לואי נתנאל דה רוטשילד (1882–1955), הנציג הבולט האחרון של הסניף הווינאי של משפחת רוטשילד. צילום: גאורג פָיֶיר – הספרייה הלאומית של אוסטריה, ארכיון התמונות.

לואי נתנאל דה רוטשילד

לואי נתנאל, הברון פון שוורץ דה רוטשילד (בגרמנית: Ludwig Nathaniel, Freiherr von Rothschild), היה ברון אוסטרי ממשפחת רוטשילד, מראשי הסניף הווינאי של השושלת, בנקאי מרכזי באימפריה האוסטרו-הונגרית, נשיא בנק קרדיטאנסלט, ופטרון בולט של מדעי הטבע, האמנות והארכיאולוגיה. הוא נודע בעיקר כמי שנכלא כבן ערובה בידי הנאצים בשנת 1938, ושוחרר רק לאחר תשלום כופר חסר תקדים…

קראו עוד
מקס נאומן בסביבות שנת 1935. – תמונה 1: באדיבות מכון לאו בק ניו יורק, F 2819. זמינה בקישור: https://digipres.cjh.org/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE9396477

מקס נאומן

מקס נאומן (12 בינואר 1875 – 18 במאי 1939) היה מייסד "אגודת היהודים הלאומיים-הגרמנים" (Verband nationaldeutscher Juden), שקראה לביטול הזהות האתנית היהודית באמצעות התבוללות. האגודה הוצאה אל מחוץ לחוק על ידי המשטר הנאצי ב-18 בנובמבר 1935. נאומן היה קפטן בצבא בוואריה במהלך מלחמת העולם הראשונה ועורך דין בברלין. חיים מוקדמים נאומן נולד למשפחה יהודית ממזרח…

קראו עוד
זגוגיות חנות מנופצות לאחר ליל הבדולח. מאחור ניתן לראות גרפיטי של צלב קרס. צולם ב-10 בנובמבר 1938. צילום: לא ידוע.

9 בנובמבר (יום הגורל)

"יום הגורל" (בגרמנית: Schicksalstag) הוא כינוי שניתן ל־9 בנובמבר, תאריך שבו התרחשו מספר נקודות מפנה דרמטיות בהיסטוריה הגרמנית, אשר השפיעו באופן מכריע על עיצובה הפוליטי, החברתי והלאומי של גרמניה לאורך המאה ה־20. צירופי המקרים שהביאו לכך שמאורעות כה רבים ומכוננים התרחשו באותו יום בלוח השנה, יצרו סביב התאריך הזה תודעה ציבורית ותרבותית מיוחדת במינה, וגרמו…

קראו עוד
שמואל בג'יו עם השופר שחזר ארצה. מקור: שופרות של מרד, זאב גולן.

התקיעה בכותל של שנת 1946

התקיעה בכותל של שנת 1946 הייתה פעולת מחתרת לא-אלימה שביצעו שלושה נערים בני תנועת בית"ר בירושלים – אפרים שטיינברג, שמואל בג'יו ומשה קיראון (קרואני) – ביוזמת האצ"ל, ביום הכיפורים תש"ז. היא הייתה חלק ממסורת תקיעת שופר שנמשכה משנת 1930 ועד קום המדינה, כהתרסה נגד האיסור הבריטי על מנהגים דתיים יהודיים ברחבת הכותל המערבי. התקיעה עוררה…

קראו עוד
מימין לשמאל: אדולף היטלר, הרמן גרינג, שר התעמולה יוזף גבלס, ורודולף הס.

יחס הנאצים לציונות

יחס המשטר הנאצי לתנועה הציונית לאורך שנות שלטונו של היטלר (1933–1945) התאפיין במורכבות רעיונית, דינמיקה משתנה, ולעיתים אף סתירות פנימיות. בתחילת הדרך נתפסה הציונות בעיני גורמים מסוימים במשטר כאופציה "נוחה" להגירה יהודית אל מחוץ לגרמניה, ולעיתים אף זכתה לאזכורים חיוביים למחצה, כפי שניתן לראות בהיתר החוקי להניף את הדגל הציוני ובקידום הסכם ההעברה שאִפשר העברת…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות