ד"ר א. רופין. צילום: אברהם מלבסקי - קובץ זה זמין בארכיון הצילומים של קרן קיימת לישראל.

ארתור רופין

ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin;‏ 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ארתור רופין עמד בראש מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית ביישוב והיה יושב ראש הסוכנות היהודית. קורות חיים ארתור רופין נולד בעיר ראביץ' (ליד פוזנן), אז בפרוסיה שבקיסרות הגרמנית, בן…

קראו עוד
שר התחבורה חיים קורפו בכפר מסעדה, תשעה ימים לאחר החלת הריבונות

חוק רמת הגולן

חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981 הוא חוק שחוקקה הכנסת ב-14 בדצמבר 1981 ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי ברמת הגולן, הוא אחד משני חוקים, השני – חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, בהם קבעה מדינת ישראל את גבולותיה באופן חד צדדי. משמעותו המשפטית…

קראו עוד
ממציא הסיסמה "בלי חרות ומק"י", דוד בן גוריון, באסיפת בחירות. צילום: הוגו מנדלסון / לע"מ

בלי חרות ומק"י

בלי חרות ומק"י היא סיסמה שטבע ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון. הסיסמה נאמרה בעת המגעים על הקמת הקואליציה והממשלה הראשונה. מטרת האמרה הייתה לסמן את גבולות הלגיטימיות הפוליטית במדינה הצעירה. מחד בן-גוריון פסל את מק"י שהיא מפלגה קומוניסטית ופרו-סובייטית שהיוותה סמן שמאלי קיצוני בכנסת, ומאידך פסל את תנועת החרות שהשתייכה לציונות הרוויזיוניסטית והיוותה סמן…

קראו עוד
שלום חנוך, הזמר שביצע את השיר "מחכים למשיח". צילום: איל פישר.

הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם

"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" (או בגרסה מקוצרת: "הציבור מטומטם") הוא ציטוט משירו של שלום חנוך "מחכים למשיח" (1985), שנטבע כביטוי בשיח הפוליטי בישראל. השיר "מחכים למשיח" נכתב על משבר מניות הבנקים. המשפט "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" מיוחס לשר האוצר בממשלת בגין השנייה, יורם ארידור, בריאיון למהדורת החדשות המרכזית "מבט". ציטוט זה אחראי במידה…

קראו עוד
ז'בוטינסקי נואם בכנס היסוד של הצ"ח, כנסת "הציונות ההרצליאנית" והפורשים, ברקע תמונה של הרצל.

הפורשים

באפריל 1935 פרשו מההסתדרות הציונית מרבית חבריה הרוויזיוניסטים, והקימו את ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח), שפעלה בין 1935-1946. הרקע לפרישה התמיכה שהתעוררה כלפי זאב ז'בוטינסקי כמנהיג ציוני וההזדהות עם המשנה הרעיונית שפיתח עם השנים התבטאה בשנות ה-20 של המאה ה-20 ביצירתן של תנועות רעיוניות. הבולטות בהן היו בית"ר, תנועת הצעירים, שדגלה בחינוך ציוני לאומי והכשרה צבאית…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות