יונס בהרי (משמאל), ראשיד עלי אל-כילאני (נואם) ואמין אל-חוסייני (במרכז), בטקס לציון יום השנה להפיכת הנאצים בעיראק בשנת 1941, שהתקיימה בברלין. צילום: לא ידוע.

האסלאם בגרמניה הנאצית

האסלאם שיחק תפקיד מורכב במדיניות ובאידיאולוגיה של גרמניה הנאצית. אף על פי שהיטלר והנהגת הרייך השלישי דגלו בתורת גזע שהציבה את "הארים" כעליונים על גזעים אחרים, האסלאם זכה ליחס שונה ומיוחד. היחס לאסלאם נע בין הערצה לתכונות מסוימות שבו, לבין ניצולו לצרכים פרגמטיים במלחמה. גישה זו השפיעה על מדיניות הפנים, הפרופגנדה, ותורת הגזע, כמו גם…

קראו עוד
רפואה בארץ ישראל המנדטורית. צילום: זולטן קלוגר.

אאוגניקה

אאוגניקה היא גישה חברתית ופסאודו-מדעית שנוסדה בסוף המאה ה-19, שמטרתה הייתה "שיפור" הגזע האנושי באמצעות השפעה על תהליכי רבייה. האידיאולוגיה האאוגנית שאפה לעודד את ריבוי האוכלוסייה הנחשבת לבעלת תכונות רצויות, ולהפחית את הילודה של קבוצות שנתפסו כבעלות תכונות לא רצויות. בעוד שמייסדי התנועה דיברו על שיפור הבריאות והרווחה, יישום רעיונות אאוגניים היה לעיתים קרובות כרוך…

קראו עוד
אימון משותף של לוחמים ולוחמות בכנופיות הערביות בתקופת המרד הערבי הגדול, 1938. צילום: לא ידוע.

חיסול האופוזיציה הערבית למופתי

חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, היה אחת הדמויות המרכזיות בתנועה הלאומית הערבית במחצית הראשונה של המאה ה-20. כחלק מפעילותו, המופתי שיתף פעולה עם הנאצים והפאשיסטים ושלט בכוח על התנועה הערבית בארץ ישראל, תוך שימוש באלימות כנגד מתנגדיו הפוליטיים. בתקופת המרד הערבי הגדול בשנות ה-30, חיסול האופוזיציה הפך לכלי מרכזי בידיו של המופתי להשגת מטרותיו…

קראו עוד
דוד פרנקפורטר מדבר במסיבת עיתונאים בתל אביב, עם עלייתו לארץ בשנת 1945. צילום: לא ידוע.

דוד פרנקפורטר

דוד פרנקפורטר (9 ביולי 1909 – 19 ביולי 1982) היה סטודנט יהודי צעיר שהתנקש בחייו של מייסד סניף התנועה הנאצית בשווייץ. לפי היסטוריונים, מעשיו השפיעו על יחס הציבור בשוויץ אל הנאצים, מה שדחה את רעיון "האנשלוס השוויצרי" אל העתיד – ובכך מנע ממנו לקרות. קורות חייו דוד פרנקפורטר נולד בעיירה דארובאר בקרואטיה של היום, אז…

קראו עוד
משה לנדוי ואהרן ברק. צילום: אלכס קולומויסקי.

הציבור הנאור

הציבור הנאור הוא מושג המופיע בתדירות נמוכה בפסקי דין של בית המשפט העליון בישראל למן שנות השישים, בהקשר של הכרעות ערכיות במשפט. החל בשלהי שנות השמונים עשה בו אהרן ברק בבית המשפט העליון כשופט וכמשנה נשיא, שימוש שיטתי כדי לתאר קריטריון אשר ינחה את בית המשפט כאשר הוא נדרש להכריע בסוגיות ערכיות, ובמיוחד כאשר קיימת…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות