בית הכנסת ביץ' הייבן (Beach Haven Jewish Center) הוא מוסד דתי אורתודוקסי בברוקלין, ניו יורק, אשר הוקם בשנות ה-50 של המאה ה-20 בסיוע משמעותי של פרד טראמפ, איש עסקים אמריקאי ואביו של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ. בית הכנסת הוקם כמענה לצורך הגובר של הקהילה היהודית באזור, שכללה ניצולי שואה ועולים חדשים מאירופה, אשר חיפשו לשמר את זהותם הדתית וליצור מרכז קהילתי שיאחד אותם.
בתחילת דרכה של הקהילה היהודית בביץ' הייבן, נערכו התפילות במוסך תת-קרקעי של אחד המבנים השייכים לפרד טראמפ, שהיה באותה תקופה יזם נדל"ן מרכזי בברוקלין. הקהילה הייתה מורכבת ברובה מיהודים לא דתיים, אך למרות זאת הם הכירו בחשיבותו של בית כנסת כגורם מלכד ומרכזי. כאשר המקום החל להיות צר מלהכיל את מספר המתפללים שהלך וגדל, פנה הרב ישראל וגנר, רבה של הקהילה, אל פרד טראמפ בבקשה לסיוע. טראמפ, שהכיר בחשיבות קיום מרכז דתי באזור, החליט לתרום לקהילה שטח אדמה לצורך הקמת מבנה קבע לבית הכנסת ואף השתתף במימון הבנייה.
רקע היסטורי
לאחר מלחמת העולם השנייה חוותה ברוקלין, כמו אזורים אחרים בארצות הברית, גל הגירה של ניצולי שואה שהיגרו מאירופה במטרה לבנות לעצמם חיים חדשים. רבים מהם התמקמו בשכונות שונות בעיר, כולל באזור ביץ' הייבן, מתחם מגורים חדש שהוקם על ידי איש העסקים פרד טראמפ. אוכלוסיית המתחם כללה לא רק ניצולי שואה אלא גם יהודים ששירתו בצבא ארצות הברית במהלך המלחמה ונחשפו לזוועותיה.
הרב ישראל וגנר, יליד פולין ששרד את השואה, היה אחד מהאנשים שניסו להקים מסגרת דתית עבור הקהילה היהודית באזור. וגנר היה תלמיד חכם ובעל קשרים עם רבנים גדולים באירופה, ושימש כרב בקהילות יהודיות בדרום אמריקה ובקליפורניה לפני שהיגר לניו יורק. המעבר לניו יורק נבע בין היתר מהצורך למצוא מסגרות חינוכיות מתאימות לילדיו, אך במהרה הוא מצא עצמו מוביל את התארגנותה הדתית של הקהילה המקומית.
הקהילה היהודית בביץ' הייבן החלה להתאסף לתפילות במוסך תת-קרקעי של אחד המבנים במתחם, אך ככל שגדל מספר המתפללים, היה ברור כי יש צורך בהקמת בית כנסת קבוע. האזור התאפיין בקהילה יהודית מגוונת, שרבים מחבריה לא היו שומרי תורה ומצוות, אך ראו חשיבות בהקמת מקום תפילה משותף שישמש גם כמרכז קהילתי. התפשטות הקהילה יצרה צורך דחוף במבנה קבע שיוכל להכיל את מספר המתפללים ההולך וגדל ולהעניק לקהילה תחושת יציבות וביטחון.
תרומתו של פרד טראמפ
כדי לממש את חזון הקמת בית הכנסת, פנה הרב וגנר אל פרד טראמפ, היזם שבנה את מתחם המגורים בביץ' הייבן ואחד מאנשי העסקים הבולטים בתחום הנדל"ן בברוקלין. טראמפ, שעסקיו כללו החזקה וניהול של עשרות בניינים להשכרה באזור, היה ידוע כאיש עסקים קשוח, אך גם כמי שניהל יחסים קרובים עם הקהילה היהודית ותרם למוסדות יהודיים שונים. בפנייתו, הסביר הרב וגנר כי קהילה יהודית מגובשת תתרום ליציבות השכונה ואף תסייע לשמירה על ערך הנדל"ן באזור. בנוסף, הוא הדגיש את החשיבות הדתית והחברתית של הקמת בית כנסת לקהילה הצומחת.
טראמפ, שכבר ניהל מערכת יחסים עסקית עם רבים מהמתפללים שהתגוררו במתחם הדירות שבנה, התרשם עמוקות מהחזון של הרב והבין את החשיבות שבית כנסת יכול למלא עבור הקהילה היהודית באזור. הוא החליט לתרום שטח אדמה ברחוב Z Avenue שבברוקלין לטובת בניית בית הכנסת. מסמכי רכישה מ-1955 מראים כי הקרקע הועברה מהבעלות של טראמפ לקהילה היהודית תמורת סכום סמלי של 10 דולר בלבד.
מעבר לתרומת הקרקע, טראמפ השתתף במימון הבנייה עצמה ולקח חלק פעיל באירוע הנחת אבן הפינה בשנת 1956. בבית הכנסת הוצבה לוחית הוקרה מוזהבת לכבודו, בה נכתב: "Fred Trump. Humanitarian. Let this plaque be a token of our sincerest appreciation, never to be forgotten, always to be a shining light to all men who have faith." הטקס, שבו השתתף טראמפ באופן אישי, היה רק תחילתה של מערכת יחסים ממושכת בין איש העסקים לקהילה היהודית המקומית.
