הקרב על פתח תקווה היה אחד העימותים הקשים והמרוכזים במאורעות תרפ"א, והתנהל בשטחי המושבה וסביבותיה ב־5 במאי 1921. אלפי תוקפים ערבים – כפריים ובדואים מ־32 יישובים, חלקם חמושים וחלקם מצוידים בנשק קר – פתחו בהתקפה מתואמת מצפון, מדרום וממערב, לאחר התארגנות מוקדמת שכללה חלוקת שלל עתידי, הכנות לשריפת בתים, וגיבוש תכנית צבאית בידי קצינים עריקים…
האוכלוסייה החרדית הושפעה והשפיעה על הכלכלה הנאו-ליברלית בישראל בעזרת השותפות הפוליטית והחברתית שנרקמה בין המפלגות החרדיות לבין הליכוד לאחר המהפך של 1977, במהלכה היא תרמה לעיצובו של הסדר הכלכלי החדש. הברית אפשרה לשלב בין אינטרסים מגזריים ייחודיים לבין תהליכי ליברליזציה, הפרטה ונאו־ליברליזם, שהנהיגו ממשלות ישראל משלהי שנות השבעים ועד לימינו אנו. שילוב זה הוביל לפרדוקס…
המהפך הכלכלי בישראל הוא השינוי העמוק במדיניות הכלכלית של המדינה משלהי שנות השבעים ועד לתוכנית הייצוב של 1985. תהליך זה סימן מעבר מכלכלה ריכוזית ומפוקחת לכלכלה ליברלית ותחרותית, והתרחש על רקע משבר כלכלי חריף שהתבטא באינפלציה גבוהה, קריסת שוק ההון וגירעונות תקציביים מתמשכים. מצב החירום יצר אווירה של הלם ציבורי שאִפשר לממשלה ליישם צעדים דרסטיים…
קברי המכבים הוא אתר קבורה מונומנטלי מן התקופה החשמונאית, אשר יוחס במסורת לקברם של מתתיהו החשמונאי ובניו. מקור המידע העיקרי על הקבר הוא בתיאורו של יוסף בן מתתיהו, המספר כי שמעון בנה על קבר אביו ואחיו שבע פירמידות באבן גזית, הציב סביבן עמודים גדולים ועליהם "חליפות לשם עולם", וכן גילף אוניות לצדם "למען יראו לכל…
נאום "כור המצרף לעם" נישא על ידי דוד בן־גוריון בכינוס מפקדי גדנ"ע בשנת 1951. בנאום זה שרטט בן־גוריון את חזונו לגבי תפקידו הכפול של צה"ל – לא רק כמכשיר הגנה צבאית, אלא גם ככלי מרכזי בחינוך הדור הצעיר ובעיצוב דמות האומה הישראלית. בן־גוריון הציג את הצבא כ"בית הספר הגדול ביותר בארץ", אשר נועד להקנות לעולים…
