מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
יוסף ברגר-ברזילי (ברוסית: Иосиף Бергер-Барзилай; שמו המקורי: יצחק ז'ליאזניק; 29 בנובמבר 1904 – 31 במרץ 1978) היה פעיל פוליטי ומדינאי, ממייסדי המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ) והמפלגה הקומוניסטית הלבנונית. ברגר-ברזילי, שעלה לארץ ישראל כחלוץ חדור אידיאולוגיה בראשית שנות ה-20, הקדיש את צעירותו לקידום הקומוניזם הסובייטי, תוך הפגנת נאמנות עיוורת להנחיות שהגיעו ממוסקבה. אמונתו המוחלטת בשיטה…
המרד המזוין בווירג'יניה המערבית, המוכר כנקודת השיא של מלחמות הפחם בארה"ב, היה התקוממות מאורגנת רחבת היקף שביקשה לערער את היציבות הכלכלית והפוליטית של תעשיית הפחם בין השנים 1919 ל-1921. בתקופה שבה הפחד מפני השפעות המהפכה הרוסית והתפשטות הבולשביזם זעזע את הממסד התאגידי והממשלתי, הפכו מחוזות מינגו ולוגן למוקד של עימות חזיתי בין חברות הפחם לבין…
פגישות הרצל-פלבה היו שני מפגשים מדיניים מכריעים שהתקיימו באוגוסט 1903 בסנקט פטרבורג, רוסיה, בין מייסד התנועה הציונית, תאודור הרצל, לבין ויאצ'סלב קונסטנטינוביץ' פון פלבה, שר הפנים והדמות הפוליטית הכל-יכולה של הצאר ניקולאי השני. הרקע לפגישה היה הצורך הדחוף של הרצל במציאת פתרון מיידי לבעיית יהודי מזרח אירופה. צורך זה הודגש על ידי פוגרום קישינב באפריל…
ליאון כהן (ביוונית: Λεών Κοέν; 15 בינואר 1910, סלוניקי, יוון – אוגוסט 1989, בת ים, ישראל) היה ניצול שואה יהודי-יווני מסלוניקי וחבר בזונדרקומנדו במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בין מאי לנובמבר 1944. טרם השואה, כהן היה סוחר עשיר ומקושר, בנם של הורים אמידים, שרכש השכלה צרפתית ולמד בבית הספר לעסקים ליאון גאטניו. הוא עסק בייבוא ומכירת סחורות…
יֶבְסֶיי (יהושע) גְרִיגוֹריֶיבִיץ' וַיינְרוּבּ (15 במאי 1909 – 20 במרץ 2003) היה פולקובניק (אלוף-משנה) יהודי-סובייטי שהפך לאחד מגיבורי מלחמת העולם השנייה. ויינרוב, שהיה הבכור מבין ארבעת ילדי משפחתו בבוריסוב, סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית על שם פרונזה בשנת 1941, ערב הפלישה הגרמנית לברית המועצות. הוא לחם בחזית הרוסית מתחילתה ועד סופה, שירת בגוף הממונע השלישי,…
