צילום סטודיו של מהטמה גנדי ג'י, לונדון, 1931. צילום: אליוט ופריי.

"היהודים" / מהטמה גנדי

היהודים הוא מאמר שפורסם ב־26 בנובמבר 1938 בעיתונו של מהטמה גנדי, "Harijan", ימים ספורים לאחר פוגרום ליל הבדולח, ובו הציג גנדי את עמדותיו כלפי רדיפת היהודים בגרמניה והסכסוך בארץ־ישראל. לצד אהדה היסטורית וידידות אישית ליהודים, גנדי תקף בחריפות את הציונות והצדיק את עמדת הערבים בארץ־ישראל. הוא טען שפלשתינה שייכת לערבים כפי שאנגליה שייכת לאנגלים, והתנגד…

קראו עוד
קריקטורה מכתב העת דר שטירמר, ספטמבר 1944: מזיק מפלצתי – בעל אף יהודי סטריאוטיפי, כשבעין אחת משתקף סימן הדולר ובשנייה מגל ופטיש, ומסומן במגן דוד – זוחל על פני כדור הארץ. הטקסט הנלווה ("ואכלת את כל העמים") הוצג כאילו היה פסוק מן התנ"ך.

היהודי כטפיל

המונח "טפיל" עבר שינוי מושגי עמוק שהפך אותו מאדם המקבל מזון בטקסים דתיים ביוון העתיקה, לדמות קומית ונלעגת בקומדיה הרומית, ומשם לתיאור מדעי של יצורים חיים – צמחים, חרקים ובעלי חיים – החוסים על גופו של פונדקאי. רק בשלב מאוחר הועבר המושג חזרה אל האדם, והפך לאחת המטאפורות המרכזיות בשיח המוסרי, הכלכלי והפוליטי, שדרכו סומנו…

קראו עוד
ברל כצנלסון, 1934. צילום: קלוגר זולטן.

"אל מול פני המערכה" / ברל כצנלסון

מאמר "אל מול פני המערכה" נכתב ונישא בנאום ה-1 במאי 1936, על ידי ברל כצנלסון, מאבות תנועת העבודה. במילים נוקבות וטעונות כאב, משמיע כצנלסון זעקה ציבורית ואישית לנוכח פרעות הדמים בארץ ישראל. הוא משרטט את מצוקת היישוב היהודי מול אדישות השלטון הבריטי, מול ברית אויבים מבחוץ ומבפנים, ומול סכנת אובדן תחושת הצדק העצמי. בין היתר…

קראו עוד
"דרוס כל דוס" בבית שמש. צילום: בעולמם של חרדים.

"דרוס כל דוס"

"דרוס כל דוס" היה שיר פולקלורי שהתנגן במחנות של תנועת "השומר הצעיר" ובקרב חוגים סוציאליסטיים חילוניים בעשורים הראשונים של מדינת ישראל. עדויות של אנשים שגדלו בתנועות הנוער הללו, כמו חניכי השומר הצעיר ובני קיבוצים, מצביעות על כך שהשיר היה חלק בלתי נפרד מהווי החינוכי והאידיאולוגי של אותן שנים. רקע היסטורי לצד "דרוס כל דוס" הופיעו…

קראו עוד
הרודן הסובייטי יוסיף סטלין (במרכז) וראש המשטרה החשאית הסובייטית ניקולאי יז'וב (מימין) צועדים ליד מוסקבה בשנת 1937, אותה שנה שבה חתם יז'וב על פקודה מס' 00447, שסימנה את תחילת הטרור הגדול.

הטיהורים הגדולים של פעילי פק"פ בברית המועצות

הטיהורים הגדולים של פעילי המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית (פק"פ) בברית המועצות היו חלק מהרדיפות הפוליטיות הנרחבות של שנות השלושים, שהתבצעו במסגרת הטרור הסטליניסטי. במהלך גל המעצרים ההמוני, נעצרו ונחקרו מאות פעילים, מקורבים ותומכים של פק"פ, רובם יוצאי ארץ ישראל, אשר הגיעו לברית המועצות מתוך אמונה ברעיון הקומוניסטי ובשאיפה להשתתף בבנייתה של חברה סוציאליסטית. רבים מהם נספו…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות