התעת'מנות (בערבית עות'מאנית: תַּעַתֻּמּוּן) הייתה תהליך קבלת אזרחות עות'מאנית על ידי מי שלא נולד כנתין האימפריה. בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל, ובמיוחד בשנות מלחמת העולם הראשונה, הפכה סוגיה זו לצומת דרכים פוליטית, קיומית ומוסרית עבור היישוב היהודי בארץ. השלטון העות'מאני, שביטל את הקפיטולציות עם כניסתו למלחמה לצד מעצמות המרכז, דרש מכל תושבי הארץ שאינם…
"דוברי העברית – עם אחד!" הוא מאמר מאת איתמר בן אב"י, שפורסם בעיתון דואר היום ב-28 בנובמבר 1932. מאמר זה הוא מניפסט אידיאולוגי המביע חזון לאחדות לאומית-לשונית של כל דוברי העברית, תוך הרחבת מושג הלאום העברי לכלל עמים ושבטים שהתקיימו בארץ כנען ודיברו ניב עברי קדום או קרוב לו. בן אב"י מציע במאמרו קריאה מחודשת…
אב"א אחימאיר (1897–1962) היה אינטלקטואל, עיתונאי ואידאולוג ציוני, שזוהה עם הזרם הרוויזיוניסטי הרדיקלי ונחשב לדמות מפתח בעיצוב הגות פוליטית מהפכנית, שנויה במחלוקת וייחודית ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. אף שהשתמש במונחים כמו "פשיזם", עמדתו האידיאולוגית הייתה מורכבת יותר, ושיקפה תמהיל של ציונות פוליטית, שמרנות מהפכנית וסינתזה מקורית בין רעיונות אירופיים…
המפעל היה תא מחתרתי שפעל בקרב חברי קבוצת השרון בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארץ ישראל. התא, שמנה מספר מצומצם של חברים, פעל תחת חשאיות קפדנית ומנהיגות ריכוזית, והיה בעל עמדות לאומיות תקיפות. חבריו, רובם יוצאי אודסה ואוקראינה, היו בעלי ניסיון קודם בארגוני הגנה יהודיים שפעלו במהלך מלחמת העולם הראשונה, והאמינו שיש להשתמש באמצעים רדיקליים…
מאורעות תר"פ (1920) היו פרעות הגזע הראשונות שביצעו הערבים בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה, במטרה לטרפד את יישום הצהרת בלפור. הפרעות, שהתפרצו באפריל 1920, הגיעו לשיאן בירושלים במהלך חגיגות נבי מוסא, כאשר המון ערבי מוסת תקף יהודים בעיר העתיקה וברחוב יפו, תוך קריאות "איטבח אל-יהוד" וביזת רכוש יהודי. המשטרה הערבית שיתפה פעולה עם הפורעים,…
