לאחר קום מדינת ישראל, הוקמו מספר ארגונים צבאיים וביטחוניים ממלכתיים שהיו חיוניים לשמירה על ביטחונה של המדינה החדשה. צה"ל (צבא ההגנה לישראל) הוקם רשמית במאי 1948 והפך לכוח הצבאי המרכזי של מדינת ישראל, כאשר כל הכוחות המחתרתיים שפעלו לפני כן, כגון ההגנה, אצ"ל ולח"י, פורקו ולוחמיהם הצטרפו לצה"ל. בנוסף לצה"ל, הוקמו גם ארגוני ביטחון נוספים. המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (המוסד), שהוקם ב-1949, אחראי לפעולות מודיעין, חוץ וביטחון רגישות מחוץ לגבולות ישראל, תוך התמקדות באיסוף מודיעין ומבצעי סיכול. שירות הביטחון הכללי (שב"כ) הוקם כדי לטפל בביטחון הפנים, בסיכול טרור ובמודיעין פנימי, תוך מניעת איומים מבפנים ושמירה על הדמוקרטיה. משמר הגבול (מג"ב), כחלק ממשטרת ישראל, הופקד על שמירה על הגבולות ועל אבטחת אזורים רגישים, תוך התמקדות במניעת טרור ושמירה על הסדר הציבורי באזורים רגישים. ארבעת הגופים הללו יחד מהווים את מערכת הביטחון הממלכתית של ישראל, הפועלת להגנה על המדינה והאזרחים.
"מרד הגנרלים" הוא כינוי שניתן לאירועי מאי 1948, במהלכם התפטרו ארבעה אלופים וראשי אגפים במטה הכללי במחאה על פיטוריו של ישראל גלילי, ששימש כראש המפקדה הארצית של ההגנה. ההתפטרות, שהתרחשה בעיצומה של מלחמת העצמאות, שיקפה את המתח בין התפיסות השונות על מבנה הצבא, תפקידו והשתייכותו הפוליטית במעבר מיישוב למדינה. דוד בן-גוריון, שעמד בראש הממשלה הזמנית…
הציטוט "מה אנחנו צריכים את כל הוותיקן הזה" נאמר על ידי משה דיין, שר הביטחון של ישראל, ביום שלפני שחרור הר הבית במהלך מלחמת ששת הימים. האמירה שיקפה את ההתלבטות האסטרטגית והמדינית של ההנהגה הישראלית בנוגע לכיבוש המקומות הקדושים בירושלים, תוך חשש מהשלכות דתיות ובינלאומיות, וכן מחשש לפרץ משיחי בעם בעקבות שחרור ההר הקדוש. על…
ברית הקנאים הייתה מחתרת יהודית דתית שפעלה בישראל בשנים 1949–1951 במטרה להילחם במה שנראה בעיניה ככפייה חילונית מצד הממסד כלפי עולים חדשים, בעיקר אלה מארצות ערב, אשר רובם שמרו על זיקה דתית חזקה. מטרת הארגון הייתה להחדיר גאווה יהודית, לשמר את אורח החיים הדתי של העולים ולהגן על קדושת המסורת היהודית. המחתרת כללה כמה עשרות…
חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, היה אחת הדמויות המרכזיות בתנועה הלאומית הערבית במחצית הראשונה של המאה ה-20. כחלק מפעילותו, המופתי שיתף פעולה עם הנאצים והפאשיסטים ושלט בכוח על התנועה הערבית בארץ ישראל, תוך שימוש באלימות כנגד מתנגדיו הפוליטיים. בתקופת המרד הערבי הגדול בשנות ה-30, חיסול האופוזיציה הפך לכלי מרכזי בידיו של המופתי להשגת מטרותיו…
המערכה על ירושלים נערכה בחזית הירדנית בין הלגיון הירדני לבין כוחות צה"ל במלחמת ששת הימים. המערכה ארכה כשלושה ימים, 5–7 ביוני 1967 (כ"ו–כ"ח באייר תשכ"ז). במהלך המערכה הכוחות הישראליים ביצעו את שחרור הר הבית והשתלטו על מרחב ירושלים כולו. המטרה העיקרית של הכוחות הישראלים במרחב ירושלים הייתה הגנתית. לפי התוכניות של פיקוד מרכז הישראלי, מטרתם…
