יחסו של דוד בן-גוריון לירושלים עמד במוקד פעילותו המדינית והביטחונית מראשית שנות המנדט ועד לאחר איחוד העיר במלחמת ששת הימים. עמדתו היתה מורכבת ורבת פנים, ושיקפה מיזוג בין חזון היסטורי רחב אופקים לבין פרגמטיזם דקדקני המתמקד ב"כאן ובעכשיו". בן-גוריון ראה בירושלים את נשמתה של ארץ ישראל ושל העם היהודי, וגרס כי האומה היהודית והארץ הן…
תכנית הדומיניון השביעי (באנגלית: The Seventh Dominion) הייתה חזון מדיני ואימפריאלי שהגה ג'וזיה קלמנט וודג'ווד, חבר פרלמנט בריטי פרו-ציוני, אשר פעל לאורך שנות העשרים למען שילוב המדינה היהודית העתידית באימפריה הבריטית. התכנית ביקשה להוציא את ארץ ישראל ממעמדה כשטח מנדט הנתון תחת חסות חבר הלאומים ולהופכה לישות אוטונומית הקשורה לממלכה המאוחדת, בדומה לדומיניונים האנגלוסקסיים הקיימים:…
המאמר "בסימן הקץ" נכתב בשנת 1941 על ידי אברהם ("יאיר") שטרן, מנהיג הלח"י. המאמר מהווה מסמך אידיאולוגי נוקב שנכתב בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, תחת רושם גזירות הספר הלבן, והוא מבטא את השבר העמוק בין תפיסתו המדינית של שטרן לבין תפיסות הנהגת התנועה הציונית הממסדית והרוויזיוניסטית כאחד. התזה המרכזית של המאמר גורסת כי המדיניות הציונית…
משבר הנפש ברפובליקת ויימאר הייתה תופעה תרבותית וחברתית רחבת היקף, שהוגדרה על ידי התחושה המעמיקה בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, לפיה המבנה הפנימי של האדם המודרני נמצא תחת איום של ניכור, מיכון וריקנות. בני התקופה לא ראו במשבר זה רק סימן לאבדון, אלא הזדמנות חסרת תקדים לעיצוב מחדש של הנפש הגרמנית. השכנוע כי ניתן לנהל…
הבנות ביילין-אבו מאזן (הידועות גם כ"מסמך ביילין-אבו מאזן") הן טיוטת הבנות בלתי רשמית ובלתי חתומה בדבר עקרונות הסדר הקבע בין ישראל לארגון אש"ף. המסמך גובש לאורך תקופה של שנה וחצי, בין מאי 1994 לאוקטובר 1995, במסגרת משא ומתן חשאי שהתנהל בבירות שונות ובדירה בשכונת טלביה בירושלים. השיחות נערכו ביוזמת ובניהול צוותים מקצועיים: הצד הישראלי פעל…
