תחבורה ציבורית בשבת היא סוגיה שנויה במחלוקת שעולה פעמים רבות על סדר היום הפוליטי והציבורי בין הדתיים לחילוניים, תוך שהיא מבליטה את הניגודים בין צרכי הציבורים השונים. שאלת השבת ואופן שמירתה העסיקה את החברה הלאומית המתגבשת עוד בזמן המנדט הבריטי, ותקופה זו שימשה כבסיס לעקרון הסטטוס קוו. במסגרת ההסדר הוסכם שהשבת תישמר בכל המוסדות הלאומיים,…
תוכנית השלבים של דוד בן-גוריון, כפי שבאה לידי ביטוי במכתבו מ-1 ביולי 1937 ערב פרסום המלצות ועדת פיל, מהווה פרשנות אסטרטגית שנועדה להפוך את הוויתור הטריטוריאלי הצפוי לכלי למימוש הציונות. בן-גוריון התייחס לתוכנית החלוקה לא רק כאל סכנה שיש להימנע ממנה, אלא כאל הזדמנות היסטורית גדולה הטומנת בחובה את יצירתה של מדינה עברית, ולו קטנה,…
הרשת המסחרית היהודית-פורטוגזית (שנודעה בכינויים כמו "סוחרי ספרד" או "האומה הפורטוגזית") הייתה רשת של סוחרים, בנקאים ובעלי ממון ממוצא ספרדי ופורטוגזי, אשר הופיעה והתבססה ככוח כלכלי בעידן המודרני המוקדם, ולמעשה שלטה בכלכלה של העולם היהודי והייתה הגורם הדומיננטי והחזק בו. הרשת הוקמה על ידי יהודים שנאלצו לעזוב את חצי האי האיברי בעקבות הגירוש והאינקוויזיציה והתפזרו…
איגרת בן-גוריון למועצת מפלגת פועלי ארץ ישראל (1937) היא מסמך פוליטי והיסטורי מכונן שנכתב על ידי דוד בן-גוריון ב-1 ביולי 1937, ימים ספורים לפני פרסום מסקנות ועדת פיל. באיגרת, הממוענת לחברי מפלגת מפא"י, משרטט בן-גוריון את האסטרטגיה הציונית אל מול ההצעה הבריטית הראשונה לחלוקת הארץ ולהקמת מדינה יהודית בשטח מצומצם. המסמך נחשב לאבן יסוד בהתגבשות…
מאמר "התוך והקליפה" פורסם בעיתון חזית העם בתאריך ה-31 במרץ 1933, מספר שבועות לאחר עליית היטלר לשלטון. המאמר, שנכתב במסגרת הטור "יומן העם" בעיתון המזוהה עם האגף הרדיקלי בתנועה הרוויזיוניסטית ("ברית הבריונים"), מציג עמדה אידאולוגית מורכבת ושנויה במחלוקת ביחס לנאציזם בראשית דרכו. הכותב מבחין בין "הקליפה" של תנועת היטלר – האנטישמיות, אותה הוא שולל מכל וכל ומגדיר את המאבק בה כחובה…
