בלה בריידן

מייג'ור-ג'נרל האמפרי אדגר ניקולסון בריידן (28 במרץ 1916 – 2 במרץ 2005), שנודע בשם בָּלָה בריידן, היה קצין בכיר בצבא הבריטי שבמהלך שירותו עבר כמעט בכל זירת לחימה מרכזית של המאה ה־20. הוא החל את דרכו בארץ ישראל של ימי המרד הערבי, שם שירת כסגן צעיר בפלוגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט ונודע בגישתו התקיפה, בעיטורי גבורה יוצאי דופן ובקשר קרוב עם כוחות היישוב. בהמשך לחם בדנקרק, פיקד על גדודים בחזית איטליה, זכה בעיטורי DSO ו-MC על תפקודו תחת אש, והמשיך לפקד על יחידות עילית בצפון אפריקה, סואץ, קפריסין, מלאיה ובורנאו.

לאחר המלחמה הוצב בגרמניה בתקופת המלחמה הקרה ושירת בשורה של תפקידים בכירים, בהם מפקד מחוזות טריטוריאליים וקצין בכיר במשלחת BRIXMIS מול הצבא הסובייטי. בריידן היה מזוהה לאורך הקריירה כקצין מקצועי, קשוח ובלתי מתפשר, ורבות מהשיטות שלמד בארץ ישראל השפיעו על גישתו ללוחמה זעירה ולפיקוד. בשנת 1988 אף ביקר בישראל יחד עם רקס קינג־קלארק, שם התקבל על ידי הנשיא לעתיד עזר וייצמן.

חייו המוקדמים

בריידןנולד בפשאוור, בחזית הצפון־מערבית של הודו הבריטית, ב־28 במרץ 1916 ¹. בריידן היה בנו השני של לוטננט־קולונל א. בריידן, מצבא הודו. הוא התחנך בבית הספר קינג'ס בקנטרברי ובמכללה הצבאית המלכותית סנדהרסט ². בסנדהרסט רכש בריידן את הכינוי בלה. זה היה שמו של מבצר בפשאוור וכן של סוס מרוץ שהיה בבעלותו של האגה חאן ¹. לאחר שסיים את לימודיו בסנדהרסט, הוסמך בריידן לקצונה ברגימנט הרייבלים של אלסטר המלכותי בשנת 1936. הוא נשלח עם הרגימנט לארץ ישראל, שם שוכנו בכפר בשם בלה ¹.

קריירה צבאית

ארץ ישראל

במהלך המרד הערבי בארץ ישראל בשנים 1936–1939 שירת בלה בריידן כסגן צעיר (subaltern) בגדוד השני של הרובאים המלכותיים של אלסטר בגליל העליון, אזור שבו פעלו כוחות המרד הפלסטיניים נגד השלטון הבריטי ונגד ההתיישבות היהודית. הצבא הבריטי, שנרתם לדיכוי המרד, ראה ביישוב היהודי כוח נאמן ("loyalist") ונעזר בו לאיסוף מודיעין, ליצירת רשת מקומית של מודיעים ולסיוע בפעילות צבאית. בתוך מציאות זו הוקמו בשנת 1938 פלוגות הלילה המיוחדות (SNS), יחידות לא סדירות שהוביל קפטן אורד וינגייט, קצין מודיעין בריטי שפעל מנצרת ורכש קשרים עמוקים עם הנהגת היישוב ועם אנשי המודיעין היהודיים. וינגייט גייס שלושה קצינים בריטים לפיקוד על מחלקות מעורבות של חיילים בריטים ולוחמי ההגנה – מייק גרוב, רקס קינג-קלארק ובריידן – והציב אותם לפעילות לילית מתוך יישובים יהודיים כגון חניתה ועין חרוד. היחידות פעלו בסיורי לילה, במארבים, בהגנה על צינור הנפט ובפעולות ענישה בכפרים שנחשדו בסיוע למורדים ³.

בריידן השתלב במערך זה ונודע כקצין תקיף במיוחד. על פעולתו בציר טולכרם–שכם באפריל 1938 עוטר בצלב הצבאי, ובחודש הבא זכה לתוספת לעיטור בפעולה דומה. בנימוק לעיטור נכתב כי כבר הוכיח מיומנות בעבודה "מפרכת ומסוכנת". שמו הוזכר גם בשדרים רשמיים על שירותו בארץ ישראל.

