. אחת מהן התרחשה בשנת 1938, כאשר צ'רצ'יל היה מצוי במצב כלכלי קשה, בעקבות חובות שלא שולמו. צ'רצ'יל, שהיה ידוע בחיים היקרים שניהל, נקלע למשבר כלכלי משמעותי שהקשה עליו לעמוד בהתחייבויותיו. סטרקוש, שהיה בקשרים קרובים עם צ'רצ'יל, תרם סכום כסף נכבד, שסייע לו להימנע מקריסה פיננסית נוספת. התרומות הללו לא היו חד-פעמיות, וב-1940, בעת משבר נוסף בחייו של צ'רצ'יל, סטרקוש שוב סייע לו בפתרון בעיותיו הפיננסיות, אשר העיקו עליו במהלך מלחמת העולם השנייה.

סטרקוש, ששמר על זהותו כמי שתורם בשקט ובפרטיות, לא חיפש שום תמורה עבור תרומותיו. הוא פעל מתוך רצון לעזור לחברו, ולא מתוך מניע אישי או פוליטי. בתמורה, צ'רצ'יל הכיר בתרומותיו של סטרקוש והודה לו עליהם במספר הזדמנויות. צ'רצ'יל שלח מכתבים תודה לסטרקוש והביע את הערכתו הרבה על הסיוע שניתן לו בשעות הקשות. אף על פי שהתרומות היו חסויות ולא פומביות, צ'רצ'יל לא היסס להביע את תודתו כלפי סטרקוש, גם בפומבי.

הקשרים הקרובים בין סטרקוש לצ'רצ'יל לא היו רק פיננסיים אלא גם חבריים. צ'רצ'יל, שהיה מצוי לעיתים במצבים פוליטיים וכלכליים קשים, ידע להעריך את התרומות שהגיעו ממנו בזמן אמת, והוא סמך על סטרקוש לא רק בתחום הפיננסי, אלא גם כיועץ חשוב בחייו האישיים והפוליטיים. תרומותיו של סטרקוש לצ'רצ'יל, שהיו חיוניות ביותר בשעת משבר, לא רק הצילו את צ'רצ'יל ממפלה פיננסית, אלא גם חיזקו את הקשר בין השניים במהלך אחת התקופות הקשות ביותר בהיסטוריה הבריטית.

עלילות הדם הנאציות על צ'רצ'יל וסטרקוש

במהלך מלחמת העולם השנייה, האנטישמיות הנאצית הייתה אחת מהתופעות המרכזיות בתעמולה שהופצה על ידי המשטר הגרמני, ולעיתים קרובות נעשה שימוש בהאשמות שווא נגד דמויות מפתח בממשלה הבריטית, במיוחד נגד וינסטון צ'רצ'יל. אחת מהעלילות השקריות שהופצו הייתה טענה כי צ'רצ'יל היה תחת שליטת בנקאים יהודיים, שמימנו אותו ושפגעו במעמדו ובסמכותו של ראש הממשלה הבריטי.

העלילה הזו נבנתה על רקע קשריו האישיים והפיננסיים של צ'רצ'יל עם אנשי עסקים יהודיים, כמו סטרקוש וארנסט קסל. סטרקוש, שנודע בתרומותיו הנדיבות לצ'רצ'יל במהלך המשבר הפיננסי של 1938 ו-1940, לא היה היחיד מבין אנשי העסקים היהודיים שהעניקו סיוע כלכלי לצ'רצ'יל. אולם, השלטון הנאצי, בתעמולתו האנטישמית, ניצל את הקשרים הללו כדי להציג את צ'רצ'יל כ"איש המנוהל" על ידי "בנקאים יהודיים". טענה זו שימשה חלק מהמאמצים להכפיש את דמותו של צ'רצ'יל ולהסיט את תשומת הלב מהמטרה העיקרית של מאבק בריטניה ובעלות הברית בנאצים.

