מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
נתן רינג היה ממפקדי קבוצת המחתרת "קבוצת המאבק של יחיאל" בגטו וילנה ומדמויות המפתח במאבק המזוין של בית"ר ולוחמי הגטו נגד הגרמנים. רינג, קצין במשטרה היהודית של הגטו לשעבר, נודע כאדם נחוש, ממושמע ואמיץ, שהאמין כי הדרך להצלת יהודים ולמאבק אמיתי היא בלחימה מאורגנת מחוץ לגטו. הוא היה בין הדמויות המרכזיות בגיבוש "האידיאולוגיה של היער",…
הנפת דגל ישראל בגטו ורשה הייתה אירוע סמלי במהלך מרד גטו ורשה, שפרץ ב־19 באפריל 1943. באותו יום, עם תחילת הקרבות בין לוחמי הארגון הצבאי היהודי (אצ"י) לבין כוחות האס־אס הגרמניים, הונפו על גג הבית מספר 7 בכיכר מוראנובסקה – שבו שכן מטה הארגון – שני דגלים: הדגל הכחול־לבן, הדגל הציוני, ולצדו הדגל הפולני. ההנפה…
כ"ז בניסן הוא היום העשרים ושבעה בחודש השביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש הראשון למניין החודשים מניסן. כ"ז בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, ימים שני, רביעי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז". עוד לפני קום המדינה, נצרב היום הזה בזיכרון היישוב כ"יום הגבורה" – יום הזיכרון לקרב פתח תקווה במאורעות…
הכרוז "אל המוסלמים של רוסיה והמזרח" נכתב ב־3 בדצמבר 1917 על ידי מועצת הקומיסרים העממיים של רוסיה, בראשית ימי השלטון הבולשביקי, ונחתם למעשה בשם לנין וסטלין, שכיהנו אז כקומיסרים לענייני לאומים. הכרוז פורסם שבועות ספורים לאחר מהפכת אוקטובר וקרא לראשונה למוסלמים באימפריה הרוסית ובמזרח כולו — טטארים, קירגיזים, צ'צ'נים, פרסים, טורקים והודים — להצטרף למהפכה…
רציחות פוליטיות בקרב יהודים הן תופעה המתועדת לאורך הדורות, בארץ ישראל, במדינת ישראל ובתפוצות. חלק ממעשי הרצח וההתנקשויות שבוצעו בידי יהודים כנגד אישי ציבור, מנהיגים פוליטיים, יריבים אידאולוגיים, או יריבים פנים-תנועתיים, מקורם היה בזרמים לאומיים, דתיים ורוויזיוניסטיים המזוהים עם הימין, וחלק נכבד היה גם רציחות שמקורן בתנועות סוציאליסטיות, קומוניסטיות או אנטי־ציוניות המזוהות עם השמאל. הרוב…