עדויות רבות מן התקופה מתארות את מעורבותו בפעולות ענישה חריפות, שהיוו חלק מהגישה שהונהגה בפלוגות הלילה. לפי עדות לוחם יהודי שכונה "יונתן", באחד הכפרים הורה בריידן להוציא להורג כל גבר חמישה־עשר במספר – שלושה גברים – לאחר שלא הובאו רובים שנדרשו. באירוע אחר, לאחר טבח טבריה שבו נרצחו נשים וילדים יהודים, פעלו יחידותיו באזור דבורייה בלחץ רגשי רב; בעדות אחת סופר כי בדרכם לכפר ירה בריידן בגבר ערבי שרכב על אופניו.

אירוע מרכזי נוסף תועד בכפר חיטים, שם הובאו אליו שלושה עצורים בידי תושבים יהודים. על פי מקורות עבריים ובריטיים, בריידן ערך להם משפט־שדה, הכריז: "בשם מלך אנגליה, אני מוצא אתכם אשמים ברצח וגוזר עליכם מוות", והורה לחייליו לבצע את גזר הדין במקום. העדויות מציינות כי במעשה זה הלך בריידן בעקבות דרכי הפעולה של וינגייט, שהדגיש את הצורך ליצור בקרב הכפרים פחד גדול יותר מהחיילים מאשר מהמורדים.

באירוע נוסף בסילת א־ד'הר באוקטובר 1938, שבו, על בסיס מודיעין של ההגנה, עצרו אנשיו של בריידן שלושה גברים מהכפר, כבלו אותם, הוציאו אותם כ־30 מטרים מהבתים וירו בהם למוות. מפקדים בריטים אחרים אישרו את קיומו של המקרה במכתבים פרטיים שנים לאחר מכן. באירוע אחר לאורך הצינור דרש בריידן מהכפריים להביא שבעה רובים בתוך 15 דקות, ואיים כי יהרוג כל עשירי אם לא ייעתרו, ובפעם הבאה – כל שמיני. בעקבות האירוע נקרא לבירור במפקדה, ולאחר מכן הנחה את חייליו מה לומר אם ייפתחו חקירות נוספות ³.

לאחר שהפיקוד הבריטי הדיח את וינגייט מאזור הפעולה באוקטובר 1938 בשל הדיווחים על אופי הפעילות החריף, הועבר הפיקוד על פלוגות הלילה לבריידן. תחת הנהגתו נעשו היחידות "פרועות" אף יותר, לפי עדות רקס קינג-קלארק, והפעולות הפכו ללא נשלטות. זה היה אחד הגורמים שהובילו את הצבא הבריטי לפרק את פלוגות הלילה ביולי 1939.

מקורות יהודיים מתארים את יחסו של בריידן ללוחמי ההגנה כקרוב וחם. לוחמים יהודיים כינו אותו "אדם נפלא", וציינו כי לעיתים ביקש מהם לא להשתתף בפעולות ענישה כדי שלא יאלצו לאחר מכן להתמודד עם השלכותיהן בכפרים. עדויות אחרות מתארות את זעזועו מאירועי טבח טבריה – הוא ראה את גופות האם והילדים שנשרפו, פרץ בבכי ואמר: "אם יתנו לי רשות לנקום – הייתי מחסל את כל הערבים." יחס זה, לצד אומץ לבו ותקיפותו, הותיר חותם עמוק על לוחמי ההגנה ששירתו לצדו.

באופן זה השתלב בריידן בדפוס הפעולה הרחב של פלוגות הלילה, שהפכו למנגנון מרכזי של דיכוי המרד בגליל התחתון. שילוב הכוח הבריטי המיומן והלוחמים היהודים יצר מערכת פעולה שנעה בין מודיעין הדוק ויעילות מבצעית לבין אלימות נרחבת ובלתי־מבוקרת, שהפכה בהדרגה לגורם בעייתי מבחינת הנהגת הצבא הבריטי והובילה לסגירת היחידות ³.

מלחמת העולם השנייה

בריידן השתתף בקרב על צרפת בשנת 1940, כשהוא משרת עם הרובאים המלכותיים של אלסטר. הם צעדו מלובן לדנקרק, כשהם דוחים התקפות גרמניות בדרך, לפני שעלו על אוניית קיטור ממחוז אייל אוף מאן. בזמן שהיה על הסיפון נתקל בריידן בדייל וביקש ממנו בירה, והדייל השיב: "כן, אדוני, אבל אינני יכול להגיש לך עד שנהיה במרחק של שלושה מייל מהחוף". ברדין קיבל את הבירה שלו בדיוק כשהיו אמורים לנחות בקנט, והוא חשב לעצמו: "אנחנו לא יכולים להפסיד את המלחמה עם אנשים כאלה סביבנו" ¹.

