גל לירן

הפגנת הפנתרים השחורים באוניברסיטת תל אביב, 1972. צילום: יגאל בן נון.

הצרחת המדכאים

"הצרחת המדכאים" הוא מונח המתאר את השינוי התפיסתי העצמי של השמאל הישראלי, לאורך השנים. השמאל, שבתחילת דרכו התמקד במאבקים חברתיים למען שוויון וצדק כלכלי, ניסה לרתום את הציבור המזרחי לשיח מעמדי, אך נתקל בקשיים משמעותיים ביצירת שותפות זו. הכישלון ברתימת המזרחים, לצד מהפך 1977 והתעצמות כוחו של הימין, הובילו לשינוי עמוק בגישתו של השמאל. מגמות…

קראו עוד
יונס בהרי (משמאל), ראשיד עלי אל-כילאני (נואם) ואמין אל-חוסייני (במרכז), בטקס לציון יום השנה להפיכת הנאצים בעיראק בשנת 1941, שהתקיימה בברלין. צילום: לא ידוע.

האסלאם בגרמניה הנאצית

האסלאם שיחק תפקיד מורכב במדיניות ובאידיאולוגיה של גרמניה הנאצית. אף על פי שהיטלר והנהגת הרייך השלישי דגלו בתורת גזע שהציבה את "הארים" כעליונים על גזעים אחרים, האסלאם זכה ליחס שונה ומיוחד. היחס לאסלאם נע בין הערצה לתכונות מסוימות שבו, לבין ניצולו לצרכים פרגמטיים במלחמה. גישה זו השפיעה על מדיניות הפנים, הפרופגנדה, ותורת הגזע, כמו גם…

קראו עוד
אריאל שרון בכנס הרצליה. צילום: אוניברסיטת רייכמן.

נאום הרצליה

נאום הרצליה, שנשא ראש הממשלה אריאל שרון בכנס הרצליה ב-18 בדצמבר 2003, מהווה נקודת מפנה משמעותית בתולדות מדינת ישראל. במהלך נאומו הכריז שרון על תוכנית חדשה, "תוכנית ההתנתקות", שבמרכזה פינוי יישובים ישראליים מרצועת עזה וצפון השומרון והיערכות מחודשת של כוחות צה"ל. נאום זה לא רק סימן את תחילת יישום מדיניות ההתנתקות, אלא גם חולל התנגדות…

קראו עוד
חברי 'החלוץ' במחנה ליד דמשק, שנת 1932. צילום: לא ידוע.

ניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן

ההתיישבות היהודית בחורן הייתה אחד הניסיונות המרתקים בתקופה הציונית המוקדמת להרחיב את גבולות היישוב היהודי מעבר לאזורי ארץ ישראל המנדטורית. אזור החורן, השוכן במזרח הגולן, הפך לאחד מהיעדים להתיישבות בשל פוטנציאל הקרקע הרחב והאדמות הפוריות שהיו בו. במהלך השנים 1890–1930, פעלו קבוצות יהודיות שונות, בתמיכת הברון רוטשילד, תנועת "החלוץ" וארגונים ציוניים נוספים, בניסיון להקים יישובים…

קראו עוד
מנחם בגין במסדרונות הכנסת בתל אביב ינואר 1949. צילום: ווילהם ואן דה פול.

השקפת חיים והשקפה לאומית

השקפת חיים והשקפה לאומית הוא מסמך יסוד רעיוני שנכתב על ידי מנחם בגין בשנת 1952. חיבור זה משקף את תפיסת עולמו האידיאולוגית והערכית של בגין, ונחשב לאחד הביטויים החשובים ביותר להגותו המדינית, החברתית והלאומית. בגין מתמודד בטקסט זה עם תורות מחשבתיות שהיו דומיננטיות במאה ה-20, כדוגמת סוציאליזם, קומוניזם ופאשיזם, תוך שהוא מבקר את הפשטנות והדוגמטיות…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות