ההגנה הייתה ארגון צבאי מחתרתי מרכזי שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב היהודי תחת המנדט הבריטי, והיווה את הבסיס להקמת צבא ההגנה לישראל (צה"ל). הארגון נוסד בשנת 1920 על ידי זאב ז'בוטינסקי בעקבות פרעות תר"פ (1920), במטרה להגן על היישוב היהודי מפני התקפות של ערבים, במיוחד באזורים מרוחקים. ההגנה התפתחה להיות הכוח הצבאי הראשי של היישוב המאורגן, והייתה כפופה להסתדרות הכללית ולמוסדות הלאומיים.
בתחילת דרכה, ההגנה פעלה בעיקר במגננה והפעילה כוחות מתנדבים שפעלו בהגנה על יישובים יהודיים. בשנות ה-30, עם עליית הטרור הערבי, ארגון ההגנה התרחב ושילב כוחות מקצועיים יותר, כמו פלוגות הלילה המיוחדות בהנהגת אורד וינגייט, ואסטרטגיות של הגנה היקפית ביישובים.
במהלך המרד הערבי הגדול (1936-1939), ההגנה נקטה באסטרטגיות מגוונות, שכללו לא רק הגנה על יישובים, אלא גם הקמת "חומה ומגדל" והקמת יישובים חדשים כאמצעי התגוננות והתיישבות. בשנים אלו, הארגון עבר שינוי משמעותי והפך לכוח חצי-צבאי מאורגן, עם יחידות שדה ופעילות מבצעית ענפה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, ההגנה שיתפה פעולה עם הבריטים במאבק נגד גרמניה הנאצית, ובמקביל הכשירה לוחמים לקראת המאבק להקמת מדינה יהודית. לאחר המלחמה, כאשר הבריטים הגבילו את העלייה לארץ ישראל, ההגנה הייתה מעורבת בפעילות של "ההעפלה" – הבאת עולים לארץ בצורה בלתי חוקית דרך הים.
עם תום המנדט הבריטי ולקראת הקמת המדינה, ההגנה הפכה לצבא מאורגן יותר ויותר, ובמלחמת העצמאות (1948) היא היוותה את הכוח המרכזי שלחם במלחמה, כאשר הכוחות שלה הפכו לצה"ל לאחר הכרזת העצמאות.
ההגנה שמה דגש על פעילות במחתרת לצד התארגנות ממושמעת ומקצועית, והיא נחשבת לארגון שהניח את היסודות להקמת צה"ל ולכוח הצבאי המרכזי שהבטיח את קיומו של היישוב היהודי בארץ ישראל ומדינת ישראל בראשיתה.
המפעל היה תא מחתרתי שפעל בקרב חברי קבוצת השרון בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארץ ישראל. התא, שמנה מספר מצומצם של חברים, פעל תחת חשאיות קפדנית ומנהיגות ריכוזית, והיה בעל עמדות לאומיות תקיפות. חבריו, רובם יוצאי אודסה ואוקראינה, היו בעלי ניסיון קודם בארגוני הגנה יהודיים שפעלו במהלך מלחמת העולם הראשונה, והאמינו שיש להשתמש באמצעים רדיקליים…
מאורעות תר"פ (1920) היו פרעות הגזע הראשונות שביצעו הערבים בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה, במטרה לטרפד את יישום הצהרת בלפור. הפרעות, שהתפרצו באפריל 1920, הגיעו לשיאן בירושלים במהלך חגיגות נבי מוסא, כאשר המון ערבי מוסת תקף יהודים בעיר העתיקה וברחוב יפו, תוך קריאות "איטבח אל-יהוד" וביזת רכוש יהודי. המשטרה הערבית שיתפה פעולה עם הפורעים,…
יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי היו שני מנהיגים ציוניים משפיעים בראשית המאה ה-20, אשר שיתפו פעולה בפיתוח כוח צבאי יהודי, אך החזיקו בתפיסות שונות לגבי הדרך להשגת המטרה. שניהם הגיעו מרקע שונה: טרומפלדור היה קצין לשעבר בצבא הרוסי, שעוטר על גבורתו במלחמת רוסיה-יפן, ואילו ז'בוטינסקי היה עיתונאי, סופר ואיש רוח, אשר נמשך לעולם הפוליטי והדיפלומטי. המפגש…
"מרד הגנרלים" הוא כינוי שניתן לאירועי מאי 1948, במהלכם התפטרו ארבעה אלופים וראשי אגפים במטה הכללי במחאה על פיטוריו של ישראל גלילי, ששימש כראש המפקדה הארצית של ההגנה. ההתפטרות, שהתרחשה בעיצומה של מלחמת העצמאות, שיקפה את המתח בין התפיסות השונות על מבנה הצבא, תפקידו והשתייכותו הפוליטית במעבר מיישוב למדינה. דוד בן-גוריון, שעמד בראש הממשלה הזמנית…
מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי לכותל המערבי, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות גזע אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז – כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23…
