סוכנות החלל הישראלית (סל"ה – הסוכנות הישראלית לניצול החלל, באנגלית: Israel Space Agency – ISA) היא גוף ממשלתי הפועל במסגרת משרד המדע והטכנולוגיה, שהוקם על ידי מנחם בגין ויובל נאמן במטרה לתאם, לקדם ולהכווין את מדיניותה האזרחית של מדינת ישראל בתחום חקר החלל וניצולו. הסוכנות מהווה את הזרוע המרכזית של המדינה לניהול יוזמות אזרחיות בתחומי הלוויינות, מחקר אטמוספרי, וטכנולוגיות אסטרונומיות, ופועלת לצד גופים ביטחוניים ואקדמיים תוך שיתוף פעולה עם תעשיות עתירות ידע.
הקמת הסוכנות באה מתוך הבנה גוברת בחשיבותו של תחום החלל כבעל ערך לאומי אסטרטגי, טכנולוגי ומחקרי. בין תחומי אחריותה נמנים גיבוש תוכניות פעולה לקידום מטרות מדעיות ולאומיות, ייזום פרויקטים עצמאיים ובינלאומיים, וכן תיאום בין גופים ממשלתיים, אוניברסיטאות, מוסדות מחקר, והתעשייה האזרחית. הסוכנות פועלת גם להרחבת בסיס הידע המדעי בישראל, חיזוק הקשר בין מדע לחברה, והצבת המדינה בעמדה תחרותית בקרב מעצמות החלל.
בנוסף לפעילותה הפנימית, סוכנות החלל הישראלית מהווה מוקד לקידום שיתופי פעולה בינלאומיים ארוכי טווח, והיא חתומה על הסכמים בילטרליים עם סוכנויות חלל רבות בעולם. חזונה, כפי שנוסח על ידי ועדתה המנחה, קובע כי ישראל שואפת להיות אחת מחמש המדינות המובילות בעולם בחקר החלל ובניצולו.
היסטוריה
ראשית העיסוק הממשלתי של מדינת ישראל בתחום החלל החלה באופן סמלי אך מתוחכם עם שיגור הרקטה "שביט 2" ב-5 ביולי 1961. מדובר היה בפרויקט מאולתר של רפא"ל, שבוצע במהירות ובסודיות בהנחיית ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, כתגובה ישירה למידע מודיעיני על כוונתו של נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, לבצע שיגור רקטי סמלי לצורכי תעמולה. נאצר, שביקש לציין את יום המהפכה המצרית בהישג טכנולוגי, נאלץ לרכוש רקטות מטאורולוגיות מארצות הברית ולהציגן כאילו פותחו במצרים 1. ישראל, מצדה, שאפה ל"גנוב את ההצגה" והורתה לרפא"ל לבנות רקטה שתוצג כרקטה ארוכת טווח למחקר 2, למרות שבפועל הייתה קטנה בהרבה ממה שהשתמע מהפרסום הרשמי. הרקטה הייתה יוזמה של המחלקה לאווירונאוטיקה בטכניון בראשות ג'רי שפר ומשה ארנס 3, שלעתיד יהיה שר הביטחון והחוץ מטעם מפלגת הליכוד.
מבצע השיגור נשמר בסוד עד הרגע האחרון, ורק שעה קודם לכן נמסר עליו לחברי הממשלה. בשיגור עצמו נכחו אישים בודדים, בהם בן-גוריון, גולדה מאיר, שמעון פרס, הרמטכ"ל צבי צור, סגנו יצחק רבין, מנכ"ל משרד הביטחון אשר בן נתן, וכן העיתונאי יואל מרקוס שנשלח מטעם כלל העיתונות בישראל 4. הרקטה שוגרה לפנות בוקר מאתר סודי דרומית לעכו, ותוארה רשמית כרקטה דו-שלבית למחקר מטאורולוגי. אך בפועל, שלבה השני לא פעל כלל, ופרטי הרקטה שפורסמו – כולל צילומים מטעים של גודלה – נועדו ליצור רושם שגוי על יכולותיה. ההצהרה הרשמית ציינה ש"מטרות הניסוי הושגו", אך בפועל היה מדובר במהלך שנועד להשיג הרתעה פסיכולוגית בזירה האזורית והעולמית 5.
השיגור זכה לסיקור עולמי נרחב ולתגובות מעורבות. בן-גוריון הצהיר כי הרקטה כולה היא מתוצרת ישראל, אך נמנע מלהרחיב על ההיבט הצבאי. שמעון פרס עדכן את נשיא המדינה יצחק בן-צבי מיד לאחר השיגור. במסיבת עיתונאים שנערכה עם ועדת העורכים ונציגי הממשל הזר בישראל, נמסר כי מדובר במחקר סטרטוספירי ויונוספירי 6. בעיתונות הישראלית, במקביל לתחושת הגאווה הגדולה 7, נשמעה ביקורת על העיתוי הפוליטי, שהתרחש כחודש לפני הבחירות לכנסת החמישית 8. יעקב מרידור טען שמדובר ב"טיל בחירות" וששיגורו הוחלט על ידי בן גוריון בלבד ללא שיתוף אחרים, אך במקביל החמיא למדען משה ארנס, חבר תנועת החרות על פיתוח הטיל 9.
