מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
המהפך הכלכלי בישראל הוא השינוי העמוק במדיניות הכלכלית של המדינה משלהי שנות השבעים ועד לתוכנית הייצוב של 1985. תהליך זה סימן מעבר מכלכלה ריכוזית ומפוקחת לכלכלה ליברלית ותחרותית, והתרחש על רקע משבר כלכלי חריף שהתבטא באינפלציה גבוהה, קריסת שוק ההון וגירעונות תקציביים מתמשכים. מצב החירום יצר אווירה של הלם ציבורי שאִפשר לממשלה ליישם צעדים דרסטיים…
באוקטובר 1923, בעת כהונתו של גוסטב ריטר פון קאהר כנציב המדינה הכללי בבוואריה, יזמה הממשלה הבווארית מבצע גירוש שיטתי של יהודים ממוצא מזרח־אירופי (אוסטיודן), בטענה כי הם אלמנטים זרים המזיקים לכלכלה ולסדר הציבורי. הגירוש התבסס על צווים כלליים שנוסחו במכוון באופן עמום, אך יושמו באופן סלקטיבי כמעט אך ורק כלפי יהודים מזרח־אירופיים, לרוב יוצאי פולין,…
אריך קלאוזנר (25 בינואר 1885 – 30 ביוני 1934) היה פוליטיקאי גרמני וקדוש מעונה קתולי שנרצח בליל הסכינים הארוכות — טיהור פוליטי שביצע המשטר הנאצי בגרמניה בין 30 ביוני ל-2 ביולי 1934, ובמהלכו בוצעו שורת התנקשויות פוליטיות בשמאל ובימין הגרמני כאחד. משפחה קלאוזנר נולד בדיסלדורף למשפחה קתולית 1. אביו, פטר קלאוזנר (1844–1904), היה בן למשפחת…
אדגר יוליוס יונג (שם עט: טיל; 6 במרץ 1894 – 1 ביולי 1934) היה משפטן גרמני, יליד לודוויגסהאפן שבממלכת בוואריה. הוא היה ממנהיגי תנועת המהפכה השמרנית בגרמניה, שהתנגדה לא רק לרפובליקת ויימאר, שאת שיטת השלטון הפרלמנטרית שלה ראה כמנוונת וכפויה מבחוץ, אלא גם ללאומנים הסוציאליסטים, הנאצים, מה שממקם אותה כאופוזיציה הימנית-שמרנית להיטלר, שפעל להחליף את…
התקרית במועדון השומר הצעיר התרחשה בליל 13 בפברואר 1944, כאשר ארבעה חברי מחתרת לח"י הגיעו למועדון ברחוב מצדה 21 בתל אביב כדי להפיץ חוברות הסברה לזכר יאיר, זליג ז'ק ואברהם אמפר שנפלו בקרבות, בקרב בני נוער של תנועת השומר הצעיר. באותה עת התקיימה במקום מסיבת ט"ו בשבט, וכמאה בני נוער נכחו בו. חברי הלח"י עמדו…
