מקס נאומן בסביבות שנת 1935. – תמונה 1: באדיבות מכון לאו בק ניו יורק, F 2819. זמינה בקישור: https://digipres.cjh.org/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE9396477

מקס נאומן

מקס נאומן (12 בינואר 1875 – 18 במאי 1939) היה מייסד "אגודת היהודים הלאומיים-הגרמנים" (Verband nationaldeutscher Juden), שקראה לביטול הזהות האתנית היהודית באמצעות התבוללות. האגודה הוצאה אל מחוץ לחוק על ידי המשטר הנאצי ב-18 בנובמבר 1935. נאומן היה קפטן בצבא בוואריה במהלך מלחמת העולם הראשונה ועורך דין בברלין. חיים מוקדמים נאומן נולד למשפחה יהודית ממזרח…

קראו עוד
זגוגיות חנות מנופצות לאחר ליל הבדולח. מאחור ניתן לראות גרפיטי של צלב קרס. צולם ב-10 בנובמבר 1938. צילום: לא ידוע.

9 בנובמבר (יום הגורל)

"יום הגורל" (בגרמנית: Schicksalstag) הוא כינוי שניתן ל־9 בנובמבר, תאריך שבו התרחשו מספר נקודות מפנה דרמטיות בהיסטוריה הגרמנית, אשר השפיעו באופן מכריע על עיצובה הפוליטי, החברתי והלאומי של גרמניה לאורך המאה ה־20. צירופי המקרים שהביאו לכך שמאורעות כה רבים ומכוננים התרחשו באותו יום בלוח השנה, יצרו סביב התאריך הזה תודעה ציבורית ותרבותית מיוחדת במינה, וגרמו…

קראו עוד
סכר ח'ייבר. צילום: madainproject.

סכר ח'ייבר

סכר ח'ייבר (בערבית: سد خيبر), הידוע גם בשם סד אל-בינת (سد البنت) או סכר קצ'ר אל-בינת, הוא מבנה מים עתיק הממוקם כ-30 קילומטרים דרומית לנווה המדבר ח'ייבר בצפון מערב חצי האי ערב. הסכר, ששרד באופן חלקי עד ימינו, נחשב לאחד משרידי התשתיות ההידראוליות הגדולות והמרשימות בערב הקדומה. אורכו המקורי מוערך בכ-208 מטרים, מתוכם כ-135 מטרים…

קראו עוד
מבצר קאמוס. צילום: madainproject.

מבצר קאמוס

מבצר קאמוס (בערבית: القموص או حصن القموص, מילולית: "הר היהודים") היה אחד המבצרים המרכזיים בנווה המדבר הפורה ח'ייבר, צפונית למדינה שבחצי האי ערב. המבצר נבנה על גבי רכס סלע בזלתי גבוה, ושימש כמרכז מגורים, מחסנים ואורוות של שבט יהודי מקומי. כל מבצר באזור נבנה ואוכלס על ידי משפחה שונה, והמבצרים הוקמו לצורך הגנה ושיפור עמדות…

קראו עוד
מימין לשמאל: אדולף היטלר, הרמן גרינג, שר התעמולה יוזף גבלס, ורודולף הס.

יחס הנאצים לציונות

יחס המשטר הנאצי לתנועה הציונית לאורך שנות שלטונו של היטלר (1933–1945) התאפיין במורכבות רעיונית, דינמיקה משתנה, ולעיתים אף סתירות פנימיות. בתחילת הדרך נתפסה הציונות בעיני גורמים מסוימים במשטר כאופציה "נוחה" להגירה יהודית אל מחוץ לגרמניה, ולעיתים אף זכתה לאזכורים חיוביים למחצה, כפי שניתן לראות בהיתר החוקי להניף את הדגל הציוני ובקידום הסכם ההעברה שאִפשר העברת…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות