גל לירן

יוסף טרומפלדור במדי קצין גדוד נהגי הפרדות רכוב על סוס, גליפולי. צילום: לא ידוע.

טרומפלדור וז'בוטינסקי

יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי היו שני מנהיגים ציוניים משפיעים בראשית המאה ה-20, אשר שיתפו פעולה בפיתוח כוח צבאי יהודי, אך החזיקו בתפיסות שונות לגבי הדרך להשגת המטרה. שניהם הגיעו מרקע שונה: טרומפלדור היה קצין לשעבר בצבא הרוסי, שעוטר על גבורתו במלחמת רוסיה-יפן, ואילו ז'בוטינסקי היה עיתונאי, סופר ואיש רוח, אשר נמשך לעולם הפוליטי והדיפלומטי. המפגש…

קראו עוד
קרל שמידט. צילום: לא ידוע.

דסיזיוניזם

דסיזיוניזם (באנגלית: Decisionism, בגרמנית: Dezisionismus) היא גישה פילוסופית-משפטית ופוליטית המדגישה את הכרעתו של הריבון כיסוד המרכזי של המשפט והסדר הפוליטי. על פי גישה זו, החוק אינו בעל סמכות עצמאית, אלא נגזר מהחלטתו של שליט ריבוני, המסוגל להכריע באופן מכריע במצבי חירום ולחרוג מהמסגרת החוקית הרגילה כדי לשמר את הסדר המדיני. התיאוריה מזוהה בראש ובראשונה עם…

קראו עוד
לזר קגנוביץ' וניקיטה חרושצ'וב בשנת 1935. מתוך אוסף מוזיאון המדינה למהפכה, מוסקבה. Getty Images.

לזר קגנוביץ'

לזר מויסייביץ' קגנוביץ' (ברוסית: Ла́зарь Моисе́евич Кагано́вич; 22 בנובמבר 1893 – 25 ביולי 1991) היה פוליטיקאי סובייטי יהודי, מהדמויות הבולטות במשטרו של יוסיף סטלין ואחד ממקורביו האדוקים ביותר. במשך קריירה פוליטית שנמשכה למעלה משלושה עשורים, קגנוביץ' מילא תפקידים בכירים בממשל הסובייטי, היה חבר הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית, ושימש בתור קומיסר עממי (שר) לענפי תעשייה שונים,…

קראו עוד
תמונה מיום 14 באוקטובר 1945 בעצרת ההמונים בפיונגיאנג, בה קים איל-סונג הופיע לראשונה בפני הציבור. משמאל: קאנג מיכאיל, רב-סרן בצבא האדום (קוריאני-סובייטי); קים איל-סונג (1912–1994), עונד את עיטור הדגל האדום הסובייטי; גריגורי קונוביץ' מקלר (1909–2006), סגן-אלוף בצבא האדום. מקלר שימש כמנחה העצרת באותו יום.

גריגורי מקלר

גריגורי קונוביץ' מקלר (ברוסית: Григорий Конович Меклер; 26 ביוני 1909 – 10 באוגוסט 2005) היה קצין צבאי סובייטי יהודי, מומחה לתעמולה ומתרגם, אשר שיחק תפקיד מרכזי בהנחת היסודות למשטרו של קים איל-סונג בצפון קוריאה לאחר מלחמת העולם השנייה. בהיותו חלק מהפיקוד הסובייטי במזרח הרחוק, הוא הופקד על עיצוב תדמיתו של קים כמנהיג, סייע בניסוח נאומיו,…

קראו עוד
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310.

פרושים

הפרושים היו קבוצה דתית וחברתית מרכזית ביהדות בתקופת הבית השני, שהתאפיינה בהשקפת עולם שהדגישה את התורה שבעל פה לצד התורה שבכתב. הם ראו בלימוד התורה, בפרשנותה ובהתאמתה למציאות המשתנה עיקרון יסודי, והאמינו כי הסמכות ההלכתית נתונה בידי חכמים ולא רק בידי הכהונה והאצולה האריסטוקרטית. עמדתם הדתית עמדה בניגוד לגישת הצדוקים, שהתנגדו לפרשנות התורה שבעל פה…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות