ב-12 בספטמבר 1949, בשעות אחר הצהריים, אברהם בן מלכיאל צפתי, בן 24, נכנס לאולם הכנסת שהיה ממוקם אז בבניין קולנוע קסם בתל אביב. הוא התיישב ביציע, שלף תת-מקלע סטן וכיוון אותו לעבר שולחן הממשלה שבו ישבו ראש הממשלה דוד בן-גוריון ומספר שרים. לפני שהספיק לפתוח באש, צעק "תנו לי לראות את בן-גוריון!" אך במהרה נתפס…
שריפת ארכיוני השב"כ היו שני אירועים, הראשון בראשית שנות ה-60, והשני ב-1977, בהם ראשי השב"כ המכהנים הורו להעלות באש מסמכי ארכיון אשר הכילו מידע על ריגול פוליטי, שהארגון ביצע כנגד מפלגות מהצד הימני והשמאלי של המפה, שנחשדו כאיום על המדינה, ביניהן מפלגת חירות, המפלגות הקומוניסטיות השונות, המפד"ל ואף התנועה הכנענית. רקע איסר הראל, ראש המוסד…
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה…
בלי חרות ומק"י היא סיסמה שטבע ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון. הסיסמה נאמרה בעת המגעים על הקמת הקואליציה והממשלה הראשונה. מטרת האמרה הייתה לסמן את גבולות הלגיטימיות הפוליטית במדינה הצעירה. מחד בן-גוריון פסל את מק"י שהיא מפלגה קומוניסטית ופרו-סובייטית שהיוותה סמן שמאלי קיצוני בכנסת, ומאידך פסל את תנועת החרות שהשתייכה לציונות הרוויזיוניסטית והיוותה סמן…
באפריל 1935 פרשו מההסתדרות הציונית מרבית חבריה הרוויזיוניסטים, והקימו את ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח), שפעלה בין 1935-1946. הרקע לפרישה התמיכה שהתעוררה כלפי זאב ז'בוטינסקי כמנהיג ציוני וההזדהות עם המשנה הרעיונית שפיתח עם השנים התבטאה בשנות ה-20 של המאה ה-20 ביצירתן של תנועות רעיוניות. הבולטות בהן היו בית"ר, תנועת הצעירים, שדגלה בחינוך ציוני לאומי והכשרה צבאית…
