תצלום מקורי של נפתלי הרץ אימבר משנת 1906, שחור לבן, 125X165 מ"מ, על התצלום חתימת ידו בדיו.

התקווה

הַתִּקְוָה הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד קום המדינה שימש כהמנון התנועה הציונית. השיר הוא גרסה קצרה של השיר "תִּקְוָתֵנוּ", שחיבר המשורר נפתלי הרץ אימבר בשנת 1878 (תרל"ח) בעיר יאשי שברומניה, ופרסם לראשונה בירושלים בשנת 1886 במסגרת קובץ שיריו "ברקאי". השיר נכתב בהשראת הרעיון הלאומי הציוני וברוח הלאומיות היהודית של אותה תקופה, והוא כולל,…

קראו עוד
נשים בתערוכת הקיבוצים בחיפה, שנת 1958. "משבר האישה בקיבוץ", העולם הזה, מספר 1095, 23 לספטמבר 1958.

נשים בקיבוצים

מעמדן של נשים בקיבוצים הוא סוגיה מרכזית בתולדות התנועה הקיבוצית, הנפרסת מראשית ימי הקבוצה הראשונה ב-1910 ועד לתהליכי ההפרטה והמעבר למודל ה"קיבוץ המתחדש". בראשית הדרך, נתפס הקיבוץ כחברה מהפכנית השואפת להגשים "שוויון מכני" – חלוקה שווה של נכסים, ובהמשך "שוויון אורגני" המבוסס על העיקרון המרקסיסטי של "כל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו". חזון…

קראו עוד
טובאריש הוא התרגום הרוסי למילה "קומראד" (חבר). יוצר התמונה: ספוטניק.

קומראד (מונח)

קומראד (באנגלית: Comrade) הוא מונח שמשמעותו הכללית היא "חבר", "עמית" או "בן ברית", והוא משמש לעיתים באופן ספציפי לתיאור "חבר לנשק". מקורה הלשוני של המילה הוא במונח הספרדי והפורטוגזי camarada, שפירושו המילולי הוא "חבר לחדר", והוא נגזר מהמילה הלטינית camera שמשמעותה "חדר". השימוש הפוליטי במונח הושפע מהמהפכה הצרפתית, שלאחריה הוא התפתח לצורת פנייה בין סוציאליסטים…

קראו עוד
יוסף ברגר-ברזילי. צילום: לא ידוע.

יוסף ברגר-ברזילי

יוסף ברגר-ברזילי (ברוסית: Иосиף Бергер-Барзилай; שמו המקורי: יצחק ז'ליאזניק; 29 בנובמבר 1904 – 31 במרץ 1978) היה פעיל פוליטי ומדינאי, ממייסדי המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ) והמפלגה הקומוניסטית הלבנונית. ברגר-ברזילי, שעלה לארץ ישראל כחלוץ חדור אידיאולוגיה בראשית שנות ה-20, הקדיש את צעירותו לקידום הקומוניזם הסובייטי, תוך הפגנת נאמנות עיוורת להנחיות שהגיעו ממוסקבה. אמונתו המוחלטת בשיטה…

קראו עוד
הוועידה העולמית הראשונה של מפ"ם. ארכיון השומר הצעיר יד יערי - Hashomer Hatzair Archives Yad Yaari, מתוך אתר פיקיויקי.

השמאלה

ההשמאלה היא תופעה רעיונית והיסטורית ייחודית בתולדות התנועה הציונית והחברה היהודית, המתארת את תהליך ההקצנה האידיאולוגית של זרמים ציוניים־סוציאליסטיים כלפי עמדות מרקסיסטיות, פרו־סובייטיות ומהפכניות. בניגוד לתפיסות השמאל המתונות שביקשו לשלב בין בניין הארץ לבין פעולה פוליטית ריאלית, ההשמאלה ייצגה דחף עמוק לחרוג מן המסגרת הציונית הצרה ולחבר את המפעל היהודי בארץ ישראל אל המאבק הבינלאומי…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות