מנהיגי מחתרת ברית הקנאים, שלמה לורינץ (מימין) ומרדכי אליהו - לימים הרב הראשי הספרדי לישראל.

ברית הקנאים

ברית הקנאים הייתה מחתרת יהודית דתית שפעלה בישראל בשנים 1949–1951 במטרה להילחם במה שנראה בעיניה ככפייה חילונית מצד הממסד כלפי עולים חדשים, בעיקר אלה מארצות ערב, אשר רובם שמרו על זיקה דתית חזקה. מטרת הארגון הייתה להחדיר גאווה יהודית, לשמר את אורח החיים הדתי של העולים ולהגן על קדושת המסורת היהודית. המחתרת כללה כמה עשרות…

קראו עוד
הבחירות לכנסת השנייה. צילום: בוריס כרמי.

הבחירות לכנסת השנייה

הבחירות לכנסת השנייה, שהתקיימו ב-30 ביולי 1951, היוו אירוע מכונן בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל הצעירה. הבחירות התקיימו בצל תקופה של משטר צנע, קיצוב מזון וקשיים כלכליים עצומים, שהושפעו מעלייה המונית של עולים חדשים ומהשלכות מלחמת העצמאות. באותן בחירות, מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל), בראשותו של דוד בן-גוריון, הצליחה לשמר את כוחה הפוליטי ולבסס את…

קראו עוד
ישראל בר מימין בדרגות סא"ל, מימינו משה דיין, 1948–1950. צילום: לא ידוע.

תכנית לוויתן

תכנית לוויתן הייתה מסמך סודי שנחשף במסגרת פרשת הריגול של ישראל בר, אשר שיקף את תוכניותיה של מפלגת מפ"ם בשנות ה-50 להשתלט על המדינה באמצעות התארגנויות מחתרתיות פרו-סובייטיות. התכנית, שנוסחה בחלקה על ידי יגאל אלון, כללה אסטרטגיות להשתלטות על השלטון במצב של מלחמה אזורית או עולמית, מתוך אמונה כי ברית-המועצות תוביל את הכוחות המהפכניים במזרח…

קראו עוד
איסר הראל ודוד בן גוריון. אתר "מורשת גדולי האומה".

שריפת ארכיוני השב"כ

שריפת ארכיוני השב"כ היו שני אירועים, הראשון בראשית שנות ה-60, והשני ב-1977, בהם ראשי השב"כ המכהנים הורו להעלות באש מסמכי ארכיון אשר הכילו מידע על ריגול פוליטי, שהארגון ביצע כנגד מפלגות מהצד הימני והשמאלי של המפה, שנחשדו כאיום על המדינה, ביניהן מפלגת חירות, המפלגות הקומוניסטיות השונות, המפד"ל ואף התנועה הכנענית. רקע איסר הראל, ראש המוסד…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות