מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
"עליית אף על פי" הייתה תנועה מאורגנת להעפלה בלתי לגאלית של יהודים לארץ ישראל, שנוהלה בעיקר על ידי התנועה הרוויזיוניסטית בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. אף על פי שלא ניתן לה שם זה באופן רשמי, המפעל היה חלק ממאמצי הרוויזיוניסטים לשבור את ההגבלות הבריטיות על העלייה היהודית לארץ ישראל, אשר הוטלו בעקבות המנדט הבריטי….
הציטוט "מה אנחנו צריכים את כל הוותיקן הזה" נאמר על ידי משה דיין, שר הביטחון של ישראל, ביום שלפני שחרור הר הבית במהלך מלחמת ששת הימים. האמירה שיקפה את ההתלבטות האסטרטגית והמדינית של ההנהגה הישראלית בנוגע לכיבוש המקומות הקדושים בירושלים, תוך חשש מהשלכות דתיות ובינלאומיות, וכן מחשש לפרץ משיחי בעם בעקבות שחרור ההר הקדוש. על…
המאה ה-20 הייתה תקופה של שינויים טקטוניים בחיי העם היהודי, אשר כללו הן אסונות חסרי תקדים והן ניצחונות היסטוריים. אחת השאלות המרכזיות שעמדו במוקד חיי העם היהודי בתקופה זו הייתה השאלה כיצד להתמודד עם דיכוי תרבותי, חברתי ופוליטי, ובמיוחד עם מצבן של קהילות יהודיות שחיו תחת שלטון רודני. סוגיה זו בלטה במיוחד במאבק למען שחרורם…
האסלאם שיחק תפקיד מורכב במדיניות ובאידיאולוגיה של גרמניה הנאצית. אף על פי שהיטלר והנהגת הרייך השלישי דגלו בתורת גזע שהציבה את "הארים" כעליונים על גזעים אחרים, האסלאם זכה ליחס שונה ומיוחד. היחס לאסלאם נע בין הערצה לתכונות מסוימות שבו, לבין ניצולו לצרכים פרגמטיים במלחמה. גישה זו השפיעה על מדיניות הפנים, הפרופגנדה, ותורת הגזע, כמו גם…
מאמר "כן, לשבור!" מאת זאב ז'בוטינסקי הגורס לשבירת המונופול של ההסתדרות על השוק התפרסם לראשונה בעיתון היומי היידי הנפוץ ביותר בפולין, "היינט" ('היום'), ב-4 בנובמבר, 1932, במהלך מלחמת האזרחים הציונית של השנים 1932-1934 1. " א. עלינו לחזור שוב לתגרות בין הפועלים העברים בארץ ישראל. העתונים מודיעים, שה"פורברטס" הניו-יורקי מאשים את הרביזיוניסטים, כי רוצים הם…