שר התחבורה יצחק בן אהרון טען כי "ההחלטה לפרסם את שיגור הטיל, שנתקבלה שלא על אחריותה הקולקטיבית של הממשלה היא העבירה החמורה ביותר שנעשתה אי־פעם כלפי חוק האחריות הקולקטיבית, החלטה העושה עצם מושג האחריות הקולקטיבית פלסתר" 10. בעולם ניכרה תחושת מבוכה מהמהלך – נשיא טורקיה בירך, ואילו העיתונות הבריטית והסובייטית הזהירה מפני השלכות מדיניות. ארצות הברית נמנעה מתגובה רשמית אך הביעה בהערות לא פורמליות את התרשמותה מהיכולות הישראליות 11. כשנה לאחר מכן דיווחה מצרים על שיגור טיל משלה, והמרוץ האזורי הועצם.
ביטאון הצבא הסובייטי פרסם מאמר, כשבועיים לאחר השיגור, שבו תקף בחריפות את ממשלת ישראל על שיגור "שביט 2", בטענה כי שיגור הטיל נועד להפחיד את מדינות ערב, ומתוך מגמה להשפיע על תוצאות הבחירות לכנסת (המאמר שיקף ביקורת דומה שפורסמה בישראל). סוכנות הידיעות הסובייטית ט.א.ס.ס. הפיצה את המאמר הביקורתי לעיתונות העולמית 12.
השלב הבא החל ב-1981, כאשר ראש אגף המודיעין, האלוף יהושע שגיא, הקצה חמישה מיליון דולר לבדיקת היתכנות של תוכנית לוויינים צבאית, שכללה משגר, לוויין ומצלמות תצפית 13. הרקע לכך היה מגבלות המודיעין האווירי שנכפו על ישראל בעקבות הסכם השלום עם מצרים והנסיגה מסיני. כתוצאה מכך נוצר צורך במענה מודיעיני עצמאי שלא יפר את הריבונות המצרית. באותה שנה, אישר ראש הממשלה מנחם בגין את תחילת העיסוק בתחום החלל, ומהחלטתו נגזר הקמתה של מנהלת חלל ייעודית בתוך מפא"ת, בראשות ד"ר חיים אשד, שהחלה לגבש את היכולת הישראלית להפעיל לווייני תצפית לצורכי ביטחון 14.
במקביל, נחתם הסכם בין משרד הביטחון לבין התעשייה האווירית, להקמת מוקד ידע לאומי בנושא לוויינות, ותוכנית הלוויין "אופק" הועברה לניהולו של ד"ר משה בר-לב בתע"א. תוכנית זו הייתה הצעד הראשון בפיתוח לוויין ריגול מבצעי, והיא לוותה מהקמתה על ידי גוף ביטחוני עצמאי מובהק, אך בתיאום עם גורמים אזרחיים.
בשנת 1983, יוזמתו של שר המדע יובל נאמן הביאה להקמת סוכנות החלל הישראלית במסגרת משרד המדע והפיתוח (שהוקם שנה לפני זה). הסוכנות הוקמה כמסגרת ממלכתית רשמית לקידום מחקר חלל אזרחי, אך שימשה גם כמסווה לפעילות הסודית של פרויקט הלוויין הביטחוני 13. נאמן, שבא מן האקדמיה והמערכת הביטחונית גם יחד, היה מעורב בקידום תעשיית החלל הן בצד המדעי והן ברמות הגבוהות של קבלת ההחלטות הממשלתית.
באוגוסט 1985 הודיע דרור שדה, ראש הסוכנות, על כוונת ישראל לשגר לוויין 15. ההצהרה הזו קדמה לשיגורו של "אופק 1" ב־19 בספטמבר 1988 – הלוויין הישראלי הראשון. לפי ההודעות הרשמיות, הלוויין נועד לבחון את יכולת הכנסת עצם למסלול, ולבדוק את מערכותיו בתנאי חלל. גם הלוויין הבא, "אופק 2", ששוגר באפריל 1990, שימש לניסויים, ורק באפריל 1995 שוגר "אופק 3" – לוויין בעל יכולת מודיעינית ממשית, לאחר שני שיגורים כושלים 16.
ב-1997 נוסדה חברת "אימאג'סאט אינטרנשיונל" על ידי התעשייה האווירית ושותפים נוספים. החברה מפעילה את סדרת לווייני הצילום המסחריים "ארוס", שהתבססו על הטכנולוגיה שפותחה בפרויקט "אופק" 17. מהלך זה סימן את המעבר מהעיסוק הביטחוני הסגור בתחום החלל לעבר שוק מסחרי גלובלי הנשען על פיתוחים ישראליים מקוריים. בכך, נוצרה לראשונה בישראל זיקה ישירה בין תשתיות פיתוח לווייני ריגול לבין שוק הצילום האזרחי בלוויין.
חזון ומטרות
ב-27 ביולי 2005 התכנסה הוועדה המנחה של סוכנות החלל הישראלית, ואישרה את מסמך החזון הרשמי של הסוכנות, שבו נוסחו במפורש היסודות הרעיוניים והיעדים הלאומיים אשר ינחו את פעילותה בשנים הבאות. המסמך מציג תפיסת עולם כוללת לגבי תפקידה של מדינת ישראל בתחום חקר החלל וניצולו, לא רק מהיבטים מדעיים או טכנולוגיים אלא גם מתוך ראייה אסטרטגית, כלכלית וחברתית. כבר במשפט הפתיחה של החזון מופיעה קביעה עקרונית, שלפיה "חקר החלל וניצולו הוא מכשיר חיוני להגנת החיים על כדור הארץ", ומכאן נגזרת תפיסה מרחיבה הרואה בחלל גם "מפתח להכרת היקום, כדור הארץ וסביבתו", "מנוף לקידום טכנולוגי", "מפתח לקיומה של חברה מודרנית וכלכלה מפותחת המבוססת על ידע", וכן "מוקד משיכה לכוח אדם מדעי וטכנולוגי איכותי".