בשנת 1944 פיקד בריידן על גדוד הרגלים השישי של הפוזילירים של איניסקילינג המלכותיים באיטליה. הוא קיבל את המשימה לפרוץ את קו גוסטב, העמדה ההגנתית הגרמנית, כשהוא מוביל את הדיוויזיה ה־78 במערכה. בנימוק מאוחר לאומץ ליבו, המתייחס לפעולותיו ב־15 במאי 1944, נכתב ¹:

"במהלך כל המערכה הזו הוא פיקד על גדודו במיומנות מרבית והשראה על אנשיו באמצעות דוגמאות של גבורה אישית תחת אש כבדה. פעולה קשה זו הצליחה הצלחה מלאה הודות להנהגתו".

יומיים לאחר מכן, ב־17 במאי 1944, הוא קיבל פקודה לתקוף את פיומארולה. בריידן נפצע בעת שהיה על קו הזינוק להתקפה אך המשיך במערכה עד שאבדן דם הוביל להתעלפותו והוא פונה. על פעולותיו הוא קיבל את אות השירות המצוין (Distinguished Service Order) ¹.

לאחר שהחלים מפצעיו, הוצב בריידן בפיקוד על גדוד הרובאים האירים הלונדוניים השני. הגדוד הוצמד ללנסרים התשיעיים ופרוס בנגמ"שים משוריינים הידועים בשם קנגורו ¹. במסגרת זו הם השתלטו על גשרים מעל הפוסה סבביוסולה והגיעו לסקולו בולוגנזה. הפעולה הסתיימה בהשתלטות על עמדת ארטילריית אויב, בה הושמדו תותחים ונלקחו שבויי מלחמה ¹.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה שירת בריידן פעם נוספת בארץ ישראל, ולאחר מכן כיהן כמרצה בסנדהרסט. לאחר מכן שירת בכוח ההגנה של סודאן בין השנים 1949 ו־1953 ¹.

בריידן המשיך לפקד על רגימנט הצנחנים השני בסואץ ובקפריסין. בקפריסין זכה בריידן בעיטור ה־DSO השלישי שלו במהלך פעילות נגד טרור. אנשיו לכדו כמויות גדולות של נשק ופירקו ארבע קבוצות ¹. לאחר מכן נשלח לביתו לשנתיים לפני שנשלח למלאיה ולבורנאו, שם פיקד על קבוצת הבריגדה הגורקה ה־99. ¹.

בשנת 1962 נשלח בריידן לגרמניה כראש המשלחת של המפקד הבריטי העליון לכוחות הסובייטיים בגרמניה (BRIXMIS). הוא מילא תפקיד זה במשך שנתיים. משם הועבר לפקד על הדיוויזיה/המחוז ה־42 (לנקשייר) של צבא הטריטוריה בשנת 1965. בשנת 1967 מונה לקצין המפקד הכללי של מחוז צפון־מערב ¹. בסוף העשור מונה בריידן לחבר במסדר האמבט (CB) בשנת 1969 ¹. בין 1968 ל־1971 שירת בריידן כמנהל מתנדבים, אנשי כוח הטריטוריה, וצוערים במשרד ההגנה. בתקופה זו שימש גם כקולונל־קומנדנט הראשון של דיוויזיית המלך. בריידן שימש גם כקולונל של ריינג'רס אירלנד המלכותיים בין 1979 ל־1984. ¹.

פרישתו

בפרישתו שימש בריידן כמזכיר פניות קמפיין חקר הסרטן של אסקס וסאפוק. הוא היה גם כותב קבוע בעיתון הדיילי טלגרף. זה היה הפורום שבו ערער על קיצוצי ההגנה בשנת 1991 והטיל ספק בדבריו של פילד מרשל לורד קָרְבֶר בנוגע לחיל הפרשים. בריידן אמר כי פילד מרשלים לעולם אינם פורשים; "הם היו צריכים להביס את אויבי המלכה בעתיד הערפילי ולהטריד את הפוליטיקאים בהתאם" ¹.

בריידן אמר על מלחמה כי "ראיתי יותר מדי מלחמה מכדי לאהוב אותה". עם זאת, הוא האמין שבריטניה צריכה להיות מוכנה לכל תרחיש ולא להסתמך על "שלום בזמננו" ¹.

