חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981 הוא חוק שחוקקה הכנסת ב-14 בדצמבר 1981 ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי ברמת הגולן, הוא אחד משני חוקים, השני – חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, בהם קבעה מדינת ישראל את גבולותיה באופן חד צדדי. משמעותו המשפטית…
בלי חרות ומק"י היא סיסמה שטבע ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון. הסיסמה נאמרה בעת המגעים על הקמת הקואליציה והממשלה הראשונה. מטרת האמרה הייתה לסמן את גבולות הלגיטימיות הפוליטית במדינה הצעירה. מחד בן-גוריון פסל את מק"י שהיא מפלגה קומוניסטית ופרו-סובייטית שהיוותה סמן שמאלי קיצוני בכנסת, ומאידך פסל את תנועת החרות שהשתייכה לציונות הרוויזיוניסטית והיוותה סמן…
"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" (או בגרסה מקוצרת: "הציבור מטומטם") הוא ציטוט משירו של שלום חנוך "מחכים למשיח" (1985), שנטבע כביטוי בשיח הפוליטי בישראל. השיר "מחכים למשיח" נכתב על משבר מניות הבנקים. המשפט "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" מיוחס לשר האוצר בממשלת בגין השנייה, יורם ארידור, בריאיון למהדורת החדשות המרכזית "מבט". ציטוט זה אחראי במידה…
באפריל 1935 פרשו מההסתדרות הציונית מרבית חבריה הרוויזיוניסטים, והקימו את ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח), שפעלה בין 1935-1946. הרקע לפרישה התמיכה שהתעוררה כלפי זאב ז'בוטינסקי כמנהיג ציוני וההזדהות עם המשנה הרעיונית שפיתח עם השנים התבטאה בשנות ה-20 של המאה ה-20 ביצירתן של תנועות רעיוניות. הבולטות בהן היו בית"ר, תנועת הצעירים, שדגלה בחינוך ציוני לאומי והכשרה צבאית…
קורבנות השלום הוא ביטוי בשיח הפוליטי הישראלי לתיאור מי שנרצחו בפיגועי טרור פלסטיני שבוצעו לאחר הסכמי אוסלו. בתקופת תהליך אוסלו, מתנגדים לממשלה ייחסו את הביטוי לממשלת ישראל בראשותו של יצחק רבין. רבין עצמו שלל את הביטוי בנאום שנשא באוקטובר 1994, וכך גם פוליטיקאים אחרים מהשמאל הישראלי בשנים שלאחר מכן. הביטוי בהקשר של הסכמי אוסלו הראשון…
