מוכר עיתונים מציג את הדף הראשון של חזית העם מ-8 בינואר 1934. צילום: זולטן קלוגר.

התוך והקליפה / חזית העם

מאמר "התוך והקליפה" פורסם בעיתון חזית העם בתאריך ה-31 במרץ 1933, מספר שבועות לאחר עליית היטלר לשלטון. המאמר, שנכתב במסגרת הטור "יומן העם" בעיתון המזוהה עם האגף הרדיקלי בתנועה הרוויזיוניסטית ("ברית הבריונים"), מציג עמדה אידאולוגית מורכבת ושנויה במחלוקת ביחס לנאציזם בראשית דרכו. הכותב מבחין בין "הקליפה" של תנועת היטלר – האנטישמיות, אותה הוא שולל מכל וכל ומגדיר את המאבק בה כחובה…

קראו עוד
שר הרייך גבלס נואם בפני בריגדת SA בלוסטגארטן שבברלין. צילום: סוכנות הידיעותAssociated Press. קרדיט תמונה: המוזיאון ההיסטורי הגרמני, ברלין.

מה אנו רוצים ברייכסטאג / יוזף גבלס

מאמר "מה אנחנו רוצים מהרייכסטאג" (What Do We Want in the Reichstag), נכתב על ידי יוזף גבלס בתאריך 30 באפריל 1928, ושימש כהצהרה רשמית מטעם המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית ערב הבחירות לרייכסטאג שנערכו במאי 1928. המאמר, שהופץ באמצעי התעמולה של המפלגה, נועד להסביר לחברי התנועה ולתומכיה את הנימוקים האידאולוגיים והטקטיים מאחורי השתתפות המפלגה במערכת הפרלמנטרית של רפובליקת…

קראו עוד
בוסניה והרצגובינה, חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, סוקר יחידה של מוסלמים בוסנים בשירות הנאצים. ארכיון התמונות של יד ושם.

האינטרנציונל האנטי־קולוניאלי

האינטרנציונל האנטי־קולוניאלי היה רשת רחבה של גולים אנטי־אימפריאליים שפעלה מברלין הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה. אל העיר הגיעו מהפכנים ולאומנים מצפון אפריקה, המזרח התיכון, דרום אסיה, הקווקז ומרכז אסיה, שחיו קודם לכן בגלות במרכזים בינלאומיים כמו פריז, ז'נבה, לונדון, קהיר, בגדאד וכלכולתה. המפגש שלהם בברלין יצר קהילה רב־לאומית חדשה, שבה פעלו יחד למרות פערי מוצא,…

קראו עוד
נתן רינג (משמאל) וחבר בלתי מזוהה. צילום: ארכיון של בית לוחמי הגטאות.

נתן רינג

נתן רינג היה ממפקדי קבוצת המחתרת "קבוצת המאבק של יחיאל" בגטו וילנה ומדמויות המפתח במאבק המזוין של בית"ר ולוחמי הגטו נגד הגרמנים. רינג, קצין במשטרה היהודית של הגטו לשעבר, נודע כאדם נחוש, ממושמע ואמיץ, שהאמין כי הדרך להצלת יהודים ולמאבק אמיתי היא בלחימה מאורגנת מחוץ לגטו. הוא היה בין הדמויות המרכזיות בגיבוש "האידיאולוגיה של היער",…

קראו עוד
גטו ורשה הבוער. צילום: דו"ח שטרופ.

הנפת דגל ישראל בגטו ורשה

הנפת דגל ישראל בגטו ורשה הייתה אירוע סמלי במהלך מרד גטו ורשה, שפרץ ב־19 באפריל 1943. באותו יום, עם תחילת הקרבות בין לוחמי הארגון הצבאי היהודי (אצ"י) לבין כוחות האס־אס הגרמניים, הונפו על גג הבית מספר 7 בכיכר מוראנובסקה – שבו שכן מטה הארגון – שני דגלים: הדגל הכחול־לבן, הדגל הציוני, ולצדו הדגל הפולני. ההנפה…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות