מאמר "הפרוגרס ושנאת ישראל" מאת אחד העם התפרסם בכתב עת "השילוח" בניסן תרנ"ח (מרץ-אפריל 1898) בעקבות פרשת דרייפוס, ובו אחד העם הביע את חששו מהאנטישמיות הגואה בצרפת. "המקרים האחרונים בצרפת, בנוגע למשפט דרייפוס, ביחוד עוות-הדין בענינו של זולא, עשו רושם עמוק בכל העולם והשפילו הרבה גאותה של “המאה התשע עשרה”. “חירות, שווי, אחוה” – אלו המלות היפות,…
"מרד הגנרלים" הוא כינוי שניתן לאירועי מאי 1948, במהלכם התפטרו ארבעה אלופים וראשי אגפים במטה הכללי במחאה על פיטוריו של ישראל גלילי, ששימש כראש המפקדה הארצית של ההגנה. ההתפטרות, שהתרחשה בעיצומה של מלחמת העצמאות, שיקפה את המתח בין התפיסות השונות על מבנה הצבא, תפקידו והשתייכותו הפוליטית במעבר מיישוב למדינה. דוד בן-גוריון, שעמד בראש הממשלה הזמנית…
"עליית אף על פי" הייתה תנועה מאורגנת להעפלה בלתי לגאלית של יהודים לארץ ישראל, שנוהלה בעיקר על ידי התנועה הרוויזיוניסטית בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. אף על פי שלא ניתן לה שם זה באופן רשמי, המפעל היה חלק ממאמצי הרוויזיוניסטים לשבור את ההגבלות הבריטיות על העלייה היהודית לארץ ישראל, אשר הוטלו בעקבות המנדט הבריטי….
אחוות החיים החדשים הייתה קומונה מיסטית שהוקמה בארצות הברית על ידי תומאס לייק האריס, מטיף נוצרי שפיתח תורה ייחודית שהתבססה על רעיונות גאולה מיניים-רוחניים ושוויון חברתי. הקומונה שילבה יסודות מיסטיים ותיאולוגיים עם אורח חיים שיתופי וחוקי מוסר מחמירים. תורתו של האריס, שהתמקדה ברעיון ה"משלימים" – גבר ואישה המשלימים זה את זו מבחינה רוחנית ופיזית –…
הציטוט "מה אנחנו צריכים את כל הוותיקן הזה" נאמר על ידי משה דיין, שר הביטחון של ישראל, ביום שלפני שחרור הר הבית במהלך מלחמת ששת הימים. האמירה שיקפה את ההתלבטות האסטרטגית והמדינית של ההנהגה הישראלית בנוגע לכיבוש המקומות הקדושים בירושלים, תוך חשש מהשלכות דתיות ובינלאומיות, וכן מחשש לפרץ משיחי בעם בעקבות שחרור ההר הקדוש. על…