למשך עשרות שנים לאחר הקמת בית הכנסת, המשיך טראמפ לתמוך בו באופן עקבי. הוא היה אורח קבוע באירועי גיוס הכספים השנתיים של בית הכנסת לאורך שנות ה-70 וה-80, ובמהלך אותם אירועים תרם סכומים משמעותיים. בין השאר, נותרו תיעודים מתרומות בגובה של 2,500 ו-3,500 דולר מדי שנה, סכומים שהיו משמעותיים באותה תקופה ושסייעו לבית הכנסת להמשיך ולפעול.
הקשר של טראמפ עם הקהילה חרג מעבר להיבט הפיננסי. הוא ראה ברב וגנר דמות רוחנית משמעותית ואף כינה אותו "הרב שלי" ("My Rabbi"). לפי עדויות של בני משפחת וגנר, טראמפ נפגש עם הרב באופן קבוע, והשניים ניהלו שיחות על דת, משפחה, ערכי קהילה וניהול חיים מסודרים. טראמפ העריך את יכולתו של הרב להשפיע על תושבי האזור, רבים מהם יהודים לא דתיים, ולהעניק להם מסגרת קהילתית משמעותית.
מעבר לתמיכה בבית הכנסת עצמו, טראמפ הרחיב את עזרתו גם לקהילה היהודית הרחבה יותר באזור. כאשר הרב וגנר סיפר לו על משפחות יהודיות במצב כלכלי קשה, הוא תרם סכומים נכבדים כדי לסייע להן. כמו כן, הוא תמך באופן אישי בפעילות ה"תלמוד תורה" שפעל באזור, מתוך הכרה בחשיבות החינוך היהודי.
תרומתו של טראמפ לבית הכנסת ולמוסדות הקהילה לא הסתיימה עם השנים. גם לאחר מותו בשנת 1999, שמרה משפחתו על קשר עם הקהילה. בשנת ה-90 לחייה של אשת הרב, נשלחה אליה ברכה מיוחדת מדונלד טראמפ, שביקש להנציח את הקשר רב השנים בין משפחתו לבין הקהילה היהודית בביץ' הייבן. אירועים אלה מדגימים את הקשר החם שהתפתח לאורך עשרות שנים בין טראמפ לקהילה, ואת ההשפעה ארוכת הטווח של תרומתו לבית הכנסת ולחיי היהודים במקום.
מורשת והכרה
לאורך השנים נותרה תרומתו של פרד טראמפ לבית הכנסת ביץ' הייבן חקוקה בזיכרון הקהילה היהודית בברוקלין. ההוקרה הבולטת ביותר למעשיו היא הלוחית המוזהבת שהוצבה בכניסה לבית הכנסת בשנת 1956, זמן קצר לאחר השלמת הבנייה, המכריזה עליו כ"פילנתרופ" וכאדם שתרומתו לעולם האמונה תהיה נצחית.
למרות ההוקרה המתמשכת מצד הקהילה, סיפור מעורבותו של טראמפ בבית הכנסת לא זכה לחשיפה ציבורית רחבה במשך שנים רבות. רק לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016, החל הנושא לעלות מחדש לכותרות. סיפורים ועדויות על תרומת אביו לבית הכנסת החלו להתפרסם, ובתוך הקהילה היהודית בארצות הברית התגבר העניין בקשריו ההיסטוריים של הנשיא עם היהודים. עיתונים ואתרים יהודיים החלו לסקר מחדש את תרומתו של פרד טראמפ לבית הכנסת, ופרסמו עדויות מבני משפחתו של הרב ישראל וגנר, שסיפרו על מערכת היחסים הקרובה שנרקמה בין טראמפ לאביהם.
על פי עדויות, פרד טראמפ היה מקור השראה לבנו, דונלד, בכל הנוגע ליחסו ליהודים ולישראל. במהלך כהונתו כנשיא, טראמפ הדגיש לא פעם את יחסו החם לקהילה היהודית ואת מחויבותו למדינת ישראל, והדבר שויך לעיתים למורשתו של אביו ולהשפעתו של הרב וגנר על משפחת טראמפ. בתו של הרב, מלכה ויסברג, אף ציינה כי הקשר הקרוב בין אביה לפרד טראמפ השפיע על השקפותיו של הנשיא בנוגע לישראל וליהודים.
במבט לאחור, נדמה כי תרומתו של פרד טראמפ לבית הכנסת ביץ' הייבן לא הסתכמה רק בהקמת מבנה פיזי, אלא גם בחיזוק הקשרים בין הקהילה היהודית המקומית לבין אחת ממשפחות העסקים הבולטות בארצות הברית. כיום, כאשר בית הכנסת ממשיך לפעול ולשרת את הקהילה היהודית בברוקלין, תרומתו של טראמפ נותרת חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של המקום.
לקריאה נוספת
- אריאל כהנא, הקשר היהודי של פרד ודונלד טראמפ, ישראל היום, 16 באוקטובר 2020.
- דוד הופמן, חסדיו של פרד טראמפ, החיבור היהודי של קווינס, 20 בנובמבר 2019.
- ג'ון לוין, כיצד אביו היזם של דונלד טראמפ ורב מברוקלין הצילו בית כנסת, ניו יורק פוסט, 17 באוקטובר 2020.
- ר. קולינס, בית הכנסת של טראמפ, יתד נאמן, 25 בינואר 2017.
- אדם אליהו ברקוביץ', הסיפור הנסתר של הרב של משפחת טראמפ, Israel365 News, מתאריך ה-15 ביולי 2019.
- דן פיינרייך, למשפחת טראמפ היסטוריה ארוכה של תמיכה במטרות יהודיות, San Diego Jewish World, מתאריך ה-27 בינואר 2020.
