הצבא הבריטי בארץ ישראל. צילום: הצבא הבריטי.

ההתנקשות בראלף קרנס

ההתנקשות בקצין הבולשת הבריטית ראלף קרנס התרחשה בירושלים בשבת, י״א באלול תרצ״ט, 26 באוגוסט 1939, כשחוליה של האצ"ל הפעילה מטען חבלה בשכונת רחביה וגרמה למותו של קרנס יחד עם קצין בולשת נוסף, רונאלד בארקר. ההתנקשות הייתה פעולת תגמול ישירה של האצ"ל על שורת עינויים קשים שבוצעו בעצורים יהודים במרתפי הבולשת הבריטית, בייחוד בירושלים, תחת פיקודו…

קראו עוד
אב"א אחימאיר עומד ליד קיר ועליו גרפיטי: אל תִפּקדוּ", כנגד מפקד האוכלוסין הבריטי, 1931. צילום: לא ידוע.

המשנה הפוליטית של אב"א אחימאיר

אב"א אחימאיר (1897–1962) היה אינטלקטואל, עיתונאי ואידאולוג ציוני, שזוהה עם הזרם הרוויזיוניסטי הרדיקלי ונחשב לדמות מפתח בעיצוב הגות פוליטית מהפכנית, שנויה במחלוקת וייחודית ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. אף שהשתמש במונחים כמו "פשיזם", עמדתו האידיאולוגית הייתה מורכבת יותר, ושיקפה תמהיל של ציונות פוליטית, שמרנות מהפכנית וסינתזה מקורית בין רעיונות אירופיים…

קראו עוד
חגיגות נבי מוסא בירושלים בתחילת חודש אפריל 1920, שבהן התרכז ההמון שיצא לאחר מכן לביצוע הפרעות. צילום: לא ידוע.

מאורעות תר"פ

מאורעות תר"פ (1920) היו פרעות הגזע הראשונות שביצעו הערבים בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה, במטרה לטרפד את יישום הצהרת בלפור. הפרעות, שהתפרצו באפריל 1920, הגיעו לשיאן בירושלים במהלך חגיגות נבי מוסא, כאשר המון ערבי מוסת תקף יהודים בעיר העתיקה וברחוב יפו, תוך קריאות "איטבח אל-יהוד" וביזת רכוש יהודי. המשטרה הערבית שיתפה פעולה עם הפורעים,…

קראו עוד
המוני ירושלים מאזינים לנאום. המשקיף, 6 באוגוסט 1948.

נאום מנחם בגין בכיכר ציון (1948)

נאום זה שנישא על ידי מנחם בגין בתאריך ה-3 באוגוסט 1948 בפני המוני ירושלים שהתכנסו בכיכר ציון סימן את תום תקופת הקרבות על ירושלים במלחמה, ושרטט את תפיסתו של בגין בנוגע להתקדמות במלחמה, סיפוחה של ירושלים (מה שהתגשם במציאות רק 19 שנים מאוחר יותר), וההתנהלות הפוליטית של תנועת החרות במדינה שזה עתה קמה. ירושלים, שלום…

קראו עוד
אחת מאוניות "אף-על-פי". צילום: לא ידוע.

עליית אף על פי

"עליית אף על פי" הייתה תנועה מאורגנת להעפלה בלתי לגאלית של יהודים לארץ ישראל, שנוהלה בעיקר על ידי התנועה הרוויזיוניסטית בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. אף על פי שלא ניתן לה שם זה באופן רשמי, המפעל היה חלק ממאמצי הרוויזיוניסטים לשבור את ההגבלות הבריטיות על העלייה היהודית לארץ ישראל, אשר הוטלו בעקבות המנדט הבריטי….

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות