מלחמת המכבים ביוונים. ציור: גוסטב דורה.

עצירת הנשימה של ההיסטוריה

"עצירת הנשימה של ההיסטוריה" הוא מונח המתאר מצבים נדירים בהם המעצמות ששלטו בדרך-כלל על העם היהודי – מצרים התלמית, בית סלוקוס, רומא, האימפריה העות'מאנית או האימפריה הבריטית – נקלעו למשבר פנימי, התמוטטות או פיצול מערכתי. רגעים אלו יצרו ואקום שלטוני שבו הכוח האימפריאלי ששלט במרחב נחלש עד כדי אובדן יכולת פעולה ממשית. מנקודת מבט יהודית,…

קראו עוד
דיוקן נפוץ המיוחס לרבי שניאור זלמן מלאדי; למעשה צויר ככל הנראה על ידי בוריס שץ כשישים שנה לאחר פטירתו, כשאחד מצאצאיו משמש דוגמן או על ידי אשתו של שץ, יבגניה ז'רמונסקי.

עלילת כת הקרלינים

עלילת כת הקרלינים הייתה מהביטויים החריפים ביותר של המאבק בין המתנגדים לחסידים בליטא וברוסיה בסוף המאה ה־18. במרכז העלילה עמדו חסידיו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שהואשמו על ידי יריביהם כי הקימו כת חדשה החותרת תחת סמכות הרבנות המסורתית ואף פועלת בניגוד לשלטון הצארי. ההאשמות שזויפו ונמסרו לשלטונות שימשו כלי במאבקי הכוח…

קראו עוד
יהודים מובלים על ידי חייל הנאצי מתוך הגטו השרוף, לאחר הכניעה. תמונה זו לקוחה מתוך אלבומו הפרטי של שטרופ, מפקד הכוחות שפעלו לחיסול המרד בגטו ורשה. הכיתוב המקורי באלבום: "נשלפו מהבונקר בכוח".

כ"ז בניסן

כ"ז בניסן הוא היום העשרים ושבעה בחודש השביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש הראשון למניין החודשים מניסן. כ"ז בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, ימים שני, רביעי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז". עוד לפני קום המדינה, נצרב היום הזה בזיכרון היישוב כ"יום הגבורה" – יום הזיכרון לקרב פתח תקווה במאורעות…

קראו עוד
גדעון סער, אחד מהנאבקים למען הארכת שעון הקיץ. צילום: עמית שאבי.

שעון הקיץ בישראל

שעון הקיץ בישראל הוא השעון הרשמי המונהג במדינת ישראל במשך התקופה הנמשכת מסוף חודש מרץ ועד לסוף חודש אוקטובר, שבמהלכה מוזז השעון שעה אחת קדימה ביחס לשעון הרגיל והבינלאומי (הנקרא בטעות "שעון חורף", UTC+2). מטרת ההזזה היא להתאים את שעות הערות והעבודה לשעות האור, כך שיותר אור יום ינוצל לשעות הערב. בישראל, הנימוק הרשמי להנהגת…

קראו עוד
פרשי פתח תקווה. צילום: לא ידוע.

הקרב על פתח תקווה (1921)

הקרב על פתח תקווה היה אחד העימותים הקשים והמרוכזים במאורעות תרפ"א, והתנהל בשטחי המושבה וסביבותיה ב־5 במאי 1921. אלפי תוקפים ערבים – כפריים ובדואים מ־32 יישובים, חלקם חמושים וחלקם מצוידים בנשק קר – פתחו בהתקפה מתואמת מצפון, מדרום וממערב, לאחר התארגנות מוקדמת שכללה חלוקת שלל עתידי, הכנות לשריפת בתים, וגיבוש תכנית צבאית בידי קצינים עריקים…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות