מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
הטיהורים הגדולים של פעילי המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית (פק"פ) בברית המועצות היו חלק מהרדיפות הפוליטיות הנרחבות של שנות השלושים, שהתבצעו במסגרת הטרור הסטליניסטי. במהלך גל המעצרים ההמוני, נעצרו ונחקרו מאות פעילים, מקורבים ותומכים של פק"פ, רובם יוצאי ארץ ישראל, אשר הגיעו לברית המועצות מתוך אמונה ברעיון הקומוניסטי ובשאיפה להשתתף בבנייתה של חברה סוציאליסטית. רבים מהם נספו…
"ציונות נגד בולשביזם" הוא מאמר שנכתב על ידי וינסטון צ'רצ'יל ופורסם בעיתון Illustrated Sunday Herald בלונדון, ב-8 בפברואר 1920, עמוד 5.המאמר סוקר את הרקע ההיסטורי של העם היהודי, את ההתפתחויות הפוליטיות בקרב היהודים באירופה, את התפקיד שמילאו יהודים בתנועות מהפכניות, את המאבק בין הזרמים השונים ביהדות, ואת החשיבות של הציונות כאלטרנטיבה לרעיונות הבולשביקיים.בנוסף, המאמר חושף…
התפוררות הציונות – ומה עשוי לבוא אחריה הוא מאמר מאת לאון טרוצקי שפורסם בשנת 1904, ובו הוא מבקר את התנועה הציונית בעקבות הקונגרס הציוני השישי 1. במאמר טוען טרוצקי כי הציונות כשלה במטרתה להקים מדינה יהודית, וכי היא צפויה להתפורר ולהתחלף בתנועות פוליטיות אחרות. המאמר נכתב בהקשר הפולמוס שפרץ סביב תוכנית אוגנדה, והוא מציג את…
נאום זה שנישא על ידי מנחם בגין בתאריך ה-3 באוגוסט 1948 בפני המוני ירושלים שהתכנסו בכיכר ציון סימן את תום תקופת הקרבות על ירושלים במלחמה, ושרטט את תפיסתו של בגין בנוגע להתקדמות במלחמה, סיפוחה של ירושלים (מה שהתגשם במציאות רק 19 שנים מאוחר יותר), וההתנהלות הפוליטית של תנועת החרות במדינה שזה עתה קמה. ירושלים, שלום…
"מרד הגנרלים" הוא כינוי שניתן לאירועי מאי 1948, במהלכם התפטרו ארבעה אלופים וראשי אגפים במטה הכללי במחאה על פיטוריו של ישראל גלילי, ששימש כראש המפקדה הארצית של ההגנה. ההתפטרות, שהתרחשה בעיצומה של מלחמת העצמאות, שיקפה את המתח בין התפיסות השונות על מבנה הצבא, תפקידו והשתייכותו הפוליטית במעבר מיישוב למדינה. דוד בן-גוריון, שעמד בראש הממשלה הזמנית…
