התעת'מנות (בערבית עות'מאנית: תַּעַתֻּמּוּן) הייתה תהליך קבלת אזרחות עות'מאנית על ידי מי שלא נולד כנתין האימפריה. בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל, ובמיוחד בשנות מלחמת העולם הראשונה, הפכה סוגיה זו לצומת דרכים פוליטית, קיומית ומוסרית עבור היישוב היהודי בארץ. השלטון העות'מאני, שביטל את הקפיטולציות עם כניסתו למלחמה לצד מעצמות המרכז, דרש מכל תושבי הארץ שאינם…
הסכסוך בין יצחק רבין לשמעון פרס היה יריבות פוליטית־אישית מתמשכת בין שניים מהאישים המרכזיים בהנהגת מפלגת העבודה ומדינת ישראל בעשורים שלאחר קום המדינה. סכסוך זה, שהחל עוד בשנות החמישים, העמיק והתחדד לאורך שנות השישים והשבעים, ועמד במוקד השיח הציבורי והפוליטי בשנים שקדמו למפלתה של מפלגת העבודה בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977. הסכסוך התאפיין באיבה אישית,…
"דוברי העברית – עם אחד!" הוא מאמר מאת איתמר בן אב"י, שפורסם בעיתון דואר היום ב-28 בנובמבר 1932. מאמר זה הוא מניפסט אידיאולוגי המביע חזון לאחדות לאומית-לשונית של כל דוברי העברית, תוך הרחבת מושג הלאום העברי לכלל עמים ושבטים שהתקיימו בארץ כנען ודיברו ניב עברי קדום או קרוב לו. בן אב"י מציע במאמרו קריאה מחודשת…
אב"א אחימאיר (1897–1962) היה אינטלקטואל, עיתונאי ואידאולוג ציוני, שזוהה עם הזרם הרוויזיוניסטי הרדיקלי ונחשב לדמות מפתח בעיצוב הגות פוליטית מהפכנית, שנויה במחלוקת וייחודית ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. אף שהשתמש במונחים כמו "פשיזם", עמדתו האידיאולוגית הייתה מורכבת יותר, ושיקפה תמהיל של ציונות פוליטית, שמרנות מהפכנית וסינתזה מקורית בין רעיונות אירופיים…
המפעל היה תא מחתרתי שפעל בקרב חברי קבוצת השרון בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארץ ישראל. התא, שמנה מספר מצומצם של חברים, פעל תחת חשאיות קפדנית ומנהיגות ריכוזית, והיה בעל עמדות לאומיות תקיפות. חבריו, רובם יוצאי אודסה ואוקראינה, היו בעלי ניסיון קודם בארגוני הגנה יהודיים שפעלו במהלך מלחמת העולם הראשונה, והאמינו שיש להשתמש באמצעים רדיקליים…