החזון כולל גם יעד ברור וחד-משמעי מבחינת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, ומצהיר על שאיפה "לשמר ולהרחיב את היתרון היחסי של ישראל ולהציב אותה בקבוצת חמש המדינות המובילות בעולם בחקר החלל וניצולו". הצבת יעד זה משקפת מגמה של מעבר ממעמד של מדינה יוזמת ומפתחת בתחום החלל למעמד של מדינה מובילה בזירה הטכנולוגית-מחקרית הגלובלית, תוך שמירה על עצמאות תעשייתית ומחקרית מלאה.
מימוש החזון נסמך על ארבע מטרות-על מרכזיות אשר מתארות את תחומי העשייה המרכזיים של הסוכנות: ראשית, בנייה ותחזוקה של מערכות לווייניות בחלל לצורכי חקר החלל עצמו ולמטרות של מחקר סביבתי ותצפית על כדור הארץ. שנית, פיתוח מתמשך של טכנולוגיות מתקדמות, ביסוס תשתיות מחקר והקמת מעבדות ייעודיות, תוך גיוס והכשרה של כוח אדם מדעי מתאים. שלישית, טיפוח וקידום שיתופי פעולה בין-לאומיים רחבי היקף עם סוכנויות חלל זרות, מתוך מטרה לחזק את האינטרסים הכוללים של מדינת ישראל בזירה המדעית, הביטחונית והמדינית. ולבסוף, חיזוק הקשר בין המחקר והשימושים הטכנולוגיים בחלל לבין החברה בישראל, במובן של עידוד מעורבות ציבורית, הגברת הנגישות לתחום, ופיתוח תודעה לאומית בדבר חשיבותו האסטרטגית והתרבותית של תחום החלל.
מבנה ארגוני
המבנה הארגוני של תחום החלל בישראל מבוסס על חלוקה בין פעילות אזרחית שמובלת על ידי סוכנות החלל הישראלית, ובין פעילות ביטחונית שמנוהלת על ידי משרד הביטחון באמצעות מפא"ת – המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית. בתוך מפא"ת פועלת יחידה ייעודית – מנהלת תוכנית החלל, לשעבר מנהלת החלל – אתגר, שבראשי תיבות מכונה "מת"א". מנהלת זו אחראית על כלל הפעילות הביטחונית בתחום הלוויינות, משגרי הלוויינים ותחנות הקרקע, והיא פועלת לפיתוח, ייצור, תחזוקה וליווי של כלל מערכות החלל הצבאיות עבור מערכת הביטחון ואגף המודיעין.
המנהלת אחראית על אפיון מערכות על פי צורכי צה"ל, גיבוש אסטרטגיות תכנון רב-שנתיות, כתיבת מפרטים טכניים, ובחירת תעשיות מתאימות לביצוע. היא מלווה את הפרויקטים בשלבי התכנון, ההרכבה, הבדיקות המבצעיות והקליטה, וכן אחראית לטיפול בתקלות שוטפות בלוויינים שבשימוש. לצורך כך היא פועלת בתיאום הדוק עם קציני טכנולוגיה באגף המודיעין, עם ראשי פרויקטים במשרד הביטחון, ועם גופי ייצור אזרחיים בעלי התמחות בתחום החלל.
משרד הביטחון רואה בלוויינים רכיב אסטרטגי חיוני, ומנהל עבורם תוכנית רב-שנתית הכוללת השקעה בהיקף מוערך של כ־80 מיליון דולר בשנה. תקציב זה מממן את כלל הפעילות המנוהלת על ידי מת"א, כולל שיתופי פעולה עם גורמים אזרחיים, אקדמיים ובין-לאומיים. פעילות זו כוללת גם קידום יוזמות מחקר ופיתוח בתחומים ייחודיים, כמו רכיבים אופטיים, מערכות ננו-לוויינים ופילטרים מתקדמים.
הפעילות האקדמית בתחום נעשית בשיתוף פעולה הדוק עם מספר מוסדות מרכזיים, ובפרט עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבה מתקיימת פעילות מחקר בנושא רכיבים חלליים זעירים, וכן עם מכון אשר לחקר החלל בטכניון, המעורב בפרויקט סמסון ללוויינים קטנים. בין שיתופי הפעולה הללו בולטים גם פרויקטים בעלי ממד בין-לאומי, כמו לוויין המחקר אולטראסאט, שמשלב את הסוכנות הישראלית, התעשייה האווירית, מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר. המבנה הארגוני של תחום החלל בישראל מבוסס על עיקרון של חלוקת עבודה משולבת, שבה גופים ביטחוניים ואזרחיים פועלים במקביל, כל אחד בתחומו, מתוך הבנה שלמורכבות זו יתרון אסטרטגי מובהק.
