מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
האינטרנציונל האנטי־קולוניאלי היה רשת רחבה של גולים אנטי־אימפריאליים שפעלה מברלין הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה. אל העיר הגיעו מהפכנים ולאומנים מצפון אפריקה, המזרח התיכון, דרום אסיה, הקווקז ומרכז אסיה, שחיו קודם לכן בגלות במרכזים בינלאומיים כמו פריז, ז'נבה, לונדון, קהיר, בגדאד וכלכולתה. המפגש שלהם בברלין יצר קהילה רב־לאומית חדשה, שבה פעלו יחד למרות פערי מוצא,…
"עצירת הנשימה של ההיסטוריה" הוא מונח המתאר מצבים נדירים בהם המעצמות ששלטו בדרך-כלל על העם היהודי – מצרים התלמית, בית סלוקוס, רומא, האימפריה העות'מאנית או האימפריה הבריטית – נקלעו למשבר פנימי, התמוטטות או פיצול מערכתי. רגעים אלו יצרו ואקום שלטוני שבו הכוח האימפריאלי ששלט במרחב נחלש עד כדי אובדן יכולת פעולה ממשית. מנקודת מבט יהודית,…
טבח נזינו, או בשמו הרשמי טרגדיית נזינו (ברוסית: Назинская трагедия, בתעתיק: Nazinskaya tragediya) קרה בעקבות גירוש המוני של כ־6,700 אסירים אל האי נזינו 1, הממוקם על נהר האוב בקראי סיביר המערבית, ברית המועצות (כיום מחוז טומסק, רוסיה), במאי 1933. המגורשים נשלחו להקים "יישוב מיוחד" ולעבד את האי, אך ננטשו עם אספקה מצומצמת של קמח למאכל, כמעט…
מייג'ור-ג'נרל האמפרי אדגר ניקולסון בריידן (28 במרץ 1916 – 2 במרץ 2005), שנודע בשם בָּלָה בריידן, היה קצין בכיר בצבא הבריטי שבמהלך שירותו עבר כמעט בכל זירת לחימה מרכזית של המאה ה־20. הוא החל את דרכו בארץ ישראל של ימי המרד הערבי, שם שירת כסגן צעיר בפלוגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט ונודע בגישתו התקיפה,…
נתן רינג היה ממפקדי קבוצת המחתרת "קבוצת המאבק של יחיאל" בגטו וילנה ומדמויות המפתח במאבק המזוין של בית"ר ולוחמי הגטו נגד הגרמנים. רינג, קצין במשטרה היהודית של הגטו לשעבר, נודע כאדם נחוש, ממושמע ואמיץ, שהאמין כי הדרך להצלת יהודים ולמאבק אמיתי היא בלחימה מאורגנת מחוץ לגטו. הוא היה בין הדמויות המרכזיות בגיבוש "האידיאולוגיה של היער",…
