הכרוז "אל המוסלמים של רוסיה והמזרח" נכתב ב־3 בדצמבר 1917 על ידי מועצת הקומיסרים העממיים של רוסיה, בראשית ימי השלטון הבולשביקי, ונחתם למעשה בשם לנין וסטלין, שכיהנו אז כקומיסרים לענייני לאומים. הכרוז פורסם שבועות ספורים לאחר מהפכת אוקטובר וקרא לראשונה למוסלמים באימפריה הרוסית ובמזרח כולו — טטארים, קירגיזים, צ'צ'נים, פרסים, טורקים והודים — להצטרף למהפכה הסוציאליסטית בשם השחרור מהאימפריאליזם האירופי ומהעול הקולוניאלי.
מסמך זה סימן תפנית עמוקה במדיניות הסובייטית כלפי העולם האסלאמי: הוא הציב את הבולשביקים כמגיני דת האסלאם מפני המערב הנוצרי והציג את המאבק המהפכני כשותפות גורל בין פועלי רוסיה למאמיני מוחמד. במובן זה נחשב הכרוז לנקודת ההתחלה של מה שכונה לימים הברית האדומה-ירוקה — השילוב בין האידיאולוגיה הקומוניסטית לבין התנועות האסלאמיות האנטי־מערביות, ברית טקטית שעתידה הייתה לעצב את היחסים בין מוסקבה למזרח התיכון לאורך המאה ה־20.
תוכן הכרוז
חברים! אחים!
אירועים גדולים מתרחשים ברוסיה! הקץ קרב למלחמת ההרג שנפתחה בשל עסקיהם של המעצמות הזרות. שלטון השודדים המנצלים את עמי העולם מתמוטט. מבצרה העתיק של העבדות והצמיתות מתפורר תחת מכותיה של המהפכה הרוסית. עולמם של האלימות והדיכוי מתקרב לימיו האחרונים. עולם חדש נולד – עולם העובדים והמשוחררים. בראש מהפכה זו עומדת ממשלת הפועלים והאיכרים של רוסיה – מועצת הקומיסרים העממיים.
מועצות מהפכניות של נציגי פועלים, חיילים ואיכרים פרושות בכל רחבי רוסיה. השלטון במדינה נתון בידי העם. המוני העובדים של רוסיה בוערים ברצון אחד – להשיג שלום של כבוד ולסייע לעמים המדוכאים של העולם לזכות בחירותם.
רוסיה איננה לבדה בשליחות הקדושה הזאת. הקריאה האדירה לחירות שהשמיעה המהפכה הרוסית נשמעה בכל קצות המזרח והמערב. עמי אירופה, שנשחקו במלחמה, מושיטים כבר את ידיהם לעברנו בעבודת השלום. הפועלים והחיילים במערב כבר מתלכדים תחת דגל הסוציאליזם ומסתערים על מבצרי האימפריאליזם. אף הודו הרחוקה – אותה ארץ שנדכאה במשך מאות שנים בידי השודדים האירופים ה“נאורים” – הרימה את דגל המרד, הקימה את מועצות נציגיה, השליכה מעליה את עול העבדות השנוא, וקוראת לעמי המזרח למאבק ולחירות.
האימפריה של השוד הקפיטליסטי והאלימות קורסת בחורבותיה. האדמה נשמטת מתחת לרגלי השודדים האימפריאליסטים.
אל מול המאורעות הגדולים הללו אנו פונים אליכם – מוסלמים עמלים ונחלשים של רוסיה ושל המזרח.
מוסלמים של רוסיה! טטארים של הוולגה והקרים, קירגיזים וסארטים של סיביר וטורקסטאן, טורקים וטטארים של עבר־הקווקז, צ’צ’נים וקוזאקים הרריים! כולכם, שמסגדיכם ומקדשיכם חוללו, שאמונתכם ומנהגיכם נרמסו בידי הצארים והמדכאים של רוסיה – מעתה אמונותיכם ומנהגיכם, מוסדותיכם הלאומיים והתרבותיים, מוכרזים כחופשיים ובלתי ניתנים לפגיעה! בנו את חייכם הלאומיים בחופש וללא הפרעה – זוהי זכותכם! דעו כי זכויותיכם, כמו זכויות כל עמי רוסיה, יישמרו בכוח המהפכה ובידי מועצות נציגי הפועלים, החיילים והאיכרים!
תמכו במהפכה הזאת ובממשלתה המוסמכת!
מוסלמים של המזרח! פרסים, טורקים, ערבים והודים – כולכם, שבחייכם וברכושכם, בחירותכם ובארצכם, סחרו השודדים האירופיים במשך מאות שנים! כולכם, שאת ארצותיכם מבקשים עתה לחלק ביניהם אותם שודדים שפתחו במלחמה! אנו מצהירים כי ההסכמים הסודיים של הצאר המודח בדבר סיפוח קונסטנטינופול, שאושרו בידי קרנסקי המודח, בטלים ומבוטלים. הרפובליקה הרוסית וממשלתה, מועצת הקומיסרים העממיים, מתנגדות לתפיסת שטחים זרים; קונסטנטינופול חייבת להישאר בידיים מוסלמיות.
אנו מצהירים כי ההסכם לחלוקת פרס בטל ומבוטל. מיד לאחר הפסקת פעולות האיבה ייסוגו הכוחות מפרס, והפרסים יובטחו בזכותם לקבוע בחופש את גורלם.
אנו מצהירים כי ההסכם לחלוקת טורקיה, שנועד לשלול ממנה את ארמניה, בטל ומבוטל. מיד לאחר הפסקת פעולות האיבה יובטחו הארמנים בזכותם לקבוע בחופש את גורלם המדיני.
אין זה מרוסיה ומממשלתה המהפכנית שעליכם לחשוש מפני שעבוד, אלא מהשודדים האימפריאליסטים האירופים – מאלה שהחריבו את ארצותיכם והפכום למושבותיהם.
הפילו את השודדים והמשעבדים של ארצכם! עתה, כאשר המלחמה והחורבן ממוטטים את עמודי הסדר הישן, כאשר העולם כולו בוער מזעם על שודדי האימפריאליזם, כאשר כל ניצוץ של אי־שביעות רצון מתלקח ללהבת מהפכה אדירה, כאשר אף המוסלמים ההודים, הנדכאים והמענים תחת עול זר, קמים למרד נגד נוגשיהם – עתה אין עוד אפשרות לשתוק! אל תאחרו להסיר את עול המדכאים העתיקים של ארצכם! אל תתנו עוד לחלל את ביתכם! עליכם להיות אדונים בארצכם שלכם! עליכם לעצב את חייכם כפי שאתם רואים לנכון! זכותכם לעשות זאת, כי גורלכם בידיכם!
חברים! אחים!
צעדו בביטחון ובנחישות אל עבר שלום צודק ודמוקרטי!
את שחרור העמים המדוכאים של העולם נחרוט על דגלינו!
מוסלמים של רוסיה!
מוסלמים של המזרח!
אנו מצפים מכם להזדהות ותמיכה במלאכת תחייתו של העולם.
דז'וגשווילי (סטלין)
קומיסר העם לענייני לאומיםו. אוליאנוב (לנין)
יושב ראש מועצת הקומיסרים העממיים
לקריאה נוספת
- וולדימיר איליץ' לנין ויוסיף סטלין, הכרוז למוסלמים של רוסיה והמזרח, 3 בדצמבר 1917, בתוך: קלוצ'ניקוב וסאבאנין, המשפט הבין־לאומי ומלחמת העולם, כרך ב, עמ' 94.