מנהלי הסוכנות
| שם | שנות כהונה |
|---|---|
| דרור שדה | |
| דוד אביר | 1985 – 1987 |
| עקיבא בר-נון | 1989 – 1993[ |
| מרסל קליין | 1994 |
| אבי הר-אבן | ינואר 1995 – ספטמבר 2004 |
| צבי קפלן | ספטמבר 2004 – ספטמבר 2011 |
| מנחם קידרון | ינואר 2012 – 2015 |
| אבי בלסברגר | מאי 2016 – אוגוסט 2021 |
| אורי אורון | ספטמבר 2021 – הווה |
יו"ר סוכנות החלל
| שם | שנות כהונה |
|---|---|
| יובל נאמן | 1983 – 2005 |
| יצחק בן ישראל | 2005 – 2022 |
| דן בלומברג | 2022 – 2025 |
| שמרית ממן | 2025 – הווה |
שיתופי פעולה בינלאומיים
סוכנות החלל הישראלית מקיימת שיתופי פעולה בינלאומיים עם שורת סוכנויות חלל לאומיות מרחבי העולם, כחלק מהאסטרטגיה הלאומית לחיזוק מעמדה של ישראל בזירה המדעית והטכנולוגית הגלובלית, ולקידום פרויקטים מחקריים, הנדסיים ומסחריים משותפים. הסוכנות חתומה על הסכמי שיתוף פעולה עם סוכנויות החלל של צרפת (CNES), ארצות הברית (NASA), קנדה (CSA), הודו (ISRO), גרמניה (DLR), אוקראינה (NSAU), רוסיה (Roscosmos), הולנד (NLR) וברזיל (AEB). שיתופי הפעולה הללו מאפשרים גישה ליכולות שיגור, פיתוח הדדי של משימות לוויין ומעורבות בפרויקטים רחבי היקף עם מרכיב מדעי וטכנולוגי מתקדם.
בשנת 2001 התקיימו מגעים ראשוניים לצירוף ישראל לסוכנות החלל האירופית 18, מהלך שנבחן במסגרת הרחבת הקשרים הבינלאומיים של הסוכנות והצבתה של ישראל כחלק מקונסורציום מדינות מתקדם מבחינה טכנולוגית. בשנת 2003 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל ההודית 19, שנועד לשגר טלסקופ המסוגל לקלוט קרניים אולטרה-סגולות. מהלך זה סימן את תחילת ההעמקה של שיתוף הפעולה המדעי עם הודו, שעתיד היה להתרחב בהמשך גם לתחומים נוספים.
ביוני 2009 נחתם הסכם נוסף עם סוכנות החלל של איטליה, שמטרתו שיתוף פעולה בפיתוח לווייני תקשורת 20. שיתוף פעולה זה כלל גם פרויקטים שנעשו במקביל מול התעשייה הישראלית, והעמיק את הקשרים בין המדינות בתחום של טכנולוגיות לוויין. ביולי 2018, במהלך ביקורו של ראש סוכנות החלל של נאס"א, ברנדסטיין ג'ים, בישראל, נחתם הסכם נוסף בין NASA לסוכנות הישראלית, שנועד להעמיק את שיתוף הפעולה בין הצדדים. ביקור זה סימל את מעמדה המתחזק של ישראל כשותפה לגיטימית ופעילה בפרויקטים של סוכנויות-על 21.
בינואר 2022 הצטרפה סוכנות החלל הישראלית לתוכנית ארטמיס, מיזם רחב היקף בהובלת נאס"א שנועד להנחית בני אדם על הירח ולבסס תשתיות למשימות מאוישות 22. ההצטרפות לתוכנית זו ממקמת את ישראל כחלק מקבוצת מדינות המשתתפת במאמץ טכנולוגי מתקדם ומתואם, ובעלת גישה לשיתופי פעולה אסטרטגיים בתחום החלל העמוק. מהלך זה מבטא את מימוש חזונה של הסוכנות לחזק את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית ולהבטיח גישה לפיתוחים עתידיים ומחקר חוצי גבולות.
פרויקטים מדעיים וטכנולוגיים
סוכנות החלל הישראלית מעורבת בקידום ותמיכה בשורה של פרויקטים מדעיים וטכנולוגיים, חלקם עצמאיים וחלקם בשיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים, אקדמיים ותעשייתיים בארץ ובעולם. הפרויקטים מתמקדים בתחומים מגוונים ובהם תצפית מהחלל, חקר תופעות פיזיקליות בתנאי מיקרו-כבידה, פיתוח לוויינים ייעודיים ופריצות דרך בתחום האופטיקה, החישה והטלסקופיה.
בשנת 2005 שוגר הלוויין סלושסאט (Sloshsat), מיקרו-לוויין שנועד לחקור תופעות של שכשוך נוזלים בתנאי חלל. הלוויין נבנה בשיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים ובהם רפאל, מעבדות NLR, FOKKER-SPACE, סוכנות החלל האירופית (ESA) וסוכנות החלל הישראלית. משימתו נמשכת מאז שיגורו, והוא מהווה בסיס למחקר יישומי בתחום הנדסת מערכות נוזליות בחלל.
הלוויין ונוס (Venus) הוא מיקרו-לוויין מדעי שיועד לחקר כדור הארץ תוך שימת דגש על ניטור סביבתי. הלוויין פעל בחלל החל מ־2 באוגוסט 2017 ועד 1 באוגוסט 2024. שותפים בפיתוחו היו סוכנות החלל הישראלית, סוכנות החלל הצרפתית (CNES), התעשייה האווירית, אלביט (אלאופ), רפאל וממשלת ישראל. משימתו כללה בין היתר מדידות בתחום החקלאות המדייקת, ניטור יערות ואבחון תופעות סביבתיות בקנה מידה רחב.
