נאום זה שנישא על ידי מנחם בגין בתאריך ה-3 באוגוסט 1948 בפני המוני ירושלים שהתכנסו בכיכר ציון סימן את תום תקופת הקרבות על ירושלים במלחמה, ושרטט את תפיסתו של בגין בנוגע להתקדמות במלחמה, סיפוחה של ירושלים (מה שהתגשם במציאות רק 19 שנים מאוחר יותר), וההתנהלות הפוליטית של תנועת החרות במדינה שזה עתה קמה. ירושלים, שלום…
"מרד הגנרלים" הוא כינוי שניתן לאירועי מאי 1948, במהלכם התפטרו ארבעה אלופים וראשי אגפים במטה הכללי במחאה על פיטוריו של ישראל גלילי, ששימש כראש המפקדה הארצית של ההגנה. ההתפטרות, שהתרחשה בעיצומה של מלחמת העצמאות, שיקפה את המתח בין התפיסות השונות על מבנה הצבא, תפקידו והשתייכותו הפוליטית במעבר מיישוב למדינה. דוד בן-גוריון, שעמד בראש הממשלה הזמנית…
"עליית אף על פי" הייתה תנועה מאורגנת להעפלה בלתי לגאלית של יהודים לארץ ישראל, שנוהלה בעיקר על ידי התנועה הרוויזיוניסטית בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. אף על פי שלא ניתן לה שם זה באופן רשמי, המפעל היה חלק ממאמצי הרוויזיוניסטים לשבור את ההגבלות הבריטיות על העלייה היהודית לארץ ישראל, אשר הוטלו בעקבות המנדט הבריטי….
הציטוט "מה אנחנו צריכים את כל הוותיקן הזה" נאמר על ידי משה דיין, שר הביטחון של ישראל, ביום שלפני שחרור הר הבית במהלך מלחמת ששת הימים. האמירה שיקפה את ההתלבטות האסטרטגית והמדינית של ההנהגה הישראלית בנוגע לכיבוש המקומות הקדושים בירושלים, תוך חשש מהשלכות דתיות ובינלאומיות, וכן מחשש לפרץ משיחי בעם בעקבות שחרור ההר הקדוש. על…
המאה ה-20 הייתה תקופה של שינויים טקטוניים בחיי העם היהודי, אשר כללו הן אסונות חסרי תקדים והן ניצחונות היסטוריים. אחת השאלות המרכזיות שעמדו במוקד חיי העם היהודי בתקופה זו הייתה השאלה כיצד להתמודד עם דיכוי תרבותי, חברתי ופוליטי, ובמיוחד עם מצבן של קהילות יהודיות שחיו תחת שלטון רודני. סוגיה זו בלטה במיוחד במאבק למען שחרורם…
