גל לירן

נאום התהליכים. צילום: לא ידוע.

"לכבוד כב' סגן הרמטכל" / רחל זייני

מכתב זה, הממוען לסגן הרמטכ"ל יאיר גולן, נכתב על ידי רחל זייני – ניצולת שואה וסבתו של האלוף דוד זיני – במאי 2016, בעקבות "נאום התהליכים", שבו השווה גולן את התהליכים העוברים על מדינת ישראל לאלה שהתרחשו בגרמניה הנאצית בשנות ה־30 וה־40. בנאום הוא אמר: "השואה חייבת להוביל אותנו לחשיבה על אודות חיינו הציבוריים, ועוד…

קראו עוד
דיוקן משוער של סימה בליליוס מאת אמן לא מזוהה. מקור: Susan Hyam.

משפחת בליליוס

משפחת בליליוס היא משפחה יהודית ספרדית ממוצא פורטוגזי, שבניה פעלו לאורך מאות שנים במסחר, בנקאות, רפואה ופעילות ציבורית ברחבי העולם היהודי, ובמיוחד בוונציה, חלב, כלכותה, הונג קונג וירושלים. בני המשפחה השתייכו לקהילות הסוחרים היהודיות המובילות שפעלו בזירות מסחר חוצות-יבשות, והיו שותפים לרשתות מסחר ענפות שכללו סוחרים יהודים מהעולם הספרדי, המזרחי והמערבי, כחלק ממעמד יהודי הנמל….

קראו עוד
אוניית הקיטור "צ'וסן", שנבנתה בשנת 1851 עבור חברת P&O, נרכשה בשנת 1861 על ידי הסניף השאנגחאי של דוד ששון ובניו. צילום: לא ידוע.

יהודי נמל

יהודי נמל (באנגלית: Port Jews) הוא מונח היסטורי וחברתי המתאר יהודים שפעלו בסחר ימי ובכלכלה הימית של אירופה, בעיקר בין המאה ה־17 למאה ה־19. המונח נטבע בסוף שנות ה־90 של המאה ה־20 על ידי לואיס דובין ודוד סורקין, ומציין קבוצה ייחודית של יהודים, רובה ממוצא ספרדי, שפעלה בערי נמל מרכזיות והשתלבה בכלכלה הגלובלית בתקופה המודרנית…

קראו עוד
קריקטורה מכתב העת דר שטירמר, ספטמבר 1944: מזיק מפלצתי – בעל אף יהודי סטריאוטיפי, כשבעין אחת משתקף סימן הדולר ובשנייה מגל ופטיש, ומסומן במגן דוד – זוחל על פני כדור הארץ. הטקסט הנלווה ("ואכלת את כל העמים") הוצג כאילו היה פסוק מן התנ"ך.

היהודי כטפיל

המונח "טפיל" עבר שינוי מושגי עמוק שהפך אותו מאדם המקבל מזון בטקסים דתיים ביוון העתיקה, לדמות קומית ונלעגת בקומדיה הרומית, ומשם לתיאור מדעי של יצורים חיים – צמחים, חרקים ובעלי חיים – החוסים על גופו של פונדקאי. רק בשלב מאוחר הועבר המושג חזרה אל האדם, והפך לאחת המטאפורות המרכזיות בשיח המוסרי, הכלכלי והפוליטי, שדרכו סומנו…

קראו עוד
ברל כצנלסון, 1934. צילום: קלוגר זולטן.

"אל מול פני המערכה" / ברל כצנלסון

מאמר "אל מול פני המערכה" נכתב ונישא בנאום ה-1 במאי 1936, על ידי ברל כצנלסון, מאבות תנועת העבודה. במילים נוקבות וטעונות כאב, משמיע כצנלסון זעקה ציבורית ואישית לנוכח פרעות הדמים בארץ ישראל. הוא משרטט את מצוקת היישוב היהודי מול אדישות השלטון הבריטי, מול ברית אויבים מבחוץ ומבפנים, ומול סכנת אובדן תחושת הצדק העצמי. בין היתר…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות