מהומות תל אביב (2023)

מהומות תל אביב (בשמן הלא רשמי: "עלילת המחיצה בתפילה") החלו ביום כיפור 2023 התפתחו עימותים משמעותיים בכיכר דיזנגוף בתל אביב בעקבות ניסיון לקיים תפילת "כל נדרי" עם מחיצה להפרדה מגדרית. האירוע עורר עניין ציבורי רחב היקף והשפיע רבות על השיח החברתי והתקשורתי בישראל. המקרה שימש כנקודת שיא במתח בין הקהילה הדתית לבין קבוצות חילוניות, והוא הציב שאלות חשובות על חופש דת, זכויות הפרט ושימוש במרחבים ציבוריים.

הרקע לאירועים

תפילת "כל נדרי" היא חלק ממסורת יהודית עתיקת יומין המתקיימת בכל שנה בערב יום כיפור. זו תפילה בעלת משמעות דתית עמוקה, שבה מבקשים המאמינים להתנקות מנדרים והתחייבויות שלא יכלו לעמוד בהם במהלך השנה. במקומות רבים בישראל מתקיימות תפילות אלו במרחבים ציבוריים, כדי לאפשר השתתפות רחבה ככל האפשר. בכיכר דיזנגוף, אחד מהמקומות המרכזיים בתל אביב, ביקשו אנשי דת לקיים את התפילה בצורה שמכבדת את המנהגים הדתיים, כולל הצבת מחיצה להפרדה בין נשים וגברים. בשל פסיקת בית המשפט העליון שאפשרה לעירייה לאכוף איסור על הקמת מחיצה, קמה זעקה בעיר על הפרתה של הפסיקה – תוך הדהוד הודעות מטעות שטענו שפסיקת בית המשפט אסרה לחלוטין על הקמת המחיצה, מה שלא היה נכון. הארגון הדתי שארגן את אירוע התפילה, "ראש יהודי", תלה דגלים בין עזרת הנשים לעזרת הגברים, כדי "לעקוף" את איסור העירייה.

העימותים בכיכר דיזנגוף

העימותים החלו כאשר קבוצת מפגינים הגיעו למקום במטרה למנוע את קיום התפילה עם המחיצה. מפגינים אלו, שטענו כי הפרדה מגדרית במרחב ציבורי אינה חוקית ומהווה פגיעה בזכויות הנשים, פעלו להסרת המחיצה ולעיכוב התפילה. בתגובה, הביעו המשתתפים הדתיים את מורת רוחם מהתערבות המפגינים, והדגישו את זכותם לקיים פולחן דתי בהתאם לאמונתם ולמנהגיהם.

הדיון המשפטי והציבורי

בתל אביב, עיר בעלת אופי חילוני מובהק עם אוכלוסייה מגוונת, הנושא של שימוש במרחבים ציבוריים לטקסים דתיים מעורר מחלוקות רבות. במקרה זה, התנגדות המפגינים להפרדה המגדרית נתמכה בפסיקת בית המשפט ובעמדת עיריית תל אביב-יפו, שטענו כי יש למנוע הפרדות מסוג זה במרחב הציבורי על מנת לשמור על עקרונות השוויון והחופש. התומכים הדתיים, מצדם, טענו כי פעולתם מבוססת על הזכות לחופש דת ופולחן. הם הביעו דאגה מכך שהוראות אלו מונעות מהם לקיים את מצוות הדת בצורה הולמת, ובכך פוגעות בזכויותיהם כפרטים בקהילה.

מצד ימין של המפה הפוליטית נשמעו גינויים כנגד המפגינים. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "עם ישראל ביקש להתאחד ביום הכיפורים בבקשת סליחה, מחילה ואחדות בתוכנו. לתדהמתנו, דווקא במדינת היהודים, ביום הקדוש ביותר לעם היהודי, מפגיני שמאל התפרעו נגד יהודים בעת תפילתם. נראה שאין גבולות, אין נורמות ואין סייג לשנאה מצד הקיצונים משמאל. אני, כמו רוב אזרחי ישראל, דוחים זאת. אין להתנהגות אלימה כזאת מקום בתוכנו".