הנאצים טענו כי צ'רצ'יל לא פעל מתוך מניעי מוסר או אידיאולוגיה אלא מתוך לחצים של "ההון היהודי", מה שהוביל לתיאורים בעיתונות הנאצית, שבהם נטען כי צ'רצ'יל פועל מתוך אינטרסים אישיים של תעשיינים ובנקאים יהודיים המניעים את מדיניות המלחמה של בריטניה. טענה זו שימשה גם להצדיק את פעולותיהם האנטישמיות כלפי יהודים ברחבי אירופה, תוך שימוש בתיאוריות קונספירציה שנועדו להמעיט במאבק הבריטי לנצח את גרמניה הנאצית ולהפוך את צ'רצ'יל לדמות מנוגדת ומפוקפקת, שלפי הנאצים שימשה אינטרסים זרים ולא את טובת המולדת הבריטית. טיעון זה, שמיוחס לנאצים, משמש גם כיום את מכחישי השואה, כגון דיוויד אירווינג, אשר מדגיש את הקשר בין צ'רצ'יל לבין "ההון היהודי" כדרך להכפיש את דמותו ולפגוע במורשתו.

המשך חייו

סטרקוש המשיך בפעילות פיננסית עד מותו בשנת 1943, בוולטרון-און-ת'יימס שבסוריי, בגיל 72. הוא סיים את הקריירה הפיננסית שלו כשהוא עדיין מעורב בעבודתו כיועץ לממשלות שונות, אך עם השנים החל להפחית את קצב הפעילות העסקית שלו.

מורשתו הפיננסית של סטרקוש נותרה משמעותית, לא רק בזכות מעורבותו האישית בתחום הבנקאות והפיננסים, אלא גם בזכות התמיכה שהעניק במצבים קריטיים. השפעתו ניכרה לא רק בעשייה הפיננסית אלא גם בקשרים שהיו לו עם דמויות מפתח ברחבי העולם, הן בתחום הפוליטי והן בתחום הכלכלי. אף על פי שתרומותיו לא היו ממוסדות או קשורות למדיניות כלכלית מסוימת, הן הוכיחו את יכולתו לראות את הצורך במענה מיידי במצבים קשים, ובכך הותירו אותו כדמות משמעותית בעולם הפיננסי.

לקריאה נוספת

  • אוקספורד, מילון האישים הלאומי של אוקספורד (מהדורה מקוונת), הוצאת אוקספורד, 2004..
  • כהן, דבורה, "צ'רצ'יל לא הצליח להתמודד עם כספו", האטלנטיק, 22 בדצמבר 2015.
  • Who's Who, "סטרקוש, סר הנרי", A & C Black, 2021.
  • Kelly's Handbook to the Titled, Landed and Official Classes, קלי'ס, 1942, עמ' 1715.
  • גילברט, מרטין, ווינסטון צ'רצ'יל – שנות המדבר, מאקמילן, 1981, עמ' 222.
  • אדרת, עופר, "דם, זיעה ואלכוהול: חובותיו של צ'רצ'יל והמגולים שהצילו אותו", הארץ, 19 בספטמבר 2016. נלקח ב-30 במרץ 2020.
  • לארסון, אריק, המהדר והאכזר: סאגה על צ'רצ'יל, המשפחה והמרד במהלך הבליץ (מהדורה ראשונה), ניו יורק, 25 בפברואר 2020, עמ' 100.
  • בנק אנגליה, תערוכה של אוסף כסף נייר שהוצג לסר הנרי סטרקוש ומאמרים נוספים מתוך אוספי המוזיאון, S.B. Chamberlain, 1937, 39 עמודים.
  • קאלהואן, הארולד גילמור, התיאוריות של סר הנרי סטרקוש בתחום המשבר והמשבר של 1929–1933, לוויטון, פריז, 1933.
  • ארכיון האינטרנט, יצירות מאת או על הנרי סטרקוש.
  • Wayback Machine, ניירות ותכתובת בין המלחמות, ארכיון מ-3 במאי 2006 של רוי הארוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back To Top

תפריט נגישות