אחד הפרויקטים המדעיים המרכזיים שבפיתוח הוא הלוויין אולטראסאט (Ultrasat), הצפוי להישלח לחלל בשנת 2026. מדובר בלוויין המצויד בטלסקופ אסטרונומי הפועל בתחום קרינת ה-UV, בעל שדה ראייה רחב במיוחד בגודל של 210 מעלות רבועות. ייעודו של הלוויין הוא לחקור אירועים חולפים ביקום, בהם התפרצויות סופרנובות, התנגשות כוכבי ניטרונים ותופעות קוסמיות אחרות. שותפים בפרויקט כוללים את סוכנות החלל הישראלית, מכון ויצמן למדע, התעשייה האווירית ואלביט מערכות.
לווין נוסף בפיתוח הוא שלום (SHALOM), מערכת לוויין היפרספקטראלית לשימושים מדעיים וסביבתיים. הלוויין יפותח במסגרת שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית לבין סוכנות החלל של איטליה, ומטרותיו כוללות מחקר בתחומים של איכות הסביבה, ניטור גידולים חקלאיים וזיהוי תופעות טבע שונות דרך ניתוח ספקטרלי מורכב של הקרקע והאטמוספירה.
פרויקט מדעי נוסף שזכה לשיתוף פעולה בין-לאומי הוא SpacePharma, מיזם של סוכנות החלל הישראלית בשיתוף עם סוכנות החלל האיטלקית. הפרויקט כלל שיגור לוויין בספטמבר 2020, שתכליתו חקר תכונות אנטי-חיידקיות של חומרים שונים בתנאי חוסר כבידה, ובחינת אופן התפתחות עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה בסביבה נטולת כבידה. מחקרים מסוג זה מיועדים לתרום לפיתוח רפואי עתידי ולגבש הבנה טובה יותר של התנהגות ביולוגית במצבים לא ארציים 23.
בנוסף לפעילות הלוויינית, סוכנות החלל הישראלית קשורה ישירות לפרויקטים של פיתוח משגרים. משגר הלוויינים "שביט" הוא סדרת משגרים שנבנתה על בסיס הידע הטכנולוגי שפותח בישראל, והיא משמשת לשיגור לווייני הסדרה "אופק" למסלול. השימוש במשגר זה נעשה מתוך שאיפה לעצמאות שיגור ישראלית וליכולת שליטה מלאה על שלבי השיגור וההצבה במסלול. השילוב בין פיתוח עצמאי של משגרים לבין בניית לוויינים ייעודיים מאפשר לישראל גמישות מבצעית ומדעית רחבה בשימוש בחלל.
אסטרונאוטים ישראלים
נכון לשנת 2022 היו שני ישראלים שטסו בפועל לחלל, ואחד נוסף שהוכשר כאסטרונאוט גיבוי במשימה רשמית. הראשון היה אלוף-משנה אילן רמון, טייס חיל האוויר שנבחר להשתתף במשימת מעבורת החלל קולומביה. פרויקט האסטרונאוט הישראלי יצא לפועל ב־16 בינואר 2003, לאחר תיאום בין סוכנות החלל הישראלית לבין נאס"א. במהלך המשימה שהייתה אמורה להימשך 16 יום, לקח רמון חלק פעיל בהפעלת ניסויים ישראליים שנשלחו במיוחד עבור המעבורת, ובהם ניסוי MEIDEX וניסוי הגן הכימי 24. הניסויים פותחו בשיתוף גופי מחקר ישראליים ונבחרו במשותף עם הגורמים המוסמכים. ב־1 בפברואר 2003, כ-16 דקות לפני מועד הנחיתה, התפרקה המעבורת קולומביה במהלך הכניסה לאטמוספירה, וכל אנשי הצוות, בהם אילן רמון, נספו.
בצוות הגיבוי של אותה משימה שירת סגן-אלוף במילואים יצחק מאיו, נווט קרב בחיל האוויר, שנבחר בשנת 1997 על ידי משרד המדע בשיתוף נאס"א לעבור הכשרה כאסטרונאוט גיבוי לצדו של רמון. מאיו נולד בכפר חיטים ב-14 בספטמבר 1954, שירת כנווט בטייסת העטלף, ובמהלך הקריירה שלו היה גם הנווט הראשון שיצא לקורס בקרי טיסה ושירת ביחידות הבקרה של חיל האוויר. ב-1979 השתחרר ופנה ללימודי פיזיקה, השתתף בגיחות תקיפה במלחמת לבנון הראשונה, והשלים תואר שני בפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 1988 שב לשירות פעיל, עבר הסבה למטוסי F-16, ושירת כנווט בטייסת הקרב הראשונה ובמרכז ניסויי טיסה.
מאיו הוסמך בנאס"א כמומחה מטען, והחל את אימוניו ביולי 1998 במרכז החלל על שם ג'ונסון שביוסטון. בעקבות דחיות רבות בשיגור המעבורת, ובשל שיקולים אישיים הקשורים לשהות ממושכת בארצות הברית, בחר לשוב לישראל בטרם יצאה המשימה לפועל. בהמשך עבד ברפאל בתחום השיווק, שימש כנשיא אגודת החלל הישראלית, ושירת במילואים כנווט קרב ובהמשך כקצין במערך הכטב"מ. בעת ביצוע משימת STS-107 שהה מאיו במרכז הבקרה של נאס"א במרילנד, ולקח חלק בהפעלת ניסוי MEIDEX מן הקרקע.
