המחתרות הן הארגונים חשאיים שפעלו בארץ ישראל בתקופת היישוב, בעיקר בתקופה העותמאנית והמנדט הבריטי, במטרה להיאבק נגד השלטון הזר ולהקים מדינה יהודית עצמאית. שלוש המחתרות המרכזיות שפעלו בארץ היו "ההגנה" (שכללה תחתיה את "הפלמ"ח), "אצ"ל" (ארגון צבאי לאומי) ו"לח"י" (לוחמי חירות ישראל), שכל אחת מהן פעלה בגישות שונות ובשיטות מגוונות כדי לקדם את מטרותיה הלאומיות.
"ההגנה" הייתה הכוח הגדול ביותר ונחשבה למחתרת המרכזית של היישוב המאורגן, והיא פעלה בעיקר להגן על היישוב היהודי ולהכין את הכוח הצבאי שעתיד היה להפוך לצה"ל לאחר הקמת המדינה. לעומתה, אצ"ל ולח"י פעלו בקו תקיף יותר, ולעיתים נקטו בפעולות התקפה ישירות נגד הבריטים והערבים, במטרה להביא לסיום המנדט הבריטי ולהקים מדינה יהודית ריבונית.
המחתרות גם היו מעורבות בפעולות נגד שלטון המנדט הבריטי, שכללו חבלה, פיגועים, פעולות סודיות וארגון הגנה עצמית, ולעיתים תיאמו ביניהן פעולות משותפות. הפעולות של המחתרות יצרו קונפליקטים בין המחתרות לבין הבריטים, ולעיתים גם בתוך היישוב היהודי עצמו, כאשר הייתה מחלוקת לגבי שיטות הפעולה הרצויות.
לאחר קום המדינה ב-1948, המחתרות פורקו, ולוחמיהן השתלבו בכוחות הביטחון הרשמיים של המדינה החדשה, אך מורשתן נותרה מרכזית בזיכרון ההיסטורי של התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.
נאום זה שנישא על ידי מנחם בגין בתאריך ה-3 באוגוסט 1948 בפני המוני ירושלים שהתכנסו בכיכר ציון סימן את תום תקופת הקרבות על ירושלים במלחמה, ושרטט את תפיסתו של בגין בנוגע להתקדמות במלחמה, סיפוחה של ירושלים (מה שהתגשם במציאות רק 19 שנים מאוחר יותר), וההתנהלות הפוליטית של תנועת החרות במדינה שזה עתה קמה. ירושלים, שלום…
"מרד הגנרלים" הוא כינוי שניתן לאירועי מאי 1948, במהלכם התפטרו ארבעה אלופים וראשי אגפים במטה הכללי במחאה על פיטוריו של ישראל גלילי, ששימש כראש המפקדה הארצית של ההגנה. ההתפטרות, שהתרחשה בעיצומה של מלחמת העצמאות, שיקפה את המתח בין התפיסות השונות על מבנה הצבא, תפקידו והשתייכותו הפוליטית במעבר מיישוב למדינה. דוד בן-גוריון, שעמד בראש הממשלה הזמנית…
"עליית אף על פי" הייתה תנועה מאורגנת להעפלה בלתי לגאלית של יהודים לארץ ישראל, שנוהלה בעיקר על ידי התנועה הרוויזיוניסטית בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. אף על פי שלא ניתן לה שם זה באופן רשמי, המפעל היה חלק ממאמצי הרוויזיוניסטים לשבור את ההגבלות הבריטיות על העלייה היהודית לארץ ישראל, אשר הוטלו בעקבות המנדט הבריטי….
ברית הקנאים הייתה מחתרת יהודית דתית שפעלה בישראל בשנים 1949–1951 במטרה להילחם במה שנראה בעיניה ככפייה חילונית מצד הממסד כלפי עולים חדשים, בעיקר אלה מארצות ערב, אשר רובם שמרו על זיקה דתית חזקה. מטרת הארגון הייתה להחדיר גאווה יהודית, לשמר את אורח החיים הדתי של העולים ולהגן על קדושת המסורת היהודית. המחתרת כללה כמה עשרות…
ב-1939, העולם היה עד לפריצתה של מלחמת העולם השנייה, כאשר גרמניה הנאצית פלשה לפולין והובילה לתחילתה של אחת התקופות ההרסניות ביותר בהיסטוריה האנושית. ברקע זה התעצמו חילוקי דעות בין חברי תנועות המחתרת היהודיות בארץ ישראל, במיוחד באצ"ל (ארגון צבאי לאומי) – אחד הארגונים הציוניים שהוקמו כדי להיאבק על חירות העם היהודי ולהקים מדינה יהודית בארץ…