ארגון "ראש יהודי" טען כי המפגינים: "באו לחבל בתפילה שתוכננה כחוק. המתפרעים קיימו מופע צרחות ובריונות והצליחו להדוף מהכיכר את מאות תושבי תל אביב שביקשו להתפלל ביום כיפור כבשנים עברו. עזבנו את הכיכר כדי למנוע את חילול היום הקדוש ועברנו לבית הכנסת מתוך אחריות ושמירה על כבוד יום הכיפורים". בנוגע למחיצה שהקימו, בניגוד לפסיקת בית המשפט, טענו: "אנו פעלנו במסגרת החוק ושורת הדגלים האוורירית שהקמנו עמדה לחלוטין בפסיקה המשפטית".

מצד שמאל, לעומת זאת, נשמעו קריאות תמיכה במפגינים שהגיעו לאכוף את פסיקת בית המשפט. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד אמר כי: "חבל שבשם האל קילקלו את יום הכיפורים. אני אוהב את יום הכיפורים בשכונה שלי. את השקט. את הכבוד ההדדי. גם מי שלא צם, לא מבשל. כל המכוניות מנמנמות בחניות. שנים אני נותן את יום הכיפורים כדוגמא לכך שהיהדות לא צריכה שיאכפו אותה. היא הופכת להיות של כולנו רק כשאנחנו מתחשבים אחד ברגשות השני".

ראש העיר תל אביב-יפו רון חולדאי אמר: "לצערי אתמול בערב החליטו גורמי קיצון דתיים ומשיחיים לרמוס את החלטת בית המשפט והקימו הפרדה בין גברים לנשים בתפילת ערב יום הכיפורים… קהל של מוחים, תושבות ותושבי העיר, מנעו מן התפילה בכיכר דיזנגוף להתקיים בצורתה הבלתי חוקית. מאז מלחמת יום הכיפורים, 50 שנה, לא הזעיקו אותי במהלך החג. אני רוצה להבהיר בצורה ברורה – אני לא אתן לשנות את אופיה של העיר שלנו. בתל אביב-יפו אין מקום להפרדה והדרה מגדרית במרחב הציבורי. גורמים שלא יכבדו את הוראות העירייה והחוק לא יקבלו יותר היתרים לפעול במרחב הציבורי בעיר."

נקודת המבט הדתית

מנקודת המבט הדתית, האירועים בכיכר דיזנגוף נתפסו כהפרה של זכויות היסוד של המאמינים לקיים את דתם. לטענת המשתתפים, המחיצה נועדה לאפשר קיום תפילה בצורה מסורתית, בהתאם להלכה היהודית, ולא כדי לפגוע במי מהציבור. הם הדגישו כי הצבת המחיצה היא חלק בלתי נפרד מהתרבות והמסורת הדתית, וכי מניעת הצבתה מהווה פגיעה בזכויותיהם הדתיות.

ההשפעות החברתיות

האירוע בכיכר דיזנגוף עורר הד ציבורי רחב והוביל לדיון נוקב בנושא חופש דת וזכויות הפרט. בתקשורת ובפוליטיקה עלו קולות בעד ונגד הפעולות שננקטו, עם דגש על הצורך למצוא איזון בין זכויות דתיות לבין שמירה על ערכי השוויון והחופש במרחב הציבורי. בנוסף, המקרה העלה את הצורך בהסדרת סוגיות מסוג זה בצורה חוקית, כדי למנוע מקרים דומים בעתיד ולספק מענה הולם לכלל הציבור.

סיכום

העימותים סביב תפילת "כל נדרי" בכיכר דיזנגוף משקפים את המתח הקיים בישראל בין הקהילה הדתית לבין הקהילה החילונית, ואת הקושי למצוא איזון בין זכויות דתיות לחילוניות. המקרה העלה את החשיבות של הבנת והכרת הצרכים והזכויות של כל קבוצה, ואת הצורך בפתרונות שיאפשרו לכולם לקיים את אמונותיהם באופן חופשי ונאות. במקרה זה, הקהילה הדתית הרגישה פגיעה בזכויותיה הבסיסיות לחופש דת ולחופש פולחן, והדיון הציבורי בעקבות האירוע משקף את הצורך בפתרונות שישמרו על הרמוניה ודו-קיום בחברה המגוונת של ישראל. בשבועות שלאחר המהומות, מאות אלפי אנשים התארגנו על מנת להגיע לתל אביב בזמן שמחת תורה ולאפשר לדתיים לקיים את מצוות חגם, מה שיצר חשש רב להתנגשות רבתי בין האוכלוסיה החילונית והדתית של המדינה. ברם, חשש זה לא התממש, בגלל פרוץ מלחמת חרבות ברזל בחג שמחת תורה, ביום שבת ה-7 לאוקטובר, 2023.