האסטרונאוט הישראלי השני ששהה בפועל בחלל היה איתן סטיבה, שטס במסגרת טיסת AX-1 – טיסה פרטית של חברת אקסיום שיצאה לדרכה ב־8 באפריל 2022 בשעה 18:17 לפי שעון ישראל. משימתו נערכה בשיתוף קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית, ונקראה "משימת רקיע" 25. במהלכה נלקחו עמו עשרות ניסויים ישראליים אשר בוצעו בתחנת החלל הבינלאומית. הניסויים כללו תחומים מגוונים ובהם טכנולוגיות חלל, ביולוגיה, רפואה ופיתוחים הנדסיים, והיוו ביטוי להעמקת מעורבותה של ישראל בפעילות מדעית בחלל. בכך סימן סטיבה את שובה של ישראל לטיסות מאוישות לחלל כמעט שני עשורים לאחר רמון, הפעם במסגרת אזרחית-פרטית ובתוך קונספט שונה של שליחות מחקרית.
תכנית החלל והימין הישראלי
תוכנית החלל הישראלית, כפי שהתפתחה מראשית שנות השמונים, לא הייתה פרויקט טכנולוגי מנותק מהקשר פוליטי, אלא שיקפה במידה רבה את עולמם הרעיוני של מוביליה, ובראשם פרופ' יובל נאמן. נאמן, מדען גרעין ופיזיקאי בעל שם עולמי, היה ממקימי החוג לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, שירת בשורת תפקידים ביטחוניים בכירים, והיה שותף פעיל לגיבוש תפיסות מדיניות וטריטוריאליות שראתה ביהודה ושומרון אזור התיישבות לאומי לכל דבר. בשנת 1975, כאשר מונה כיועץ בכיר לשר הביטחון שמעון פרס, פיתח נאמן רעיונות לשלטון ישראלי־ירדני משותף בגדה המערבית, תוך הסתמכות על מודלים פדרליים דוגמת שווייץ או שיתופי פעולה קודמים בין מעצמות. עם זאת, יחסיו עם פרס עלו על שרטון, והוא פרש מתפקידו, בין היתר בשל התנגדותו להסכמי ההפרדה עם מצרים. מאוחר יותר, ב־1979, נטל חלק בקבלת ההחלטה מאחורי הקלעים להפצצת הכור הגרעיני בעיראק 26.
לאחר פרישתו מהממשלה, החל נאמן לשמש אחד הפעילים הבולטים בברית נאמני ארץ ישראל, וב־1979 היה בין מייסדי תנועת התחיה, שביטאה את התנגדותו החריפה להסכמי קמפ דייוויד ולנסיגה מסיני. במסגרת זו, ולאחר כניסתו לתפקיד שר המדע והפיתוח בממשלת בגין, ייסד נאמן את סוכנות החלל הישראלית. במקביל להובלת תוכנית החלל, הפך משרדו למוקד פוליטי המקדם סדר יום התיישבותי 27. בהצהרותיו הדגיש את כוונתו להשתמש בפיתוח תעשיות מתקדמות ככלי למשיכת אוכלוסייה ליהודה ושומרון: "אז אני יכול להשתמש בעובדה, שבלאו הכי צריך להקים היערכות חדשה של תעשיות מתוחכמות ולהקים אותן ביהודה ושומרון, כדי למשוך אוכלוסיה…". לראשות הוועדה המייעצת למשרד המדע מינה את חבר הכנסת חנן פורת.
כינון סוכנות החלל בשנת 1983 לא התרחש בוואקום מקצועי, אלא כחלק מהכרעה ממשלתית רחבה יותר שהושפעה מיחסי הכוחות בקואליציה, ומהשפעתם של נאמן ודומיו על סדר היום המדעי־התיישבותי. פעילותו של נאמן, אשר שימש גם כיו"ר ועדת השרים לענייני התיישבות, נתפסה לא אחת כהרחבה של חזון ההתנחלות גם לשטחי החלל. במאמר סאטירי שהתפרסם בעיתון "העולם הזה" ב־1983, תיאר שבתאי לוי את חזונו של נאמן כהמשך של "גוש אמונים" לשמיים:
חלל משוחרר לא יוחזר / שבתאי לוי, מאמר דעה בעיתון העולם הזה
לשר המדע, יובל נאמן, בעיה"ק ירושלים השלמה שחוברה לה יחדיו תובב"א.
שמחתי מאוד לשמוע על תוכנית החלל הישראלית, בעלת המעוף והחזון. אין ספק: תוכניתך הגרנדיוזית לכיבוש החלל תתרום רבות לפיתוחה, שיגשוגה וביטחונה של ישראל. מאז עלה אליהו הנביא במערה השמימה ברכב אש, לא חדל עם ישראל מלצפות ליום הגדול והנורא, שבו תשוגר החללית הישראלית המודרנית הראשונה, אחרי 3000 שנים.
אכן, האתגרים שבכיבוש החלל גדולים ועצומים. מרחב מחיה חללי עצום, שחובר לו יחדיו, עומד בשיממונו ומצפה לגואל. אפשרויות בלתי נדלות להקמת התנחלויות, מאחזים ומיצפים, לכיבוש השממה וגאולת הקרקע, עומדות לרשות המתנחלים החלוצים הגיבורים, אנשי גוש חללים.