ביקורו בארץ ב-1988

בשנת 1988 שב בריידן לארץ ישראל לעת זקנה, חמישים שנה לאחר שירותו בפלוגות הלילה המיוחדות. הביקור נולד ביוזמתו: בריידן, אז בן 71 וגנרל בדימוס המתגורר בכפר קטן סמוך ללונדון, כתב לקיבוץ עין חרוד וביקש להצטרף לכל אירוע לציון יובל לפעילות הפלוגות. תשובת הקיבוץ הייתה מהירה וחמה: "כן, אנחנו מקיימים חגיגות – ותהיה רצוי אצלנו." לאחר מכן פנה בריידן גם אל שני הקצינים הבריטיים הנוספים שפיקדו על מחלקות פלוגות הלילה; אחד מהם היה חולה מדי מכדי לטוס, אך השני – לוטננט־קולונל רוברט קינג־קלארק – הביע התלהבות רבה והודיע כי יצטרף. לקראת הגעתם נערך בעין חרוד אירוע קהילתי מיוחד שהוקדש לפעולות היחידות בתקופת המרד הערבי, והקיבוץ התכונן לקבל את פני שני הקצינים בחום ובהוקרה שהשתמרה לאורך עשורים ⁴.

העיתונות הישראלית דיווחה כי "סגנו של וינגייט יבוא לביקור". באותו מעמד נקבע כי ייפגש עם שר הביטחון יצחק רבין, עם נציגי היישובים באזור ועם מנהל בית שטורמן, אברהם לוי, אשר יראה לו את התנ"ך האישי של וינגייט ⁵.

לצד האירוע בעין חרוד התקיימה גם עצרת רחבת־היקף בכפר תבור, שבה השתתפו יותר משלוש מאות ותיקי הפלוגות – מספר גבוה בהרבה מהמצופה, משום שרבים מהם כבר היו בני שבעים ויותר. הם זרמו אל רחבת המועצה המקומית "בבלוריות לבנות ובשפמים עבותים", התחבקו, נישקו זה את זה ונזכרו בימי פעילותם. בין המשתתפים בלטו אליהו מוצרי, חנוך היימן, אלוף (מיל') יוסף אבידר, ושלמה תבורי מן הוועדה המארגנת, שסיפרו על שנות שירותם ועל הקשר הישיר עם וינגייט. בקהל בלטו הגנרל בריידן ולוטננט־קולונל קינג־קלארק. לקראת ערב התכנסו המשתתפים בחצרות האיכרים לשמוע את יפה ירקוני שרה ואת ברכות שר המשטרה חיים בר־לב ⁶.

ביום שישי נערך האירוע המרכזי בעין חרוד: טקס הסרת הלוט מעל השלט המציין את מיקום המחנה של הפלוגות. את הלוט הסיר בריידן עצמו. בטקס השתתפו גם הנשיא לעתיד עזר וייצמן, ח"כ נחמן רז, ראש המועצה האזורית גלבוע, אברהם יריב וחיימקה לבקוב, אחד מוותיקי הפו"ש ⁷

משפחה

נישואיו הראשונים של בריידן, לג'קלין גיר בשנת 1947, הסתיימו בשנת 1961. הוא נישא לאן הארדי בשנת 1965. הייתה לו בת אחת מנישואיו הראשונים ושתי בנות מנישואיו השניים ².

לקריאה נוספת

• מת'יו יוּז, Terror in Galilee: British-Jewish Collaboration and the Special Night Squads in Palestine during the Arab Revolt, 1938–39, ג'ורנל ההיסטוריה האימפריאלית וחבר העמים, כרך 43, גיליון 4, 2015, עמ' ‎590–610.

חומרי המקור

חלק מהחומרים בכתבה זו נלקחו מויקיפדיה ועברו עריכה על מנת לתקן את החסר, הטעויות, וההטעיות המכוונות. את הכתבה המקורית ניתן לקרוא כאן, ואת התורמים לכתיבה כאן.

הערות שוליים

1. "מודעת אבל: מייג'ור־ג'נרל 'בָּלָה' בריידן". הדיילי טלגרף. 3 במרץ 2005.
2. "מודעת אבל: מייג'ור־ג'נרל 'בָּלָה' בריידן". הטיימס. 9 במרץ 2005.
3. מת'יו יוּז, Terror in Galilee: British-Jewish Collaboration and the Special Night Squads in Palestine during the Arab Revolt, 1938–39, ג'ורנל ההיסטוריה האימפריאלית וחבר העמים, כרך 43, גיליון 4, 2015, עמ' ‎590–610.
4. ג'וזף פינקלסטון, Stalkers in the Night,‏ ג'ואיש כרוניקל, 3 ביוני 1988.
5. מאיר הראובני, "עין חרוד", מעריב, 18 במאי 1988.
6. מאיר הראובני, "מתנדבי הפו"ש החיו את העבר בכנס בכפר תבור", מעריב, 7 ביוני 1988.
7. מאיר הראובני, "חייליו של אורד וינגייט התכנסו שוב בעין חרוד", ⁨⁨מעריב⁩, 5 יוני 1988.⁩