קיימת סכנה שמדינות אחרות יקדימו את ישראל. לשם כך אנא הזדרז ליזום בממשלה חקיקת חוק שיקרא "מרחב החלל השלם", שיחיל את החוק הישראלי בחלל: "חלל ששוחרר והופקע מלא יהודי, וסופח לידי יהודי, לא יוחזר!"
בעיה נוספת היא: כיצד יוכל יהודי לקיים את מצוות הדת בחלל – שמירת שבת קודש, הדלקת נרות, לאיזה כיוון עליו להתפלל, ואיך יופרשו מעשרות, תרומות, שנת שמיטה ויובל, ועוד, יש צורך בדחיפות לכנס את מועצת גדולי התורה, אשר ידונו בכובד ראש בסוגיה הלכתית חללית חשובה זו. רצוי לשתף גם את הרבי מבולבלוביץ מברוקלין, שהוא מומחה בענייני כיבוש והתנחלויות. לצורך הצלחת המבצע מוטב שתפנה ליעקב מרידור, בעל ההמצאות, שיתרום גם הוא מכישוריו הברוכים. המצאתו הנפלאה "תיבת האנרגיה" תוכל לספק בהצלחה חשמל לחללית, להתנחלויות ולישיבות שיוקמו בחלל, ולהאיר מהחלל את העולם כולו, כמו שנאמר: אור לגויים".
בעיה שעדיין המדע טרם מצא לה פתרון היא, כיצד לנחות על השמש. אין ספק, שהמוח היהודי המהולל ימצא במהרה פתרון מבריק, כמו, למשל, הנחתת החללית הישראלית הראשונה על השמש בלילה. פיתרון פשוט, גאוני ולא יקר.
שבתאי לוי, רמת גן
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של סוכנות החלל הישראלית (בעברית, באנגלית ובערבית)
- סוכנות החלל הישראלית, ברשת החברתית פייסבוק
- סוכנות החלל הישראלית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- סוכנות החלל הישראלית, ברשת החברתית אינסטגרם
- אורה קורן, המדינה תשקיע 90 מיליון שקל בשיתופי פעולה בינלאומיים בתחום החלל, באתר TheMarker, 19 בספטמבר 2012
- אסף שטול-טראורינג, תקציב סוכנות החלל הישראלית יגדל ב-165 מיליון שקלים, באתר הארץ, 30 בינואר 2012
- יעקב פרי, השמים הם כבר לא הגבול, באתר וואלה, 31 בינואר 2014
- גלילאו:"ישראל צריכה להשקיע 200 מיליון דולר בשנה בחלל", באתר "הידען"
- אשכול מאמרים בנושא מדיניות החלל הישראלית, באתר "הידען"
- משרד המדע, אתר חדש לסוכנות החלל הישראלית, באתר "הידען", 15 בינואר 2015
- אמיר בוחבוט, "ישראל מעצמת חלל, אבל היא לא תישאר כזו לאורך זמן", באתר וואלה, 24 במאי 2015
- סוכנות החלל הישראלית, סרטון תדמית 2014
- ונוס בדרך לחלל: נחתם הסכם לשיגור הלוויין הישראלי-צרפתי, אתר רשת ב' בקול ישראל, 24 בינואר 2014
- כנס 30 שנה לסוכנות החלל הישראלית, אוניברסיטת תל אביב, יוני 2014 | פתיחה | אות הוקרה על פועלו של יובל נאמן | סוכנות החלל הישראלית – עבר, הווה, עתיד | שיגור אופק 10 | אוניברסיטת החלל הבינלאומית מגיעה לטכניון | מגמות בחלל האזרחי ומבט עתידי | שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, חבר הכנסת יעקב פרי | התגייסות מדינת ישראל בתחום החישה מרחוק לסיוע לאזורים מוכי אסון | ננו לוויינים | החללית גאיה והמהפכה הצפויה באסטרונומיה | פרויקט "סמסון"- טיסת מקבץ אוטונומית ראשונה בחלל |
- נאס"א וסוכנות החלל הישראלית חתמו על הסכם לשיתוף פעולה, לשכת העיתונות הממשלתית, אוקטובר 2015
- חתימת הסכם שיתוף פעולה ישראל-נאס"א, במעמד מנחם קדרון, יצחק בן ישראל וצ'ארלס בולדן. 13 באוקטובר 2015 בערוץ משרד המדע
- אסף רונאל, עם רבע מהתקציב הדרוש לה, מה עושה סוכנות החלל הישראלית?, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2018
- שיתופי פעולה של סוכנות החלל עם מדינות וארגונים | איטליה | איטליה | יפן | גרמניה | הודו | צרפת | צרפת | אוסטריה | לוקהיד מרטין | סוכנות החלל האירופית | האו"ם | האיגוד העולמי של חוקרי החלל | תחנת החלל הבינלאומית | מדענים מאיראן, מטורקיה, מירדן, ממצרים, מפקיסטן, מקפריסין, מהרשות הפלסטינית ומישראל | באתר סוכנות החלל הישראלית
- קהילת מחנכי ומובילי החלל הישראלית הורייזון (HORIZON) באתר סוכנות החלל הישראלית
- ישראל בחלל – עבר הווה עתיד – הרצאתו של משה קרת במועדון התעשייתי-מסחרי, הידען
- טיל שביט 2, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- יהודה קסטן, <<שביט 2>> בלי הכחל והסרק, הארץ, 7 ביולי 1961
- זאב שיף, משמעות השיגור של הטיל הישראלי, הארץ, 7 ביולי 1961
- אליעזר קירשמן, שביט 2 – התועלת והנזק, הארץ, 12 ביולי 1961
- טל לוי, ישראל שיגרה לראשונה רקטה לחלל החיצון, באתר הארץ, 5 ביולי 2010
- דני שלום, 50 שנה לשיגור "שביט 2", באתר "IsraelDefense", 1 במאי 2011(הקישור אינו פעיל, 17 באפריל 2021)
- ירון דרוקמן, צפו בשיגור הטיל הישראלי ה-1 לחלל. השבוע לפני, באתר ynet, 6 ביולי 2013
- שיגור הטיל שביט 2 באתר הספרייה הלאומית
לקריאה נוספת
- מוניה מרדור, רפא"ל – בנתיבי המחקר והפיתוח לביטחון ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980, עמ' 319–348
- דני שלום, מעל האופק – 50 שנות פעילות ישראלית בחלל, באוויר פרסומי תעופה, 2003, עמ' 12–15
הערות שוליים
- אמיר אורן, "שליט 2", באתר הארץ, 5 ביולי 2006.
- נפתלי לביא, ישראל שילחה ראקיטה לחלל, המזה״ת הצטרף למירוץ לחלל; הראקיטה הרב־שלבית – לצרכי מחקר; התכנון, הביצוע והדלק – ישראליים, הארץ, 6 ביולי 1961.
- אריה נשר, הרעיון נולד בטכניון – המוסד עוסק בחקר בעיית הטיסה לחלל, הארץ, 6 ביולי 1961.
- מימין: הרמטכ"ל, רב אלוף י. צור. ראש הממשלה מר ד. בן גוריון (שני מימין) וסגן שר-הבטחון, מר ש. פרס – לרגלי הראקיטה הישראלית – לפני שילוחה, הארץ, 6 ביולי 1961.
- עופר אדרת, הכניס את ישראל למרוץ החלל, באתר הארץ, 6 בפברואר 2014.
- זאב שיף, ב. ג.: אין משמעות צבאית, הארץ, 6 ביולי 1961.
- מבצע־החלל הישראלי זכה להערכתם של מדעני העולם, הארץ, 6 ביולי 1961.
- טלי בן עובדיה, בחו"ל הגדירו את שביט 2 : הישג – בישראל התייחסו לטיל כגימיק בחירות, חדשות, 20 בספטמבר 1988.
- "האם לפני בחירות הכל מותר?", חרות, 7 יולי 1961.
- ביקורת על מועד ודרך פירםום שיגורה של הרקטה "שביט 2", למרחב, 10 ביולי 1961.
- עמוס אילון, הערכה בארה"ב למבצע־החלל הישראלי; אין תגובה רשמית – מכחישים ביקורת על "בזבזנות" ישראל, הארץ, 7 ביולי 1961.
- כתב עת סובייטי: " שביט 2 " ־ שוגר לצורכי בחירות, על המשמר, 28 ביולי 1961.
- ציוני דרך במיזם הלוויין "אופק", באתר הארץ, 29 במאי 2002.
- תחום החלל במשרד הביטחון, אתר משרד הביטחון.
- אבי גאנור, לוויין ישראלי, אולי גם אסטרונאוט, חדשות, 1 באוגוסט 1985.
- אמנון ברזילי, פה בונים מכפיל כוח, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2001.
- דרור מרום, לוויין הצילום האזרחי של תע"א ואל-אופ ישוגר בדצמבר באמצעות משגר רוסי, באתר גלובס, 1 במרץ 1999.
- דרור מרום, מגעים לצירוף ישראל לסוכנות החלל האירופית, באתר גלובס, 19 ביוני 2001.
- יובל דרור, שיתוף פעולה ישראלי-הודי לשיגור לוויין מדעי, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2003.
- עפרי אילני, סוכנויות החלל של ישראל ואיטליה ישתפו פעולה בפיתוח לווייני תקשורת, באתר הארץ, 16 ביוני 2009.
- אסף רונאל, ישראל ונאס"א סיכמו על הרחבת שיתוף הפעולה עם סוכנות החלל הישראלית, באתר הארץ, 12 ביולי 2018.
- ינון בן שושן, ישראל חתמה על הסכם מול נאס"א – ותשתתף בתוכנית שתנחית בני אדם על הירח ב-2025, באתר וואלה, 26 בינואר 2022.
- אורי ברקוביץ', שוגר לחלל הננו לווין של ספייס פארמה ועליו מעבדה שתבצע 4 ניסויים רפואיים, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2020.
- נתן גוטמן, אחרי ארבע וחצי שנות הכנה: אילן רמון ישוגר היום לחלל, באתר הארץ, 15 בינואר 2003.
- משימת רקיע: איתן סטיבה, האסטרונאוט הישראלי השני, באתר סוכנות החלל הישראלית.
- נדב שרגאי, השר לשעבר הפרופ' יובל נאמן, "מראשי תוכנית החלל של ישראל, מת בגיל 81", עיתון הארץ, 27 באפריל 2006.
- הודיה כריש חזוני, "שותף נאמן", עיתון מקור ראשון, 13 בדצמבר 2018.
